בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שופט העליון ג'ובראן עם פרישתו: המדינה צריכה לעשות הרבה כדי להגיע לשוויון אמיתי

בטקס פרישתו, קרא ג'ובראן למנות שופט ערבי נוסף לבית המשפט העליון ולשמר את מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית. נשיאת העליון נאור: "סלים הוא התגלמות דמות השופט הישראלי"

8תגובות

סלים ג'ובראן, השופט הערבי הראשון שנבחר לכהן בבית המשפט העליון, פרש היום (חמישי) לגמלאות בהגיעו לגיל 70. בדברי הפרידה שלו יצא ג'ובראן נגד יוזמות לפגיעה בבית המשפט העליון ובחברה הערבית: "הטענות הנוגעות לסוגיית מעמדו של המיעוט הערבי במדינה התנקזו במגזר הערבי לתחושה כללית של קיפוח. מצופה מהמדינה לעשות עוד הרבה על מנת להגיע לשוויון אמיתי של החברה הערבית אל מול החברה היהודית", אמר.

ג'ובראן קרא למינוי שופט ערבי נוסף בבית המשפט העליון. "היום בו מוניתי לשופט הערבי הראשון במינוי של קבע בבית המשפט העליון היווה נקודת מפנה חשובה מאוד בעיני האוכלוסייה הערבית בישראל. אני תקווה כי בעקבות מינוי זה יבוא מינוי של שופט ערבי נוסף לבית המשפט העליון, וזאת בנוסף למינויו של חברי השופט ג'ורג' קרא, כך שיכהנו שני שופטים ערבים בעת ובעונה אחת בבית המשפט העליון". הוא ציין כי רק שמונה אחוזים מהשופטים במערכת בתי המשפט הם ערבים.

ג'ובראן (במרכז) בטקס פרישתו, היום בבית המשפט העליון
אמיל סלמן

כמו כן, התייחס ג'ובראן למעמד השפה הערבית בישראל ולהצעות חוק הלאום שמבקשות לבטל את מעמדה הרשמי של השפה: "יש לשמר את מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית במדינה ואין מקום לפגוע במעמדה זה. יש מקום ללמד את השפה הערבית בבתי ספר יהודיים, שפה שאף הרמב"ם השתמש בה בכתביו", אמר. "אני מאמין כי היכרות עם השפה והתרבות הערבית מקרבת את שתי הקבוצות. בהקשר זה, אני מזדהה עם אמירתו של נלסון מנדלה, שאמר כי אם תדבר לאחר בשפה שלך, אתה למעשה מדבר אל הראש שלו, אולם אם תדבר אל האחר בשפתו שלו, כך למעשה אתה פונה אל הלב שלו. אני מייחל כי נפנה יהודי אל ערבי ולהיפך - מלב אל לב".

שרת המשפטים איילת שקד תיארה את אופיו של ג'ובראן ומזגו השיפוטי הנעים. "ג'ובראן נותר בן אדם מענטש", אמרה. "גם בעת שניצח על משפטים מורכבים, מסובכים ומתוקשרים, השופט ג'ובראן היה ונותר בן אדם. רגישות ונכונות להקשיב לכל אדם בכבוד הראוי, גביר או עבריין - כל אלה היו לו טבע ראשון. ג'ובראן עשה היסטוריה כערבי הראשון שכיהן בעליון כמינוי קבוע. בשבתו בבית המשפט העליון ראו אזרחי ישראל הערבים כיצד שופט ערבי לוקח חלק בתהליכי קבלת ההחלטות וזה תרם לתחושת השייכות של האזרחים הערבים במדינה".

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור נפרדה מג'ובראן בטקס הפרישה. "סלים הוא התגלמות דמות השופט הישראלי - הישראליות במיטבה. הוא משלב ניסיון חיים עשיר, תפיסת עומק של החברה הישראלית וערכיה, גישה מאוזנת לפתרון בעיות והיכרות מקרוב עם שלוש הערכאות". 

נאור התייחסה לכך שבפסקי דין רבים נותר ג'ובראן במיעוט. "דעות המיעוט שכתב בסוגיות חשובות שעל סדר יומנו משקפות את דמותו של סלים כשופט לא פחות מחוות דעת הרוב שכתב", אמרה.

שופט במיעוט שהביע עמדה נחרצת נגד שחיתות

מאז הגיע לבית המשפט העליון בשנת 2003 ייצג ג'ובראן את דעת החברה הערבית, אך בסוגיות אלה תמיד נותר במיעוט. כך, למשל, בעתירה נגד חוק ועדות הקבלה, שהוכרעה ברוב דחוק של חמישה נגד ארבעה שופטים, היה ג'ובראן בדעת מיעוט ותקף את שופטי הרוב, שקבעו שהעתירות נגד החוק אינן בשלות להכרעה.

ג'ובראן היה היחיד שסבר שיש לבטל את התיקון לחוק שהעלה את אחוז החסימה. העתירה הוכרעה ברוב של שמונה שופטים נגד ג'ובראן. הוא נותר לבדו גם כשסבר שיש לבטל את ההשעיה של חנין זועבי מהכנסת, אל מול ארבעה שופטים יהודים.

בשתי העתירות נגד חוק האזרחות, שהוכרעו על חודו של קול ברוב של שישה נגד חמישה שופטים, היה ג'ובראן שוב בדעת מיעוט. גם בפסק הדין שעסק בתביעה של מוסטפא דיראני את ישראל, שהוכרע ברוב של ארבעה שופטים אל מול שלושה, היה ג'ובראן בדעת מיעוט. "זכות הגישה לערכאות בשיטת משפטנו נתונה לכל אדם, אף לגרוע ולנקלה שבאויבינו, ועלינו לכבדה", כתב ג'ובראן. "מצאתי כי במישור הנורמטיבי, ראוי לאפשר את בירורה של התביעה, לנוכח זכויות האדם – גם של האויב".

בעתירה נגד החוק שהעניק חנינה למי שביצעו עבירות בעת ההתנגדות להתנתקות ונפתח נגדם הליך פלילי, היה ג'ובראן בדעת מיעוט מול שמונה שופטים, בשל פגיעה לא מידתית בזכות לשוויון. הוא קיבל את טענת העותרים, שחלקם נעצרו במסגרת הפגנות נגד הבנייה בשכונת שיח ג'ראח בירושלים, שגרסו כי החוק יוצר תחושה של איפה ואיפה.

פסק הדין האחרון של ג'ובראן, שנמסר היום בטקס חגיגי, עסק במגזר מקופח אחר - זוגות חד-מיניים. בפסיקתו האחרונה, דחה ג'ובראן יחד עם נשיאת העליון נאור, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין והשופטים אסתר חיות וחנן מלצר בחצי שנה את ההכרעה בעתירה הדורשת להתיר פונדקאות לזוגות חד-מיניים בישראל. עם זאת, הוא קבע כי מניעת פונדקאות מהם מהווה אפליה. לאורך פסיקותיו הפגין ג'ובראן סובלנות ופתיחות כלפי קבוצה זו. כך, למשל, ב-2014 חייב את פקיד מרשם האוכלוסין לרשום זוג הומואים כהורי ילד שהביאו בהליך פונדקאות בארה"ב. ב-2013 קבע שיש לקצר בשליש מאסר של טרנסג'נדרית שנמצאת בתהליך לשינוי מינה והורשעה בשוד מזוין, שתנאי מאסרה יהיו קשים יותר כי נגזר עליה להיות בבידוד.

בתיקי שחיתות שלטונית שבהם דן, הביע ג'ובראן עמדה נחרצת נגד שחיתות. הוא סבר שיש להרשיע את אהוד אולמרט גם בקבלת שוחד בסך חצי מיליון שקלים עבור אחיו והיה בדעת מיעוט מול ארבעת שופטי ההרכב. הוא גם דחה את ערעור אולמרט על הרשעתו בפרשת טלנסקי. אולם, כשדן בסבירות מינויו של אריה דרעי לשר הפנים סבר שהמינוי כשיר. "מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים נותר בגדר 'מקרה גבול', שחרף הקשיים אותם הוא מעורר, הוא אינו מקים עילה משפטית להתערבות בו", כתב.

ג'ובראן הגיע לבית המשפט העליון לאחר שנים רבות שבהן עסק בתיקים פליליים בבית המשפט המחוזי בחיפה, ועיקר מומחיותו היא פלילים. ואכן ברזומה שלו ניתן למצוא תיקים פליליים היסטוריים. אחד מהם הוא הזיכוי מרצח של חמד זינאתי, שישב בכלא ארבע שנים לשווא, בפסק דין ביקורתי על תרגילי החקירה של המשטרה. לאחרונה גם זיכה את ניסים חדאד שהורשע באונס תינוק בן שנה וחצי. ג'ובראן היה אחד משלושת השופטים שדחו את הערעור של משה קצב על הרשעתו באונס.

בשלושת החודשים הקרובים יכריע ג'ובראן בתיקים שנותרו על שולחנו. אחד מהם הוא בקשה למשפט חוזר שהגיש עובדיה שלום, שיושב בכלא כבר 22 שנה בגין רצח עורך הדין שמואל לוינסון, לשעבר יו"ר האגודה לזכויות האזרח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו