טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית המשפט אסר על המדינה לגרש 14 ילדים לעובדים זרים

השופט הפך את החלטת בית הדין לעררים בירושלים, והורה למדינה לשקול להעניק לילדים מעמד, כפי שנעשה במקרים קודמים. ההחלטה נוגעת לעתידם של 35 בני אדם - 14 ילדים ועוד 21 בני משפחותיהם

16תגובות
ילדי העובדים הזרים בתל אביב, לפני שנתיים
תומר אפלבאום

בית המשפט המחוזי בירושלים אסר על משרד הפנים לגרש 14 ילדי עובדים זרים בני 12 שנולדו והתחנכו בישראל, ולומדים כעת בכיתה ז'. שר הפנים, אריה דרעי, כמו אחד מקודמיו בתפקיד, גדעון סער, סירב להעניק לילדים מעמד קבע בישראל. השופט ארנון דראל הורה בתחילת השבוע למדינה לבחון את עניינם ולשקול להעניק להם מעמד, כפי שניתן לילדים אחרים במצבם.

בכך, הפך את החלטת בית הדין לעררים בירושלים לפני כשנה. השופט דראל אף ביטל את החלטת בית הדין להשית הוצאות משפט על העותרים, והורה למדינה לשלם להם 10 אלף שקלים שכר טרחת עורך דין.

הילדים לא היו זכאים למעמד מכוח החלטת הממשלה באוגוסט 2010 להסדרת מעמדם של ילדי עובדים זרים, משום שעלו באותו זמן לגן חובה ולא לכיתה א'. משרד הפנים דחה תחילה בקשות של ילדים שהיו במצב דומה, אך בעקבות עתירות הפך את החלטתו והעניק ל–19 ילדים תושבות קבע ולבני משפחותיהם מעמד ארעי. הורי הילדים שבית המשפט אסר עתה לגרש, הסבירו כי החליטו שלא להגיש בקשות להסדרת מעמדם לאחר החלטת הממשלה כי ידעו שיידחו. כאשר נודע להם על ההחלטות להעניק מעמד לילדים במצב דומה, פנו לשר הפנים ולאחר מכן להליכים משפטיים.

ההחלטה נוגעת לעתידם של 35 בני אדם — 14 ילדים ועוד 21 בני משפחה. מוצאן של כל האמהות ורוב האבות מהפיליפינים, וכמה מהאבות הם עובדים זרים מטורקיה ומתאילנד. פרט לשניים, כל האבות עזבו את הארץ או גורשו ממנה. האמהות נכנסו לישראל עם אשרת עבודה ושימשו מטפלות סיעודיות. הן איבדו את אשרתן מסיבות שונות, ובהן פטירת המעסיק או כניסה להריון, אך נשארו בישראל גם לאחר מכן. הילדים המשיכו ללמוד במערכת החינוך הישראלית, כשהם חסרי מעמד וללא זכויות בסיסיות.

בערעור לבית המשפט המחוזי טענו הילדים ובני משפחותיהם כי המדינה הפלתה אותם לעומת אחרים במצב דומה שקיבלו מעמד. המדינה טענה מנגד כי עליהם לשאת בתוצאות ההחלטה שלא להגיש בקשה להסדרת מעמד בישראל בעת שהתאפשר להם לעשות זאת. עוד הוסיפה כי הם פעלו ב"שיטת מצליח", המתינו לראות מה יעלה בגורל בקשות חבריהם ורק אז ביקשו להעמיד את המדינה בפני עובדה מוגמרת. המדינה התריעה מפני השלכת רוחב עצומה אם תיענה לבקשתם, וציינה שלא ניתן לדעת אם היו מקבלים מעמד בישראל גם אם היו מגישים בקשה בזמן.

בדיון בערעור ביקש השופט דראל מהמדינה נתונים מספריים על השלכות הרוחב. המדינה השיבה כי לפי רישומי משרד הפנים, שוהים בישראל 348 ילדים שנולדו ב–2005, אינם אזרחים ואין להם אשרה. עם זאת, ציינה המדינה בתגובתה כי אלה נתונים חלקיים וספק אם ניתן ללמוד מהם על ההשלכות שיהיו להענקת מעמד לעותרים. המדינה העריכה כי יותר ממחצית הילדים חסרי המעמד אינם רלוונטיים לעניין, שכן אלה ילדים זכאי שבות, ילדים שיצאו מישראל ושבו אליה, או ילדים שהוריהם שהו או שוהים בישראל באופן חוקי.

דראל הורה לוועדה הבין־משרדית לעניין מעמד לילדי העובדים הזרים, לבחון את עניינם של 14 הילדים ואסר לגרשם עד לקבלת החלטה. הוא קבע כי המדינה שינתה למעשה את מדיניותה והעניקה מעמד גם למי שעלו לגן חובה בעת החלטת הממשלה ולא רק למי שעלו לכיתה א'. "את שינוי המדיניות יש להחיל באופן שוויוני כלפי כל מי שעונה על אותם קריטריונים", כתב בפסק הדין. "אין נימוק המצדיק את האפליה בין הילדים והילדות שזכו למעמד, לבין המערערים... ההבדל היחידי הוא כי הילדים שזכו למעמד הגישו בקשות למרות שאינם עומדים בתנאים שנקבעו בהחלטת הממשלה, והמערערים לא עשו כן. הבדל זה, כלשעצמו, אינו מצדיק את היחס השונה בין שווים".

עו"ד אסנת כהן ליפשיץ, שייצגה את הילדים ובני משפחותיהם, בירכה על ההחלטה. "לצערנו, נדרשו הליכים בשתי ערכאות למנוע משר הפנים לגרש מישראל את הילדים שנולדו וגדלו כאן. לצד השמחה על ההחלטה, יש לזכור כי פסק הדין הוא קרן אור נדירה בימים החשוכים בהם אנו מתבשרים על החרפת המדיניות הגזענית והקסנופובית של המדינה באמצעות גירוש כפוי וכליאה של הגרים החיים עמנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#