טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה רק עם מינוי דיגיטלי של הארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד המשפטים שוקל לאסור על עובדי מדינה להקליט את עמיתיהם

נציבות שירות המדינה גיבשה את ההצעה באוגוסט 2016. על פי היוזמה, הקלטה בין עובדי מדינה תיחשב עבירת משמעת, למעט במקרים של חשיפת התנכלות, הטרדה מינית או פגיעה בטוהר המידות

61תגובות

משרד המשפטים מתכוון לבחון יוזמה של נציבות שירות המדינה שתאסור על עובדי מדינה להקליט את עמיתיהם. לפי התיקון לתקנון שירות המדינה שהוגש באוגוסט 2016, הקלטה בין עובדי מדינה תיחשב עבירת משמעת, למעט במקרים של חשיפת התנכלות, חשיפת הטרדה מינית וחשיפת עבירות של פגיעה בטוהר המידות. 

כיום בשירות המדינה אין מניעה משפטית מפורשת להקליט עמיתים, כפופים או מנהלים, אך בתי הדין למשמעת קבעו בפסיקות שונות כי מדובר ב"התנהגות שאינה הולמת" מכיוון שהיא פוגעת באמון בין עובדי המדינה. 

פרקליט המדינה שי ניצן והיועמ"ש מנדלבליט, ב-2016
אלכס קולומויסקי

למרות שהתיקון נוסח בסמוך לדיון פנימי שערך ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיץ 2016 בנושא, לא מדובר ביוזמה של הדרג הפוליטי אלא של ראש אגף המשמעת דאז בנציבות שירות המדינה, שהחליט על כך בעקבות העיסוק החוזר בסוגיה בבתי הדין למשמעת ובבתי הדין לעבודה. 

התיק המרכזי שבו נידון נושא ההקלטות הוא המקרה של עובדת רשות המסים, עפרה שמואלי. שמואלי היתה מסוכסכת עם מנהליה והועמדה לדין משמעתי, כשבין היתר נטען נגדה כי הקליטה אותם. שמואלי עשתה זאת באופן חוקי לפי חוק האזנות הסתר, אך לטענת נציבות שירות המדינה מדובר בהתנהגות שאינה הולמת. בית הדין המשמעתי הרשיע אותה בעבירה זו. שמואלי ערערה לבית המשפט המחוזי, שם זיכה אותה השופט משה דרורי מעבירת ההקלטה אך עבירות משמעת נוספות נותרו על כנן.

שמואלי ערערה על הפסיקה לבית המשפט העליון, והשופט אליקים רובינשטיין דחה את ערעורה. בפסיקתו הוא ציין כי "הקלטת אדם שלא בידיעתו נגועה ככלל בפגם מוסרי, שלמותר להכביר עליו מלים; הרי שיחה בין אדם לחברו אינה ככלל מיועדת להקפדה 'משפטנית' על כל מלה, בידיעה שהיא תשמש חומר ראייתי בהליך כזה או אחר. המקליט העושה בכך שימוש, הריהו עושה ככלל מעשה אשר לא ייעשה 'ברשות התורה' להבדיל, ויחשוב כל אחד מאתנו מה היה הוא חש אילו נודע לו שהוקלט על ידי פלוני מחבריו לעבודה בלא ידיעתו".

בנציבות שירות המדינה נערכה עבודת מטה שנועדה להסדיר את הסוגיה. במסגרת הדיונים עלו כמה הצעות, בהן איסור על עובדים להקליט את הממונים עליהם, ולהיפך. לבסוף, החליט ראש אגף המשמעת דאז, עו"ד אסף רוזנברג, להציע תיקון רחב שלפיו תיאסר כל הקלטה בין עובדים, שהוגדרה כך: "תיעוד חזותי או קולי לרבות במכשיר הקלטה, וידאו, במחשב נייח או נייד, מחשב לוח, בטלפון נייד, בטלפון אלחוטי, במכשיר קשר אלחוטי או בתקשורת בין מחשבים. וכן לרבות תמלול התיעוד החזותי או הקולי בכתב".

האיסור כולל את כל עובדי המדינה, ונאמר בו כי "עובד מדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה אינו רשאי להקליט עובד מדינה אחר שלא בידיעתו, בין אם נתקיימו ביניהם יחסי כפיפות ובין אם לאו". מהתיקון הוחרגו שלושה מקרים - חשיפת התנכלות, חשיפת הטרדה מינית וכן "לצורך חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במהלך התקין בכפוף לכך שהעובד המקליט פעל לתיקון אי-הסדרים בתוך המשרד ורק לאחר שהמשרד לא נקט כל צעד לתיקון המצב". 

התיקון הועבר באוגוסט 2016 לבחינה ואישור של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן, אך התיקון טרם אושר. 

ממשרד המשפטים נמסר כי "לפני מספר חודשים התקיימה ישיבה ראשונית במחלקת יעוץ וחקיקה לבחינת הנושא ולמיפוי השאלות המרכזיות. לאחר מכן נתבקשו והתקבלו התייחסויות מגורמים מקצועיים רלוונטים שונים. בינתיים התחלפו בעלי תפקידים באגף המשמעת של נציבות שירות המדינה, והיוזמה תיבחן עם ראש אגף המשמעת החדש בנציבות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#