בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פורסמה רשימת 25 המועמדים לעליון: רק חמש נשים

רוב השמות ברשימה נידונו גם בשנה שעברה, אך ישנם גם כמה שמות חדשים ■ בין המועמדים הבולטים - שופט מחוזי תל אביב שאול שוחט ושופט המחוזי מרכז עופר גרופסקופף ■ שקד תומכת במועמד שלא גר בישראל כ-14 שנה

112תגובות
שרת המשפטים שקד, אתמול בדרך לישיבת הממשלה
אוהד צויגנברג

שרת המשפטים איילת שקד פרסמה היום (שני) באופן רשמי את רשימת המועמדים לשני הכיסאות שיתפנו בבית המשפט העליון. הוועדה לבחירת שופטים צפויה לבחור בשני שופטים חדשים בישיבתה ב-22 בפברואר, במקום השופטים יורם דנציגר ואורי שהם הפורשים בשנה הקרובה.

רשימת המועמדים חוזרת בעיקרה על השמות שנידונו בשנה שעברה, אך כוללת כמה שמות חדשים. בסך הכל מדובר ב-25 מועמדים: מרביתם שופטים מבתי המשפט המחוזיים השונים (אף לא אחד מהם מבית המשפט המחוזי בבאר שבע), עורכי דין פרטיים ושלושה אנשי אקדמיה. רק חמש מבין המועמדים הן נשים. שישה מהמועמדים דתיים.

בין השמות בולטים כמה שסיכוייהם גבוהים יותר. כך, למשל, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, שאול שוחט, שזוכה לתמיכת מרבית חברי הוועדה, בין היתר בשל שמו המקצועי ומוצאו המזרחי. שוחט, בן 62, מכהן כשופט כבר כמעט 20 שנה ובעל מומחיות בתחום דיני המשפחה. בתחום זה הפגין פורמליזם ושמרנות. לפי ספרה של העיתונאית נעמי לויצקי, שוחט גם היה פעיל ליכוד בעברו.

בבית המשפט המחוזי יושב שוחט בהרכבים שדנים בפשעים חמורים. אחד מהם היה בתיק של עורך הדין גור פינקלשטיין שהורשע בניסיון רצח בן זוגה של גרושתו - אישום שממנו זוכה בערעור שהגיש לבית המשפט העליון. שוחט היה גם אחד השופטים שהרשיע את נסים חדאד באונס של פעוט בן שנה וחצי. חדאד זוכה בהמשך על ידי בית המשפט העליון.

כששוחט היה שופט לענייני משפחה, הוא קבע שגבר יהודי שנישא לאשה ארמנית נישואים אזרחיים לא חייב לשלם לה מזונות אישיים, משום שהיא לא יהודייה. זאת על אף שבית המשפט העליון פסק כי האשה זכאית למזונות גם אם מדובר בנישואים אזרחיים.  

מועמד בולט נוסף הוא עופר גרוסקופף, שופט בית המשפט המחוזי מרכז. אף הוא זוכה לתמיכה של רוב חברי הוועדה. גרוסקופף דן בתביעות ייצוגיות רבות ומפגין בתיקים אלה אג'נדה חברתית. בספטמבר השנה אישר גרוסקופף, תושב כפר סבא הסמוכה לכוכב יאיר, את המדיניות של קאנטרי כוכב יאיר למכור מנויים רק לתושבי היישוב ולא לתושבי טירה השכנה. האגודה לזכויות האזרח ערערה על פסק דין זה לבית המשפט העליון. 

רשימת המועמדים המלאה לעליון - יונתן אברהם
ציון אמיר
יפעת ביטון
עופר גרוסקופף
קובי ורדי
אייל ינון
אלדד כורש
יגאל מרזל
משה סובל
גדעון ספיר
אשר קולה
שאול שוחט
נתי שמחוני
מיכל אגמון גונן
תמר בזק רפפורט
בועז בן צור
רם וינוגרד
ברק טל
חאלד כבוב
ארנה לין
גלעד נויטל
רון סוקול
אסף פוזנר
רות רונן
אלכס שטיין

גרוסקופף נחשב לעילוי משפטי. הוא הגיע לשיפוט מקריירה אקדמית, ובין השאר נחשב לבן טיפוחיו של פרופ' דניאל פרידמן. חסרונו הוא גילו הצעיר, 48, וזו הסיבה העיקרית שלא מונה בסבב הקודם.

מועמד נוסף הוא חאלד כבוב, שופט בית המשפט הכלכלי בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כבוב נחשב שופט מוערך ומקצועי, שהפסיד במרוץ הקודם את הכיסא הערבי לשופט ג'ורג' קרא. כבוב מוערך יותר מקרא אבל שופטי העליון העדיפו את השני, בעיקר מפני שהסתייגו מהיחצנות של כבוב ומהחיבור ההדוק שלו ללשכת עורכי הדין שכבוב מתארח כמעט בכל כנס שלה כאורח כבוד. כבוב נפגע מכך שהלשכה לא נלחמה על מינויו, כשם שנלחמה על מינויו של יוסף אלרון. כיום מנסים שני נציגי הלשכה בוועדה, אפי נוה ואילנה סקר, לדחוף למינויו, גם במחיר של ויתור על כיסא עורך הדין הפרטי שדנציגר מפנה ומדגישים את חשיבות מינוי של שופט מוסלמי לעליון.

לפני שמונה לבית המשפט הכלכלי, כבוב הרשיע את אחד מסוחרי הנשים הגדולים בישראל, רמי סבן, שהפעיל רשת בינלאומית להברחת נשים לישראל, וגזר עליו 18 שנות מאסר בכלא. בבית המשפט הכלכלי הרשיע לאחרונה כבוב את נוחי דנקנר ושלח אותו לשנתיים מאסר בפועל.  

ילדיו של כבוב הם עורכי דין. מרים עבדה במשרד גולדפרב בראשות עו"ד אלי זהר. בנו וליד עבד לאחרונה אצל מועמד אחר לעליון, בעז בן צור. 

בניגוד לסבב המינויים הקודם לעליון, שבו נבחרו ארבעה שופטים שמתוכם סוכם למנות אשה, ערבי ודתי, הפעם הכל פתוח. אמנם דנציגר מפנה את כיסא עורך הדין הפרטי ושהם את כיסא המזרחי, אך הפעם לשרת המשפטים אין כל התעקשות על איוש הכיסאות הספציפיים הללו או על מינוי של אשה.  

לעומת הרשימה הקודמת, הציגה שקד שם אחד חדש והוא של פרופ' אלכס שטיין. מועמדותו של פרופ' שטיין מפתיעה, שכן הוא לא גר בישראל משנת 2004. הוא היה חבר סגל באוניברסיטה העברית ועסק בתחום של דיני ראיות. כחוקר באקדמיה לא עסק בתחום של משפט ציבורי ובשאלות של אקטיביזם ושמרנות. למעשה כבר 15 שנה הוא לא חוקר את המשפט הישראלי. הוא עבר לניו יורק ולימד תחילה בבית הספר למשפטים קרדוזו בישיבה יוניברסיטי, אוניברסיטה שמזוהה עם תרבות יהודית. כיום הוא מלמד בבית הספר למשפט בברוקלין. שקד תומכת בו משום שרואה בו כוכב משפטי ושמרן. גם העובדה שעלה לישראל מברית המועצות משחקת לטובתו. באחרונה בא שטיין במיוחד מארצות הברית לישראל כדי להיפגש עם שקד. שטיין היה בין המובילים לפיטורים של ד"ר אורית קמיר מהאוניברסיטה העברית, לאחר שניסחה את החוק למניעת הטרדה מינית.

בין השרה שקד לנשיאת העליון חיות ישנה הסכמה בדבר מועמדותו של גרוסקופף, והוויכוח ביניהן נסוב סביב המועמד השני. שקד מעוניינת שזה יהיה שטיין. שופט נוסף ששקד תומכת במועמדותו, אך נחשב בעל סיכויים נמוכים הוא רם וינוגרד מבית המשפט המחוזי בירושלים. וינוגרד הוא שופט דתי, שקודם רק לפני שש שנים לבית המשפט המחוזי. ברשימת ניגודי העניינים שבהם הוא נתון נכתב כי יש לו קשר למשרד שמרון-מולכו. הוא דן בתיקים פליליים ואזרחיים. לפני חמש שנים ישב יחד עם בזק רפפורט בהרכב שהרשיע את אליצור סגל בעבירה של העלבת עובד ציבור בשל מאמר ביקורת שכתב, פסיקה שהתהפכה לאחרונה בבית המשפט העליון. ב-2012 הורה לפנות מתנחלים מבית שטענו לרכישתו בחברון, לאחר שהעלה ספקות בכשרות העסקה. באוגוסט דחה תביעה שהגיש אדם שהוכה על ידי מאבטחי הקריה בתל אביב מכיוון שחשבו שהוא מחבל מתאבד. 

מועמדים נוספים מהאקדמיה הם פרופ' יפעת ביטון מהמכללה למינהל, בעלת אג'נדה פמיניסטית מזרחית, ופרופ' גידי ספיר, המתגורר באלון שבות בגוש עציון, המתנגד לאקטיביזם שיפוטי ונחשב למבקר חריף של בית המשפט העליון. מבחינת שופטי העליון, ספיר נחשב סדין אדום והם לא יסכימו בשום פנים ואופן למינויו.

מועמדים בעלי סיכויים נמוכים

על כיסא עורך הדין הפרטי מתמודדים עורכי דין רבים ומועמדותם של רובם אינה ריאלית. מסתמן שכיסא עורך הדין הפרטי השני כלל לא יאויש לאחר פרישתו של השופט דנציגר. בין המועמדים: הסנגורים ציון אמיר ונתי שמחוני ועורך הדין אלדד כורש. מועמד מעניין הוא בעז בן צור, מי שמייצג כיום את ארנון מילצ'ן בחקירות ראש הממשלה נתניהו ולאחרונה הגיש עתירה נגד חוק ההמלצות, מטעם יש עתיד. מועמד בעל סיכויים רבים יחסית הוא אסף פוזנר שנחשב מומחה גדול בתחום הנזיקין וגם איש אקדמיה. 

עורכת הדין ארנה לין, שאת מועמדותה ואת מועמדותו של ציון אמיר הציג שר האוצר משה כחלון, עומדת בראש משרד פמיניסטי המייצג ועדי עובדים. היא מומחית לדיני עבודה ולאחרונה הגישה בקשה בשם ועד ארגוני הסגל האקדמי להצטרף לעתירה נגד ההפרדה במכללת קרית אונו בטענה שההפרדה גורמת לאפליה בעבודה של מרצות. היא עוסקת גם במשפט חוקתי, ודוגמה לכך היא עתירה שהגישה בשם ההסתדרות הרפואית נגד התיקון לחוק שמאפשר הזנה בכפייה של אסירים.

עורך הדין ברק טל הוא שותף בכיר במשרד יגאל ארנון שעוסק בתחומי משפט רבים. בעבר ייצג בתיקים פליליים וכיום מתמקד יותר בתיקים כלכליים. הוא זוכה לתמיכת השופטים, אך השקפתו ליברלית מדי בעיני שקד. אנשיה גילו לאחרונה את תמיכתו במבקשי המקלט. עם זאת, שקד טוענת כי הוא מועמד ראוי בעיניה.  

שלושת הנשיאים האחרונים - גרוניס, נאור וחיות - רצו לראות בבית המשפט העליון את שופט בית המשפט המחוזי בירושלים ד"ר יגאל מרזל. חיות וגרוניס גם ניסו להביא למינויו למנהל בתי המשפט, אך יעקב נאמן התנגד לו ועתה גם שקד. מרזל, בן 46, היה עוזר משפטי של הנשיא אהרן ברק. מזה כשנה הוא מכהן כמנהל המרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים, הפסיק לשמוע תיקים ועבר לשבת בלשכה בבית המשפט העליון.

ב-2012 דחה מרזל עתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם נגד החלטת הממשלה לגרש מבקשי מקלט מדרום סודן. באותה שנה הורה על ביטול מכרז שהוציא מינהל מקרקעי ישראל להקמת שכונת יוקרה שבה 212 דירות בכפר ליפתא שבכניסה לירושלים. בכך קיבל את עתירתם של משפחות פליטים פלסטינים שנמלטו מליפתא ב-1948 ופעילי שמאל. מרזל קיבל את טענת העותרים כי יש לשמר את הכפר במתכונתו הנוכחית, וכן מצא פגמים בתנאי המכרז ששונו על דעת מינהל מקרקעי ישראל במהלך הדיונים בעתירה.

ב-2016 קיבל עתירה של התנועה לחופש המידע והורה למשרד ראש הממשלה לחשוף את החשבוניות של ההוצאות במעון ראש הממשלה. במסגרת עתירת חופש מידע נוספת, קבע מרזל שבנק ישראל לא ייאלץ לחשוף את דו"חות הביקורת שערך בנוגע למתן האשראי לקבוצת אי.די.בי אחזקות. 

שופט המחוזי בירושלים משה סובל מוכר כמי שישב בהרכב שדן את אהוד אולמרט בתיקי ראשון טורס וטלנסקי והחליט לזכותו. כיום הוא דן בתיק נגד רונאל פישר. סובל מוערך מקצועית על ידי השופטים, ולראיה התקדם מבית המשפט השלום למחוזי בתוך שש שנים. לרשימת המועמדים לעליון נכנס בזכות בקשתה של הנשיאה חיות. על אף שהוא חובש כיפה, הוא לא נתמך על ידי שקד, בין היתר בשל עברו המקצועי כעוזרו המשפטי האישי של פרופ' יצחק זמיר בבית המשפט העליון.
 
מיכל אגמון גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב נחשבת אולי לשופטת הכי חברתית היום. הפסיקה הכי מהדהדת שלה ניתנה ממש בעת האחרונה, כשקיבלה את עתירת עיריית רמת גן שביקשה לסגור מועדון חשפנות ותיק בשל שינוי אופי האזור, וקבעה כי "בידור" אינו כולל ניהול עסקי מין וכי "מדובר בפרקטיקות של ביזוי, החפצת נשים ופגיעה בכבודן". עוד כשהיתה שופטת שלום בירושלים החליטה לזכות את פעילי הימין ברוך מרזל ונועם פדרמן מעבירה של התקהלות אסורה והפרעה לשוטר ואף קבעה שיש לפצותם בגין הזיכוי וימי מעצרם. היא היתה בין השופטות הראשונות שפסקה פיצוי לאישה שהלכה ל"מורה רוחני" שאנס אותה וביצע בה מעשים מגונים. קבעה שלעיריית תל אביב אסור לפנות דר רחוב, אישרה תביעה ייצוגית שהגישו מפוני גבעת עמל וקבעה שחברת טבע צריכה לחשוף את הטבות המס שקיבלה לאורך השנים. גרוניס ונאור סירבו לקדם אותה לבית המשפט העליון וגם חיות לא כללה אותה ברשימתה.

מועמדת מעניינת נוספת היא שופטת המחוזי בירושלים תמר בזק רפפורט, בתו של שופט המחוזי יעקב בזק, שישב במשפטם של חברי המחתרת היהודית ורוצח אמיל גרינצוויג. אחיה הם רבנים ודיינים בצפת. בזק רפפורט מונתה למחוזי הישר מהשוק הפרטי ב-2009, אחרי שנים שבהן היתה שותפה בכירה במשרדו של עו"ד צבי אגמון, המייצג את החברות הגדולות במשק ובהן דלק. באוגוסט דחתה את בקשת המדינה להשיב לידיה טיוטות מוקדמות של מגילת העצמאות ולמנוע את מכירתן במכירה פומבית. 

היועץ המשפטי לכנסת איל ינון נחשב מועמד בעל סיכויים נמוכים אף הוא. ינון היה מועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. נשיא העליון לשעבר גרוניס המליץ עליו לתפקיד, אך הוא הפסיד במרוץ לאביחי מנדלבליט. 

מועמדים נוספים בעלי סיכויים נמוכים הם רות רונן ורון סוקול. רונן אף היא שופטת מבית המשפט הכלכלי במחוזי תל אביב, מוערכת ומועדפת על ידי השופטים, אך נפסלה בגלל תרומתו של בן זוגה, זאב ברגמן, לקרן החדשה. שקד תסכים למינויה תמורת מינוי של גידי ספיר - עסקה שנחשבת חסרת סיכוי. גם סוקול פסול מבחינתה של שקד, בעיקר בגלל השתייכותו למילייה של שופטי העליון בעבר, כחתנו של השופט תיאודור אור. השופטת נאוה בן אור הוסרה מהרשימה הסופית, על אף שהוצעה על ידי חיות. שופט חדש שהצטרף לרשימה הוא יונתן אברהם מבית המשפט המחוזי בנצרת, ממוצא מזרחי, שלא התבלט בפסיקותיו, והוצע על ידי חברת הכנסת נורית קורן.


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו