טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העליון קבע: נתניהו ייאלץ לחשוף את מועדי שיחותיו עם אדלסון

השופטים קיבלו את ערעור העיתונאי רביב דרוקר וקבעו כי נתניהו יחשוף גם את מועדי שיחותיו עם עורך "ישראל היום" לשעבר, עמוס רגב. "האינטרס הציבורי בחשיפת המידע גובר על הזכות לפרטיות", כתב השופט מזוז

תגובות
אלדסון ונתניהו, ב-2016
אילן אסייג

בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של העיתונאי רביב דרוקר וקבע היום (שני) כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ייאלץ לחשוף את מועדי שיחותיו עם הבעלים של העיתון ישראל היום שלדון אדלסון ועורכו הראשי לשעבר עמוס רגב. בכך הפך העליון את ההחלטה שהתקבלה בבית המשפט המחוזי לפי כשנה. בנוסף קבעו השופטים כי משרד ראש הממשלה, אדלסון ורגב ישלמו לדרוקר את הוצאות המשפט, בסך עשרת אלפים שקלים כל אחד.

"האינטרס הציבורי בחשיפת המידע הוא בעל משקל משמעותי", כתב השופט מני מזוז, שאליו הצטרפו השופטים אורי שוהם וניל הנדל. השופטים דחו את טענת אדלסון ורגב כי אין לפרסם את המועדים בשל הפגיעה בפרטיותם. בפסק הדין נכתב כי "האינטרס הציבורי בחשיפת המידע המבוקש גובר, בנסיבות העניין, על זכותם של אדלסון, רגב וראש הממשלה לפרטיות".

לעומתם, הפרקליטות תמכה בעמדת הממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה וסברה שאין למסור את המידע, המהווה פגיעה בפרטיות. הנימוק היה ש"שני האישים אליהם מתייחסת הבקשה הם חברים אישיים של ראש הממשלה, ששיחותיו עמם הן שיחות פרטיות שאינן קשורות לעבודתו המיניסטריאלית של ראש הממשלה".

השופט מזוז ביקר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שניתן על ידי השופט דוד מינץ, כיום שופט בית המשפט העליון, שקבע כי הפגיעה בזכות לפרטיות של אדלסון ורגב, מטה את הכף לטובת דחיית הבקשה. "משנקבע, בצדק, כי הפגיעה בפרטיות במקרה זה היא שולית ואינה בליבת הזכות, ומאידך כי האינטרס הציבורי בחשיפת המידע הוא בעל משקל משמעותי, הרי שתוצאת איזון האינטרסים בענייננו היא ברורה ומובהקת", כתב מזוז. 

השופט ניל הנדל ציין כי יש חשיבות בחשיפת המידע, בין היתר על רקע העובדה שנתניהו מכהן גם כשר התקשורת. "על פי השקפתי, תוצאה זו בלתי נמנעת נוכח הכובע הנוסף שחבש משיב 2, ראש ממשלת ישראל, במהלך חלק ניכר מן התקופה הרלוונטית – הלא הוא כובעו של שר התקשורת, האמון על אסדרת התחום הרחב בו פועלים משיבים 3 ו-4. לפיכך, יהא תוכן השיחות שניהלו ביניהם המשיבים אשר יהא – ובהעדר ראיות לסתור, עלינו להניח כי מדובר בשיחות בעלות אופי פרטי – לא ניתן להתעלם מן האינטרס הציבורי בחשיפת טיב ועוצמת היחסים שבין הגורם המאסדר לבעלי העניין הפועלים בתחומי אחריותו, ולו בשל ניגודי העניינים שחברות כזו עלולה ליצור".

הבקשה של דרוקר הוגשה בפברואר 2015, ומשסורבה עתר לבית המשפט בספטמבר 2015, באמצעות עו"ד יונתן ברמן. המידע שביקש הוא מועדי שיחות הטלפון שנערכו בין ראש הממשלה לבין אדלסון ובין ראש הממשלה לבין רגב, בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, כלומר בין 2012-2015. לפי החלטת בית המשפט, משניתן פסק הדין, המידע יועבר לאלתר לדרוקר. בעתירה המינהלית טען דרוקר שהמידע המבוקש יאפשר לגלות אם קיים קשר בין מועדי השיחות עם אלדסון ורגב לבין פרסומים שונים בעיתון ואם ראש הממשלה הוא העורך הראשי בפועל של "ישראל היום".

בערעור שהגיש דרוקר לעליון בשנה שעברה נכתב בין השאר כי "הקשר בין ראש הממשלה לבין אדלסון ורגב אינו, אפוא, עניין רכילותי או פיקנטריה. קיים עניין ציבורי מובהק בקשרי הגומלין של ראש הממשלה עם השניים, שלחשיפת העובדות שביסודם חשיבות רבה לאיכות הדיון הציבורי בקשרי הגומלין בין גופי תקשורת לבין רשויות השלטון. לא קשרי החברות בין השלושה, ככל שקיימים קשרים כאלה, הם שעומדים במוקד בקשת המידע, אלא קשרי ההון-שלטון-עיתון שעומדים בבסיס יחסים אלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות