בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ: ההפגנה סמוך לבית היועמ"ש תוגבל ל-500 משתתפים עד להכרעה סופית

השופטים דנו בעתירת המפגינים נגד ההחלטה שלא לאפשר הפגנות סמוך לביתו של מנדלבליט בפתח תקוה. לאחר שלא הצליח להגיע לפשרה מוסכמת, קבע בית המשפט הגבלות עד שיכריע בסוגיה

221תגובות
השופטים פוגלמן (מימין), חיות ודנציגר הבוקר בבית המשפט העליון בירושלים
אוליבייה פיטוסי

בג"ץ החליט היום (חמישי) כי ההפגנות סמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בפתח תקוה יוגבלו ל-500 משתתפים בשבועיים הקרובים, עד שיכריע סופית בסוגיה. עוד הורו השופטים כי המפגינים לא ירדו לכביש ולא יעשו שימוש באמצעי הגברה מלבד שני מגאפונים לכל היותר. תנאים נוספים שהציב בג"ץ הם כי ההפגנה לא תחל לפני השעה שמונה בערב וכי מארגניה יציבו סדרנים לשמירה על הסדר. פסק דין סופי בעתירה צפוי להינתן בעוד כשבועיים. 

בהחלטתו אימץ בג"ץ את כל התנאים שהציבה המשטרה להמשך קיום ההפגנות עד להכרעה הסופית, אף שהשופטים לא קיבלו את עמדת המשטרה כי ההפגנות טעונות רישיון. השופטים בהרכב - יורם דנציגר, אסתר חיות ועוזי פוגלמן - לא נימקו מדוע החליטו להגביל זמנית את מספר המפגינים דווקא ל-500 בני אדם וקבעו כי המשטרה היא שתישא באחריות להגבלת מספרם, באמצעות הצבת מחסומים והפניית המפגינים הנוספים למקום אחר, ככל הנראה הפארק בעיר. בהחלטתם לא התייחסו השופטים להפגנות הנגד של הליכוד שמתקיימות זה שלושה שבועות בהשתתפות כ-150 בני אדם, ולא הגבילו את מספר המשתתפים בהן.

ציוצים של רויטל חובל מבית המשפט העליון הדן בעתירה בנושא ההפגנות בפתח תקוה - דלג

ההחלטה ניתנה במסגרת דיון בעתירה של מארגני המחאה, שעתרו נגד החלטת המשטרה לאסור על קיום ההפגנות סמוך לביתו של מנדלבליט. המפגינים מוחים על התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה בחקירות ראש הממשלה נתניהו. 

במהלך הדיון התייחס השופט דנציגר לטענת המשטרה לפיה ההפגנות בכיכר גורן פוגעות בתושבי השכונה, ואמר כי "הזכות של תושבי השכונה ליהנות משקט היא לא זכות חוקתית שנמצאת בדרגה שאפילו מתקרבת לזכות חוקתית כמו הזכות להפגין וחופש הביטוי". השופטת חיות הדגישה את החשיבות של מיקום ההפגנה, ואמרה כי אחרי 40 הפגנות מדי מוצאי שבת, כיכר גורן הפכה למעין סמל.

מני נפתלי (משמאל) ואלדד יניב מחוץ לאולם בית המשפט, הבוקר
אוליבייה פיטוסי

השופטים בהרכב הציעו במהלך הדיון פשרה, לפיה מספר המוחים במקום יוגבל ל-500, ומפגינים נוספים יופנו למיקום חלופי. חיות ציינה כי יש להגביל את ההפגנה כך שתחל אחרי צאת השבת. נציג הפרקליטות, אודי איתן, שייצג את המשטרה בדיון, הסכים להצעה, אך מארגני ההפגנות סירבו. בעקבות סירובם, החליטו השופטים להגביל את מספר המפגינים באופן זמני, עד להכרעה הסופית. 

השופט פוגלמן מתח בדיון ביקורת מרומזת על כך שהמשטרה הודיעה כי תאסור על קיום ההפגנה זמן קצר לפניה, ותהה מדוע שינתה את עמדתה בהתראה קצרה. המשטרה הודיעה לפני שבוע כי תדרוש רישיון מעתה ואילך להפגנות בכיכר גורן, ואסרה על קיום ההפגנה בשבת שעברה. נציג הפרקליטות, אודי איתן, השיב כי המשטרה החליטה לשנות את עמדתה בחודש יולי, מפני שאז עלה מספר המפגינים לכ-2,500.

נציג הפרקליטות טען בדיון כי ההפגנות מיצו את עצמן, וכן כי המפגינים קראו לציבור להגיע לכיכר גורן חרף החלטת המשטרה, ולכן לא כיבדו את שלטון החוק. עוד הוסיף כי התנהלותה של המשטרה עד כה היתה מכילה כלפי המפגינים. 

העתירה הוגשה במשותף עם התנועה לאיכות השלטון. פעיל הימין עו"ד איתמר בן גביר הגיע אף הוא לדיון וטען בעד המפגינים. "למה להפגנה בנושא כלכלי לא צריך רישיון ולהפגנה בנושא מדיני כן? גם אם ההפגנה הזאת היא בעניין פוליטי, יש להם זכות להפגין בלי רישיון", אמר בן גביר בדיון. 

ההפגנה בכיכר גורן בפתח תקוה לפני כשבועיים
מוטי מילרוד

בתחילת השבוע טענה הפרקליטות בשם המשטרה כי משתתפי ההפגנות עשו דין לעצמם באופן העולה לכדי חוסר ניקיון כפיים בכך שפעלו לקיים הפגנה ללא רישיון חרף החלטת המשטרה. בתגובת הפרקליטות לעתירה נטען כי ההפגנות השבועיות בפתח תקוה טעונות אישור משטרתי, מאחר שהן כוללות נאומים בנושאים פוליטיים. החוק קובע כי יש לבקש היתר רק במקרה שמדובר באסיפה או תהלוכה שבה נשמעים נאומים על נושא "בעל עניין מדיני". המפגינים טוענים כי ההפגנות חוקיות, וכי תוכנן אינו מדיני או פוליטי אלא ערכי - נגד שחיתות שלטונית. 

בשבת האחרונה חסמו שוטרים את דרכם של המפגינים ועצרו את מני נפתלי ואלדד יניב, ממובילי ההפגנות. יניב ונפתלי עוכבו בחשד ששידלו להפרת הסדר הציבורי, ונעצרו ללילה לאחר שסירבו לתנאי השחרור של המשטרה. עם שחרורם הם התחייבו בבית משפט השלום בפתח תקוה שלא לשדל להפגנות לא חוקיות, אולם טענו כי ההפגנות בפתח תקוה חוקיות.

בעבר טענה המשטרה כי יש להזיז את ההפגנות בשל הפרעה לתושבי השכונה. הבוקר פורסם ב"הארץ" כי בכירים במשטרה אמרו שהם חוששים מעימותים אלימים בין המפגינים הקבועים בכיכר גורן לבין מפגיני הנגד מהליכוד וכי זאת הסיבה, לדבריהם, שהמשטרה ביקשה להעביר את מיקום ההפגנה לפארק בעיר. 

יו״ר הקואליציה דוד ביטן מסר כי החלטת בג״ץ "נותנת יד להמשך הפעלת הלחץ של השמאל נגד היועמ״ש ובכך יוצרת סיכון של עיוות ההליך המתנהל נגד ראש הממשלה. איש לא טען כי לא עומדת זכות ההפגנה אלא שקיבוע מיקומה מול ביתו של היועמ״ש ובמספר פעמים חסר תקדים היא הבעייתית. בג״ץ לא שמר על הזכות להפגין כי היא מעולם לא הוטלה בספק אלא על הזכות להפגין בכיכר גורן בפתח תקוה תוך כבילת ידי המשטרה ונטילת השיקול המקצועי של ראשיה וזה תקדים מסוכן. אנו מקווים שבג"ץ ישנה את ההחלטה שניתנה בצו הביניים".

מהמשטרה נמסר: "משטרת ישראל רואה בזכות ההפגנה ערך דמוקרטי חשוב והוכיחה זו במשך עשרות שבועות בהפגנות בפתח תקווה בכל מוצאי שבת. לצערנו, לא זכינו לשיתוף פעולה של מארגני ההפגנות ונדרשנו לדיון בבג״ץ. המשטרה מברכת על החלטת הביניים של בג״ץ הקובעת את התנאים להפגנה, שתאפשר השגת איזון בין מימוש תכלית המחאה וחופש הביטוי, לבין שמירת הסדר הציבורי וביטחון הציבור".

השתתף בהכנת הכתבה: יהונתן ליס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו