טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העליון קבע: במשמורת משותפת, גברים ונשים יתחלקו באופן שווה במזונות

הרכב מורחב של שופטי העליון קבע כי הורים גרושים ששכרם זהה או דומה יישאו בתשלום המזונות במשותף, בהתאם ליכולתם הכלכלית. עד היום, הדין חייב את האב בלבד בתשלום המזונות

תגובות
מחאה בעד הורות שוויונית לאחר הגירושים בירושלים, בשנה שעברה
אוליבייה פיטוסי

בית המשפט העליון קבע הבוקר (רביעי) בפסיקה תקדימית, כי הורים גרושים שחולקים משמורת משותפת על ילדים בני 6 עד 15 ושכרם זהה או קרוב לכך, יהיו חייבים בדמי מזונות משותפים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות.

בית המשפט קבע כי כל הורה יישא בפועל בהוצאות הילדים כשהם שוהים ברשותו, כמו אוכל ושכר דירה. לגבי כל שאר ההוצאות, כמו ביגוד וחוגים, ייקבע הורה אחראי שינהל אותן, וההורים יישאו בהן במשותף. המשמעות היא שכאשר ההורה האחראי הוא האם, בהתאם להחלטת בית המשפט, האב יעביר לה כספים לצורך הוצאות אלה, ולהפך. ההורה האחראי לכספים יהיה זה שבית המשפט לענייני משפחה יקבע כי הוא המטפל העיקרי בילדים.

ההחלטה התקבלה פה אחד בהרכב מורחב של שבעה שופטים, שבו היו חברים שופטי העליון סלים ג'ובראן, אסתר חיות, יורם דנציגר, עוזי פוגלמן, נעם סולברג, דפנה ברק־ארז ומני מזוז. עד היום, הדין חייב את האב בלבד לשאת בתשלום המזונות, גם אם משכורתה של האם גבוהה יותר.

בעקבות הפסיקה הודיעה היום שרת המשפטים איילת שקד כי בכוונתה להביא הצעה ברוח הפסיקה לדיון בכנסת במושב הבא. "בפסק הדין נכתב כי יש לחתור לחלוקת נטל הוגנת ושוויונית יותר בין ההורים תוך הבטחת טובת הילד, בהתאם למכלול נסיבות העניין", אמרה שקד. "לפני כמה חודשים הנחיתי את גורמי המקצוע במשרד המשפטים להכין הצעת חוק ממשלתית ברוח הזו. במושב הבא אביא את ההצעה לדיון בכנסת. העניין עקרוני וצריך להגיע להכרעת המחוקק".

משמורת משותפת:

ילדים בני 6-0

המצב כיום: 
האב חייב בתשלום מזונות בסיסיים ונוספים. האם פטורה מתשלום מזונות.

בעקבות הפסיקה:
אין שינוי

ילדים בני 15-6

המצב כיום:
רק האב מחויב בתשלום מזונות בסיסיים, גם אם משכורתה של האם גבוהה יותר. תשלומי מזונות נוספים מתחלקים בין ההורים.

בעקבות הפסיקה:
כאשר משכורות ההורים שוות, ההורים יתחלקו בתשלום המזונות באופן שווה.

ילדים בני 18-15
תשלומי מזונות נוספים חלים באופן שווה על שני ההורים.

בעקבות הפסיקה: אין שינוי


כיצד יתחלק תשלום המזונות הנוספים:

1.         הורה אחד ירכז את הטיפול ב"הוצאות נוספות" (ביגוד, ספרי לימוד, טיפולים רפואיים)
2.         ההורה יקבל מחצית מהתשלום על ההוצאות הנוספות מההורה האחר
3.         ההורים יוכלו לפתוח חשבון בנק משותף למטרה זו

כדי למנוע מצבים של חוסר אמון בין ההורים או צורך בשיתוף פעולה כלכלי יום יומי וסכסוכים קבע העליון כללים עקרוניים לחלוקת ההוצאות, המתחשבים בחלוקת המשמורת בין ההורים בפועל. עוד נכתב בפסק הדין כי במצב של השתכרות שווה, ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות שוטפות, אלא "צרכים אחרים" — כמו ביגוד, ספרי לימוד, טיפול רפואי בלתי צפוי ועוד. מדובר במנגנון של הורה מרכז אחד, שיקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר. לצד זאת, ייתכנו פתרונות נוספים — כמו חשבון בנק משותף של ההורים — וזאת לפי שיקולי בית המשפט, שייקבעו בהתאם לנסיבות המשפחתיות. הכללים ישמשו ברירת מחדל שממנה יכולים בתי המשפט לסטות.

את הכללים פירטה השופטת ברק־ארז: "במשמורת משותפת יישא כל הורה בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים, ולכן הוצאות אלה 'יתקזזו' ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים, וזאת לפי אחוז מסוים משיעור המזונות שעליו יורה בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לגילם של הילדים ולהערכתו את העלויות הכרוכות בהוצאות קיום שוטפות אלה מתוך כלל צורכיהם המגולמים במזונות".

פרשנות חדשה לדין העברי

בפסיקתו היום קבע בית המשפט העליון פרשנות חדשה לדין העברי. לפי הפרשנות המקובלת עד היום לדין העברי, כאשר הילדים בני 6 עד 15, מוטלת על האב האחריות הבלעדית לסיפוק צורכיהם ההכרחיים כמו ביגוד, הנעלה ומזון. אשר לשאר הצרכים, הכוללים חוגים, חופשות ונסיעות, מדובר בדמי מזונות המכונים "דין צדקה" — כלומר, האחריות במקרים מסוג זה מוטלת על שני ההורים באופן שווה, בהנחה שלאם הכנסה מספקת להשתתף בהוצאות אלו.

לפי השופט פוגלמן, על פי החוק הקיים, הגבר מחויב להעביר לידי האשה תשלום מזונות חודשי קבוע, שלא בהכרח מביא בחשבון הוצאות שבהן הוא נושא בזמן שהילדים שוהים עמו. בשל כך, משאביו של הגבר עלולים להצטמצם עד כדי פגיעה ביכולתו לספק רמת חיים נאותה לילדיו ולעצמו. לדבריו, על רקע זה, נקבע כי המצב הקיים אינו שוויוני ומביא לפגיעה באב ובילדיו. השופט פוגלמן הוסיף: "אפשרי כי במקרים של משמורת פיזית משותפת יופחת חיובו של האב בהשוואה למקובל כיום. אם ההורים שקולים מבחינה כלכלית, אפשרי גם שכל הורה יישא במזונותיו".

על פי הפרשנות החדשה שאימץ בית המשפט, בגילים האמורים תוטל האחריות לסיפוק כלל הצרכים — הן המזונות ההכרחיים והן מזונות הצדקה — על שני ההורים. כך, הדין לא יחייב עוד את האב באופן בלעדי במזונות ההכרחיים, ויאפשר לחתור לחלוקת נטל הוגנת ושוויונית מבעבר תוך הבטחת טובת הילד.

השופט סולברג כתב בפסק הדין: "הגרעין הקשה של דיני המשפחה בישראל — דיני נישואים וגירושים — מאופיין בחוסר שוויוניות בין גברים לנשים. על פי ההלכה היהודית נתון הגט בידיו של האיש — ברצותו ייתן, ברצותו יסרב. אף על פי כן, אין בכך כדי להצדיק חלוקה בלתי־שוויונית של חובת תשלום מזונות הילדים. זאת, לא רק בשל העיקרון שלפיו 'אין מתקנים עוול בעוול', אלא מחמת העובדה שהלכה למעשה איננו מבקשים 'לנתק' את שאלת מזונות הילדים מהליך הגירושין בכללותו. הללו יישארו כרוכים זו בזה".

בית המשפט בקביעתו הסתמך גם על עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, והחלטת הרבנות הראשית מהשנה החולפת — לפיהן ניתן לתת פרשנות זו לדין העברי. בדצמבר האחרון המליץ מנדלבליט בחוות דעת תקדימית לשנות את הפרשנות לחוק הקיים ולהתחשב, בעת פסיקת מזונות אצל הורים גרושים, בהכנסות שני ההורים ולא רק בהכנסות האב. מנדלבליט לא התייחס בזמנו לשאלה האם לבטל באופן גורף את תשלום המזונות במקרים מסוימים, או רק להפחיתם. לעמדתו צורפה כנספח חוות דעתו של ראש תחום משפט עברי במשרד המשפטים, ד"ר מיכאל ויגודה. לדברי ויגודה, ניתן להתחשב בהכנסת האם בקביעת מזונות לילדים מעל גיל שש. לגבי ילדים מתחת לגיל זה, חובת המזונות מוטלת בלעדית על האב, בכל הנוגע לצרכים ההכרחיים. בנוסף, בשנת 2015 קבעה הרבנות הראשית לישראל תקנה חדשה ולפיה על הדיינים להתחשב גם במצבן הכלכלי של האמהות בפסיקת המזונות.

תיקון חלקי

בעמותת "הורים שווים" בירכו על פסיקת בית המשפט: "אנו רואים בכך צעד נוסף קדימה למען עתיד ילדינו", נמסר מהעמותה. "אנו מקווים שזו יריית הפתיחה לאחריות הורית וכלכלית משותפת כברירת מחדל מגיל אפס". גם עו"ד מאיה רוטנברג, שייצגה את אחד האבות שערער לבית המשפט העליון בנושא תשלומי מזונות, אמרה: "בית המשפט העליון אמר היום את דברו. עקרונות הצדק, ההגינות והשוויון הם שינחו את בתי המשפט בבואם לפסוק מזונות". 

ואולם, בעוד גברים גרושים רבים ייחלו לשינוי זה וארגונים רבים המייצגים אותם נלחמו לקדמו וברכו על ההחלטה, בארגוני הנשים טענו כי לא ניתן לכפות שוויון בין נשים לגברים כאשר בפועל, אין עדיין שוויון בשכר ובחלוקת התפקידים בבית.

מנתונים שהופקו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבקשת "הארץ" בדצמבר האחרון, עולה לראשונה תמונת פערי השכר בין בני זוג נשואים (ששניהם עובדים). כך,  בקרב 73% אחוז מהזוגות, הגבר מרוויח יותר מאשתו. 22% מהנשים מרוויחות יותר מבני זוגן ובכ–5% מקרב הזוגות, השכר של בני הזוג זהה (פער של עד 300 שקלים). רוב הנשים כיום עדיין משתכרות פחות מגברים, כשלפי משרד האוצר, שנתוניו מתייחסים לשנת 2013, הפער הממוצע עומד על 34% לטובת הגברים. 

כך, בפסק הדין, התייחסה השופטת ברק־ארז לשאלה "הגדולה ברקע הדברים", כהגדרתה: "האם ניתן לתקן אי־שוויון באופן חלקי?". לדבריה, השאלה המרחפת מעל הדיון נוגעת לזיקה בין סוגיית המזונות של הילדים לבין ההסדרה הכללית של תחום דיני המשפחה בישראל. "לא ניתן לבודד 'זירה' של תחום אחד מדיני המשפחה ולחתור בה לשוויון, תוך ניתוק מהקשרים רבים אחרים שבהם דיני המשפחה אינם שוויוניים ומעניקים יתרונות מובהקים לגברים", כתבה ברק־ארז. "החתירה לשוויון בעול המזונות מתעלמת במקרים רבים מן המציאות הלא שוויונית ששררה בין בני הזוג ועוברת לגירושים... חתירה למשמורת משותפת תוך 'קיזוז' הדדי של סכום המזונות אינה משקפת שוויון אלא רק מראית עין של שוויון".

אחרי הצגת המחלוקת, כתבה ברק־ארז: "יש להודות על האמת — החתירה לשוויון ב'אי' מסוים של דיני המשפחה תוך התעלמות מן ההקשר שבו ממוקם אותו אי עלולה לעורר קשיים... המציאות החברתית מלמדת אותנו כי המצב השכיח יותר הוא זה שבו האם היא זו שמתמסרת לטיפול בילדים תוך ויתורים בעולם העבודה. אמהות שעושות כך נפגעות בפוטנציאל ההשתכרות שלהן, ובמקרים רבים אינן מקבלות על כך פיצוי במתכונת של פסיקת מזונות. לעומת זאת, כאשר מוחל משטר של משמורת משותפת הן נדרשות לשאת בהוצאות הכספיות של הילדים שכם בשכם עם בן הזוג שפוטנציאל ההשתכרות שלו לא נפגע. בעיה זו מבהירה שוב מדוע הדיון במזונות הילדים אינו יכול להיות מנותק מן המשטר הכללי בתחום דיני המשפחה". לדברי ברק־ארז, "נשיאה שוויונית בהוצאות הילדים עשויה לחייב שקילה מחדש של פיצוי על אובדן כושר השתכרות בתקופת הנישואים, ככל שהיה כזה".

פרופ' צבי טריגר מהמכללה למינהל, המתמחה בדיני משפחה, מצטרף לדבריה של ברק־ארז. "לכאורה אי אפשר להתנגד לפסק דינו של בית המשפט העליון, אבל כפי שהשופטת ברק־ארז מציינת בפסק דינה, יש בעייתיות בהחלת אי של שוויון על מערכת בלתי שוויונית באופן עמוק", הוא אומר. "המאבק לשוויון במזונות הוא לא תמים. הגברים שנלחמים נגד נטל המזונות הכבד, שמוטל עליהם בגלל הדין הדתי, הם אותם גברים שיכולים לסחוט מבנות זוגם ויתורים תוך איום שלא ייתנו גט — כוח שאותו דין דתי נתן בידיהם. אני מקווה שלא נראה כעת מקרים שבהם גברים מאיימים על נשותיהם שלא ייתנו להן גט, אלא אם כן הן תסכמנה למשמורת משותפת, וזאת כדי שהם לא יצטרכו לשלם מזונות ילדים".

טריגר גם משווה בין התנגדות המדינה לאימוץ ילדים בידי להט"בים לעמדתה בעניין המזונות, וטוען לאפליה לטובת גברים: "מסתבר, שכשמדובר בחיזוק כוחו הפטריארכלי של הגבר, המדינה פתאום מוכנה לפרש חוק מפורש באופן שסותר את לשונו", הוא אומר. "אבל כשמדובר בפרשנות שתאפשר משפחות חד־מיניות, המדינה בתגובתה נצמדה ללשון החוק, וטענה שלא ניתן להבין את המלים 'איש ואשה' שבחוק האימוץ, באופן שחל גם על איש ואיש או על אשה ואשה.. כאמור, בעולם שבו דיני הנישואים והגירושים הם שוויוניים, פסק הדין של בית המשפט העליון היה מבורך. בעולמנו האמיתי, הוא טלאי על שמיכה מחוררת של אפליה, והוא רק ימשוך את האריג כך שאחד החורים המשמעותיים של האפליה — הגט — רק יתרחב".

במרכז רקמן לקידום מעמד האשה הצטרפו לביקורת, אך גם בירכו על קביעת כללים משפטיים לחלוקת המזונות. "אנו מברכות על פסק הדין של בית המשפט העליון, שהכניס סוף־סוף סדר מסוים בקביעת כללים לחלוקת נטל מזונות הילדים במקרים של משמורת פיזית משותפת", נמסר מהמרכז. "פסיקת בית המשפט העליון מוצגת באופן מניפולטיבי ומטעה, כאילו עד כה נשים גרושות כלל לא נשאו בנטל מזונות הילדים, ומהיום הנטל יתחלק באופן שוויוני. אין דבר יותר רחוק מהמציאות, ובית המשפט העליון אומר זאת במפורש. הוא מכיר בכך שבמציאות הגירושים בישראל נשים רבות נתונות ללחץ בלתי הוגן שגורם להן לוויתורים על זכויותיהן. אנו תקווה שבזכות הכלים שקבע בית המשפט העליון נצליח להיאבק בתופעה החברתית הקשה של 80 אלף תיקים בהוצאה לפועל, שמלמדים על אבות שכלל לא משלמים את המזונות או את ההוצאות החריגות". 

המלצת הוועדות

בשנת 2006 הוקמה ועדת שיפמן כדי ליצור אחידות בין ההורים ביחס לתשלום מזונות וגיבוש נוסחה שתביא לכך שפסיקת המזונות תהיה צפויה, ונתונה פחות להשקפתו של השופט. הנוסחה מבוססת על שני מרכיבים עיקריים: הכנסות כל אחד מן ההורים והזמן שכל אחד מהם מקדיש לטיפול בילד. הוועדה הגישה את המלצותיה ב–2012, אך הן לא אומצו עד היום.

עם זאת, מסקנותיה השפיעו רבות על המערכת השיפוטית, ובערכאות שונות בבתי המשפט לענייני משפחה יש קונפליקט מתמשך בין יישום הוראות הדין האישי לבין התפתחות הגישה בעידן המודרני בצורך בשמירה על עקרונות של צדק ושוויון. וכך, במשך השנים ניתנה הפחתה ממוצעת של 25% בגובה המזונות במקרים של משמורת משותפת, וזאת ללא פרשנות אחידה. באופן זה, במקרה אחד בוטלו המזונות לחלוטין ובאחר הם הופחתו בחצי, או בסכומים קטנים יותר. כך הורחב הכתוב בדין והחלו להתחשב במצבם הכלכלי של שני ההורים. 

בדצמבר התקיים דיון בבית המשפט העליון בנושא, בו השופטים ביקרו את הממשלה על כך שלא קידמה חקיקה להסדרת הנושא מאז דו"ח ועדת שיפמן. ביוני בשנה שעברה הודיעה שרת המשפטים איילת שקד כי תוקם ועדה נוספת שתבחן את יישום המלצות ועדת שיפמן בעניין המזונות — אך הועדה לא הוקמה. 

מקרים בודדים

הדיון בעליון עסק בשני ערעורים בנושא תשלומי מזונות במקרה של גירושים בין בני זוג עם ילדים. "ההחלטה לקיים דיון בהרכב מורחב מעידה שהעליון מכיר שמדובר בסוגיה עקרונית, וכי ההכרעה יכולה להשפיע על כל זוג בהליכי גירושים", אמרה עו"ד רוטנברג בספטמבר האחרון, שייצגה אב שערער באחד התיקים. 

אחד משני התיקים שהגיעו לבית המשפט העליון נוגע לסיפורם של דנה ויורם (שמות בדויים) מאזור המרכז. השניים היו נשואים כ–12 שנים וגידלו יחדיו שלושה ילדים. דנה הרוויחה מעט יותר מיורם — כאלף שקלים בלבד (לפי ממוצע תלושי השכר האחרונים של השניים). כשהתגרשו ב–2011 קבע בית הדין הרבני בפתח תקוה כי יחלקו את גידול הילדים שווה בשווה, במסגרת משמורת משותפת. ואולם, בסוף שנת 2013 נפסק בבית הדין למשפחה בראשון לציון, באופן תקדימי, כי כאשר חלוקת זמני השהות בין ההורים שווה ומשכורותיהם שוות, אין כל צורך במזונות ילדים. האם ערערה על פסיקה זו לבית המשפט המחוזי, וזה קבע כי סכום המזונות יופחת ב–50% מהסכום המקובל. בתגובה ערער האב לעליון. ערכאה זו קבעה כי עד שלא תתקבל הכרעה בנושא, פסיקת בית הדין למשפחה נשארת בתוקף — כלומר, בחמש השנים האחרונות האב לא שילם מזונות לילדיו.

לדברי עו"ד שלום כהן, שייצג את האם, "התוצאה שהתקבלה היום יכולה להתקיים במקרים בודדים בלבד שבהם המשכורות שוות והמשמורת משותפת. הבשורה המרכזית היא שבית המשפט הכיר שלא ניתן לנתק עוד בין שאלת המשמורת לשאלת המזונות". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות