טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת ישראל ביתנו

בכירי ישראל ביתנו מואשמים בשוחד במיליונים

לפי האישום, קירשנבאום פעלה באופן שיטתי ומתוחכם לשם ביצוע שורת עבירות ■ בחשבונות שלה ושל בעלה נמצאו 5.7 מיליון שקל ■ בין השאר הואשמו גם ראש מטה המפלגה לשעבר דוד גודובסקי ומנכ"ל משרד החקלאות לשעבר רמי כהן ■ שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב יואשם במועד אחר

תגובות
קירשנבאום בתל אביב, ב-2013
מוטי מילרוד

הפרקליטות הגישה היום (שלישי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב שני כתבי אישום נגד עשרה מעורבים בפרשת ישראל ביתנו, בהם סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום, המואשמת בעבירות שוחד, במרמה והפרת אמונים, בהלבנת הון ובעבירות מס.

פרשת ישראל ביתנו היא אחת מפרשות השחיתות הגדולות שנחשפו בישראל. 110 חשודים נחקרו בפרשה, אך אף אחד מהם לא קשר את ראש המפלגה אביגדור ליברמן לחשדות. הפרשה מקפלת בתוכה כמה פרשיות, שבהן היו מעורבים משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, גופים ציבוריים ועמותות אזרחיות. בין הפרשיות עובר חוט מקשר המעיד על קיומה של שיטה: גופים שביקשו לקבל מהמדינה תקציבים נדרשו לכאורה לשחד עובדי ציבור, אנשי ישראל ביתנו ומקורבים, שפעלו להקצאת התקציבים. עם הגופים המתוקצבים נמנו כמה מועצות אזוריות, החברה לפיתוח השומרון, הרשות למלחמה בסמים, עמותת עזרא ועמותת איילים. 

קירשנבאום מואשמת בקבלת שוחד בהיקף של כ-800 אלף שקל במזומן או במסגרת טובות הנאה אישיות, וכן בקבלת שוחד בהיקף של למעלה ממיליון שקל בצורת טובות הנאה למפלגת ישראל ביתנו או למקורבים. הפרקליטות ביקשה לעקל את חשבונות הבנק של קירשנבאום ובעלה, שבהם נמצאו 5.7 מיליון שקל - שעל פי כתב האישום הולבנו. כתב אישום נגד שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב יוגש בנפרד במועד אחר. מיסז'ניקוב צפוי לעמוד לדין בגין עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט.

לפי כתב האישום, קירשנבאום, ששמרה על שתיקה בחקירותיה, "פעלה באופן שיטתי ומתוכנן, לעתים מתוחכם, לשם ביצוע שורה של עבירות. כך, במקרים רבים, היא ניצלה את תפקידיה הציבוריים, את ההשפעה הנובעת ממעמדה, ובייחוד את שליטתה על יעדיהם של תקציבי מדינה, כדי לקחת טובות הנאה פסולות עבורה או עבור בני משפחתה, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורבים, אליה או למפלגה. לעתים קרובות אף ביקשה, דרבנה או דרשה מעובדי ציבור אחרים, מראשי גופים ציבוריים, ממנהלי עמותות ומאנשים פרטיים לפעול עמה, בצוותא חדא, לשם הגשמת מטרותיה הפסולות ולשם הסתרתן".

פרשת ישראל ביתנו

כתב האישום, שהוגש על ידי עורכי הדין ד"ר מאור אבן חן, ד"ר יונתן קרמר וגיא גמליאל, מתאר כי בחלק מהמקרים לקחה קירשנבאום שוחד במישרין לידה או לידי מקורבים - שוחד כספי, מוצרים או טובות הנאה אחרות. במקרים אחרים, כך לפי כתב האישום, שיטת השוחד היתה מורכבת יותר: קירשנבאום וראש מטה המפלגה לשעבר דוד גודובסקי דרשו שוחד מגופים שנזקקו לתקציבי מדינה. חלק מהשוחד התקבל באמצעות מתן שירותים לישראל ביתנו והעסקת מקורבים. 

מלבד קירשנבאום, הוגשו כתבי אישום נגד גודובסקי, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר רמי כהן ורעייתו בתיה, גזבר המועצה האזורית מטה בנימין אפי פלס, יו"ר עמותת איילים מתן דהן, סגנו דני גליקסברג, מנכ"לית התאחדות היזמים אירנה וולדברג, מנכ"ל עמותת עזרא דניאל אלינסון והלוביסט סטיבן לוי. 

לפי כתב האישום, גודובסקי היה שותף מרכזי בתכנון ובהוצאה לפועל של חלק משמעותי מהמעשים הפליליים שבוצעו על ידי קירשנבאום, וביצע אותם יחד עמה. כפי שמתאר כתב האישום, "לעתים פעל מתוך מטרה לקדם את ענייניו הפרטיים, לעתים מתוך מטרה לקדם את ענייניה של נאשמת 1 (קירשנבאום, ר"ח) ולעתים מתוך מטרה לקדם את ענייניה של מפלגת ישראל ביתנו". באחת הפרשיות נאשם גודובסקי שפנה בהנחייתה של קירשנבאום לאירנה וולדברג, מנכ"לית התאחדות היזמים בישראל, שתממן את נסיעותיו לאוקראינה ולסרביה ואת נסיעותיו של יועץ התקשורת של קירשנבאום. 

בין גודובסקי ובין רמי כהן התקיימה מערכת יחסים כספית של "תן וקח", כך לפי כתב האישום. במסגרת מערכת יחסים זו, נתן כהן לקירשנבאום טובות הנאה פסולות. בעקבות כך, היא היטיבה עמו במסגרת תפקידה כעובדת ציבור, "תוך הפניית תקציבי מדינה למטרות שהיטיבו עמו או הפניית כספי שוחד לטובתו", לשון כתב האישום. כמו כן, צוין כי כהן ביצע גם עבירות באופן עצמאי, ללא קשר לקירשנבאום.

דוד גודובסקי בבית משפט השלום בראשון לציון, ב-2015
עופר וקנין

חקירת המשטרה החלה בעקבות עדות של נלי דינובצקי ובעלה איגור ריז. בכתב האישום מתואר מקרה שבו דינובצקי, בעלים של חברת מופעים בשם אברורה, ביקשה את עזרתם של קירשנבאום וגודובסקי שינצלו את קשריהם עם בכירים ברשויות המקומיות כדי שתזכה בעבודות של הפקת אירועים. קירשנבאום דרשה עשרה אחוזים מהתקציב שיתקבל עבור כל הפקה, ואכן, אותה חברה הפיקה בשיתוף ערוץ 9 מופעים עבור הרשויות המקומיות באשדוד, בבאר שבע, בדימונה, במעלה אדומים, ברחובות ובהמשך גם בראשון לציון.

קירשנבאום אף סידרה לבעלים פגישה אצל שר התיירות דאז מיסז'ניקוב כדי לקדם הפקת אירועים במולדובה ובאוקראינה, אך התוכנית לא יצאה לפועל בשל התנגדות הגורמים המקצועיים במשרדו. בסך הכל קיבלו קירשנבאום וגודובסקי סכום של כ-155 אלף שקל, שהועבר במזומן לחשבון הבנק של האחרון ולעתים במעטפות כסף מזומן בבתיהם הפרטיים או בבית קפה בתל אביב.

ב- 2010 קירשנבאום אף הפכה שותפה עסקית של דינובצקי והשתיים פיתחו מיזם עסקי לייבוא סיגריות בטעמים לישראל בשם "דון טבק". החברה נרשמה על שם בעלה של דינובצקי, איגור ריז, ובתה של קירשנבאום, רנית. השתיים היו אמורות להשקיע בחברה 150 אלף שקל כל אחת. את חלקה של קירשנבאום שילמו החברה המרכזית לפיתוח אזורי השומרון, מתנ"ס מועצת מטה בנימין וחברת "ברק רעות השקעות" שבבעלותו של רמי כהן. זאת לכאורה כנגד חשבוניות פיקטיביות שסיפקו דינובצקי וריז.

בשלב מסוים התגלע בין השתיים סכסוך, וקירשנבאום טענה כי דינובצקי חייבת לה כסף. כדי להפעיל עליה לחץ, פנתה סגנית השר לשעבר לחבר מועצת אשקלון מטעם ישראל ביתנו כדי שיפעל להפסקת ההתקשרות איתה. 

הכספים שהגיעו לדינובצקי מהגופים הציבוריים מובילים לקשרי השוחד שרקמה קירשנבאום עם ראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה וגזבר המועצה האזורית בנימין אפי פלס, שנזקקו לכספים אשר קירשנבאום יכלה לספק להם מתוקף אחריותה על הכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו. מסיקה, המשמש עד מדינה, סיפר כי לפי ההסכם ביניהם, קירשנבאום תעביר לחברה לפיתוח השומרון כספים קואליציוניים בסך שלושה מיליון שקלים וחצי תמורת מיליון וחצי שקל שיועברו מהחברה לשימוש מפלגת ישראל ביתנו. 

את ההסכם סגרו מסיקה וקירשנבאום ב-2010, בחדרה של קירשנבאום במשכן הכנסת. מיליון וחצי השקלים הועברו באמצעות הסעות שמימנה החברה לפיתוח השומרון לכנס גמלאים של המפלגה, הסכמי ייעוץ עם איש המפלגה רמי כהן, התקשרות עם חברת פרסום ויחסי הציבור "בדק מדיה", שבבעלות מקורב למפלגה, אלכס קלויצקי, והסכם התקשרות מול אתר חדשות בשפה הרוסית יזרוס בבעלות אלכס גולדנשטיין, שהיה חשוד בפרשה והוחלט שלא להעמידו לדין.

פרשה חמורה נוספת בה מעורבת קירשנבאום נוגעת לעמותת עזרא, המסייעת ליהודים דוברי רוסית בארה"ב ומעודדת אותם לעלות לישראל. לפי כתב האישום, קירשנבאום הציעה למנכ"ל העמותה, דניאל אלינסון, כי היא תדאג לכך שהעמותה תקבל תקציבים למימון פעילותה ממשרד הקליטה, משרד הדתות, מוסדות לאומיים, ואף מתורמים פרטיים. בתמורה לכך סיכמו השניים כי מחצית מהתקציבים שיושגו יעמדו לרשותה, לטובת ישראל ביתנו. וכך, בין 2011-2014, העבירו משרד הקליטה, משרד הדתות ותורמים פרטיים סך כולל של כארבעה מיליון שקלים אל העמותה.

בתמורה, על פי כתב האישום, מימנה העמותה את נסיעותיה של קירשנבאום לחו"ל, בין היתר לניו יורק, לונדון, קייב, קנדה ואתונה. יחד איתה טסו בעלה, ילדיה, אחיה וגיסתה, בסך של כ-40 אלף דולר. בנוסף, עמותת עזרא רכשה עבור קירשנבאום ובני משפחתה מחשב, טבלט, מצלמה ומכשירי סלולר בסכום מצטבר של 8,500 דולר. הם העסיקו את בנה של קירשנבאום בסכום כולל של 7,000 דולר, וכן מימנו סקר דעת קהל בארה''ב שערך ארתור פינקלשטיין המקורב לליברמן בסכום של 37 אלף דולר.

חלק מהמעורבים בפרשה מנהלים בימים אלה מגעים להסדרי טיעון, בהם הלוביסט ישראל יהושע, שהתביעה דורשת בעניינו מאסר בפועל. כמו כן, מתנהלים מגעים גם עם העוזרת של קירשנבאום, ויקה רבין.

אותה שיטה הופעלה גם על המועצה האזורית מגילות שבראשות מרדכי דהמן, שחתם על הסכם עד מדינה. על פי כתב האישום, דהמן פעל להשיג תקציבים עבור המועצה באמצעות הלוביסט ישראל יהושע, המקורב לישראל ביתנו. דהמן שילם במזומן ליהושע, שהודיע לו שהוא מעביר את הכספים כשוחד לעובדי ציבור. על פי החשד, החטיבה להתיישבות שימשה צינור להעברת הכספים. בתמורה להעברת תקציב בסך שלושה מיליון שקל, דרשה קירשנבאום מדהמן להחזיר חצי מיליון לצרכיה. בין היתר נדרש דהמן להתקשר בהסכם עם אתר יזרוס בסכום של 250 אלף, שגם פרסם כתבות חיוביות על המועצה. 

על פי כתב האישום, השיטה יושמה גם על עמותת איילים, שנוסדה ב-2002 במטרה ליישב את הנגב באמצעות הקמת כפרי סטודנטים. בפרשה זו נאשמים מנכ"ל העמותה מתן דהן וסגנו דני גליקסברג, שנתנו שוחד לקירשנבאום בתמורה לתקציבים לעמותה – בתיווך לוביסט בחברת אימפקט, סטיבן לוי, שגם נאשם בפרשה. ראש מטה ישראל ביתנו לשעבר גודובסקי סיכם עם דהן, כי המפלגה תעביר לעמותה חמישה מיליון שקל, בתנאי שהעמותה תעביר לידו חצי מיליון שקל במזומן לטובת צרכי המפלגה. דהן סירב לתנאי, אך בהמשך סיכמו השניים כי הכסף יועבר למפלגה ב"דרכים יצירתיות". אחת הדרכים היתה משכורת למיכאל קלגנוב, זוכה מדליית ארד בשנת 2000, שנבחר ב-2013 כחבר מועצת טבריה מטעם ישראל ביתנו. עמותת איילים שילמה לו שכר בגובה 7,000 שקל במשך כמעט שנה. דהן וגליקסברג גם העבירו 300 אלף שקל לעמותת שיט שבראשה עמד קלגנוב. גודובסקי אף הציע לדהן להעסיק את חברת הכנסת לשעבר ליה שם טוב, שנבחרה למועצת העיר נצרת עילית מטעם ישראל ביתנו, בתמורה לתקציב נוסף בסך מיליון וחצי שקל.

לצד כל אלה מימנו דהן וגליקסברג שירותים רבים לקירשנבאום. כך במאי 2014, לקראת הבחירות הצפויות וכחצי שנה לפני שהתפוצצה הפרשה, מימנו דהן וסגנו את היועצים ששכרה קירשנבאום לשיפור תדמיתה - מזכיר הממשלה לשעבר עובד יחזקאל ויועץ התקשורת רונן צור – ב-220 אלף שקל. העמותה גם מימנה הסכם תוכן שיווקי בין קירשנבאום לאתר ynet ב-80 אלף שקל.

בפרשת איגוד הכדורסל, שהיתה הפרשה הראשונה שנחקרה במשטרה, העבירה קירשנבאום תקציב לאיגוד בסך מיליון שקל, בתיווכו וביוזמתו של רמי כהן וחבר הנהלת איגוד הכדורסל, משה קליסקי. הכסף הועבר דרך מכון וינגייט, כיוון שאיגוד הכדורסל לא רשאי לקבל תקציב שמקורו בכספים קואליציוניים. כהן קיבל עמלה של עשרה אחוזים עבור התקציב שסידר לאיגוד. כשגילו חברי ועדת הכספים באיגוד על כך שהופרשה עמלה מתקציב ציבורי שהתקבל, הם פנו למשטרה. בתמורה לכספים שקיבל כהן, הוא העסיק את בנה של קירשנבאום, טמיר, בתור אוסף חומר באינטרנט עבור החברה שבבעלותו ובבעלות רעייתו. בסך הכל קיבל טמיר מהחברה 27,850 שקל.

קירשנבאום גם העבירה חצי מיליון שקל לאיגוד הכדוריד, ביוזמתו של קליסקי – שקיבל עמלה בסך 188 אלף שקל. כהן מואשם גם בכך שאיים על קצין משטרה בדיון בהארכת מעצרו ואמר לו: "טענת היום דברים לא נכונים לגבי. אתה תשלם על זה ביוקר, אני סימנתי אותך".

הפרקליטות חתמה על הסדרים עם שישה עדי מדינה, ועד כה הותר לפרסום רק שמם של מסיקה ושל ראש מועצת מגילות ים המלח, משה דהמן. בעקבות חשיפת הפרשה התפטר מסיקה מתפקידו, וכמוהו גם דהמן. האחרון נחשד שנתן שוחד ללוביסט יהושע, כדי שזה יפעיל את קשריו עם אנשי ישראל ביתנו וידאג שיעבירו למועצה תקציבים ממשלתיים.

עו"ד ירון קוסטליץ, המייצג את מתן דהן ודני גליקסברג מעמותת איילים, מסר בתגובה להגשת כתב האישום: "צר לי מאוד כי תחת מגרפת כתבי האישום, נגררו פנימה מתן ודני על לא עוול בכפם. אין חולק כי הם לא נטלו דבר לכיסם וכל פעולותיהם היו למען יישוב הנגב והגליל, במסגרת עמותת איילים. לא היה מקום להגשת כתב האישום ואנחנו משוכנעים שכך יתברר בסוף ההליך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות