בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תושבים מאל-עראקיב ישלמו למדינה כרבע מיליון שקל - על הריסת הכפר שלהם

בית המשפט חייב שישה מתושבי הכפר הבדואי הבלתי מוכר לשלם 260 אלף שקל על הוצאות הפינוי שנערך ב-2010, ועוד מאה אלף שקל הוצאות משפט. עורך דינם: המדינה תבעה פיצוי עבור הליך לא חוקי

46תגובות
הריסת מבנים בכפר באל-עראקיב, ב-2014
אילן אסייג

שישה מתושבי הכפר הבדואי הבלתי מוכר אל-עראקיב ישלמו למדינה כ-260 אלף שקלים בגין הוצאות הריסה, כך פסק בשבוע שעבר בית משפט השלום בבאר שבע. בנוסף, נפסק כי התושבים ישלמו מאה אלף שקלים כשכר טרחת עו"ד למדינה, אשר יוצגה על ידי המחלקה האזרחית של הפרקליטות.

באוגוסט 2011 הגישה הפרקליטות תביעה אזרחית נגד 34 מתושבי הכפר בגין הוצאות שמונה סבבי פינוי שהתבצעו בכפר בטווח של כארבעה חודשים, החל מיולי ועד דצמבר 2010. המדינה תבעה את הוצאות כוחות המשטרה, היחידה הארצית לפיקוח בשטחים הפתוחים (הסיירת הירוקה) והקבלנים אשר ערכו את הפינוי, ואמדה את הסכום ב-1.8 מיליון שקלים.

במהלך המשפט נפטרו שניים מהנתבעים, ו-26 אחרים הגיעו להסכמי פשרה. רק שישה תושבים בחרו להמשיך בהליך המשפטי. ביום רביעי האחרון פסק השופט עידו רוזין כי ששת הנתבעים הנותרים ישלמו 262 אלף שקלים, וישאו בעלויות משפט על סך מאה אלף שקלים. בנוסף, הוא חייב את ששת הנתבעים לשלם את הוצאות הפרקליטות בגין הקלטות ותמלולים, שעשויות להגיע לכמה אלפי שקלים נוספים.

השופט רוזין קיבל למעשה את טענות התביעה במלואן. ששת הנאשמים הם כ-20% מסך 34 הנאשמים בכתב התביעה המקורי, ו-260 אלף שקלים מהווים כ-20% מסך התביעה המקורית.

עו"ד חאלד סואלחי, שייצג את התושבים, אמר כי הם שוקלים להגיש ערעור על ההחלטה, אך טרם התקבלה החלטה סופית בנושא. "התנהלות הפרקליטות היא התנהלות של התעמרות בנתבעים. המדינה הרסה את הכפר, לדעתי בניגוד לחוק, והגדילה לעשות ותבעה פיצוי עבור מעשה שהוא מלכתחילה לא חוקי. אני סבור שפסק הדין שניתן התעלם מטענות מהותיות שהעלנו, לרבות העובדה שעניין הבעלות נשוא התביעה עדיין תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי".

חיה נח, מנכ"ל פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, מסרה כי "אין סיבה אמתית לגבות תשלום ליחידה שמתוקצבת שנתית על ידי המדינה. זוהי עוד אחת מהתחבולות שמשתמשת בה מדינת ישראל כדי להתיש ולפרק מאבקים אזרחיים ראויים, כמו הזכות למגורים בכבוד. במקום ללחוץ את התושבים אל הקיר, צריכה המדינה לספק קורת גג לתושבי הכפר ולחדול ממסע ההריסות וההטרדות".

יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה אמר בתגובה כי "פסיקת בית המשפט מביאה את אכזריות המדינה כלפי האזרחים הערבים בנגב לשיאים חדשים. המדינה, שמנסה לנטוע עצים במטרה לנשל אנשים מאדמתם, מסרבת להכיר בכפרים שרובם נמצאים במקומם עוד לפני קום המדינה, ועכשיו בוחרת גם למוטט כלכלית את מי שמעיז להרים את ראשו ולהיאבק נגד הגזרה באמצעים אזרחיים ודמוקרטיים".

בשנת 1954, בתוקף "חוק הרכישה", הפקיעה המדינה שטחים נרחבים באזור הנגב, בהם גם שטחי הכפר אל-עראקיב. בני הכפר טוענים כי השלטון העות'מני והמנדט הבריטי הכיר בזכויותיהם באדמות הכפר, שעובדו והוחזקו על ידם, ולכן גם מדינת ישראל צריכה להכיר בכך. המדינה דוחה טענה זו, ובתי המשפט השונים שעסקו בתביעה של משפחת אל-עוקבי מהכפר, דחו גם הם את הטענה ואמרו כי המשפחה לא הציגה בשום שלב קושאן על החלקות.

שטחי הכפר רשומים כיום בבעלות המדינה, ותושביו מנסים להוכיח את בעלותם על מספר חלקות בהליך משפטי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בזמן זה התושבים אינם רשאים להשתמש בשטח לצורכי מגורים או לצרכים אחרים. בשנה שעברה ביצעה קק"ל עבודות עפר בחלק מן החלקות הללו, דבר שעורר גלי מחאה. מאז ההריסה המשמעותית הראשונה של הכפר, ביולי 2010, מנהלים חלק תושביו מאבק ארוך מול רשויות המדינה.

מאז 2010, כמה תושבים ניסו להקים את בתיהם מחדש והרשויות הרסו אותם, באירועים ששבו על עצמם יותר ממאה פעמים. כיום מתגוררות בכפר עשרות נפשות בודדות בכמה מבנים ארעיים. בכפר קיים גם בית קברות.

בעבר הגישה המשטרה כתב אישום נגד מנכ"ל ארגון רבנים לזכויות אדם לשעבר, הרב אריק אשרמן, בגין הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו בשל מעורבותו בהתנגדות לפינוי הכפר, אולם כעבור כשנתיים חזרה בה מהאישומים וכתב האישום נגדו בוטל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו