בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

14 שנות מאסר לתושב כפר רג'ר שקיבל מטענים מחיזבאללה ותכנן פיגוע בצפון

ביהמ"ש המחוזי בנצרת גזר את דינם של ארבעה ישראלים נוספים, שהורשעו בשורה של עבירות ביטחוניות וסמים במסגרת הפרשה, והטיל עליהם עונשי מאסר של בין שנתיים לשלוש שנים

תגובות
המורשעים בפרשה בבית המשפט המחוזי בנצרת, היום
גיל אליהו

בית המשפט המחוזי בנצרת גזר היום (שלישי) את דינם של חמישה תושבי כפר רג'ר, שבגבול בין ישראל ללבנון, שהורשעו בחודש שעבר בשורה של עבירות ביטחוניות ועבירות סמים. בין השאר גזר בית המשפט 14 שנות מאסר על דיאב קהמוז, בן 32, שהורשע בכך שהכניס מטעני חבלה של חיזבאללה לישראל וערך סיורים בנקודות שונות בצפון כדי לבדוק אפשרות לבצע פיגוע. קמהוז הורשע בעבירות של סיוע לאויב בשעת מלחמה ומגע עם סוכן חוץ, וזוכה מעבירה של מסירת מידע לאויב ומעבירת ריגול. בנוסף הוטל עליו קנס בסך 120 אלף שקלים.

על אחיו יוסף קהמוז, בן 30, נגזרו שלוש שנות מאסר בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סיוע למגע עם סוכן חוץ ושיבוש חקירה. אותו עונש הוטל על אח נוסף, ג'מיל קהמוז, בן 35, שהורשע בנוסף גם בסיוע למסירת ידיעה לאויב. כמו כן הוטל על כל אחד מהם קנס של 20 אלף שקלים.

על מורשע נוסף בפרשה, מוחסן קהמוז, בן 32, שהורשע בין השאר בעבירות סמים וסיוע למסירת ידיעה לאויב, נגזרו שלוש שנות מאסר והוטל עליו קנס כספי. על ממדוח אברהים, בן 22, שהורשע גם הוא בעבירות סמים אך בפן הביטחוני קבעו השופטים כי מעורבותו היתה "צדדית ביותר", נגזרו שנתיים מאסר וקנס כספי. המורשע השישי בפרשה, עאדל עוינאת, בן 30, כבר הודה בעבר במסגרת הסדר טיעון ונשלח למאסר של שלוש שנים וחצי, לאחר שהופעל במקרה שלו גם מאסר על תנאי שהושת עליו במסגרת תיק קודם.

כתבי אישום נגד השישה הוגשו בסוף 2016, בגין ריגול, מגע עם סוכן זר, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נוספות. מחקירת המשטרה והשב"כ עלה אז כי דיאב קהמוז, הדמות המרכזית בפרשה, יצר קשר עם פעילי חיזבאללה. הפעילים העבירו לו שני מטעני חבלה, והוא החביא באזור מטולה. קהמוז התכוון לבצע פיגוע בצומת גולני, אך המטענים נתפסו על ידי כוחות הביטחון

שלושת האחים דיאב, יוסף וג'מיל, הם בניו של סעד קהמוז, סוחר סמים שברח ב-2006 מישראל ללבנון, לאחר שהיה חשוד בהעברת מידע וציוד לפעילי חיזבאללה בלבנון תמורת סמים. מהחקירה התברר כי סעד קהמוז הציע לבנו דיאב לנצל את נתיבי הברחת הסמים כדי להכניס לארץ חומרי נפץ. הבן הסכים, נוצר קשר בינו לבין חיזבאללה, ושני הצדדים סיכמו על מועד להעברת המטענים.

עוד עולה כי במאי 2016 השליכו פעילי חיזבאללה אל קהמוז את המטענים מעל לגדר הגבול. קהמוז הסתיר את המטענים בתיק בחורשה באזור מטולה והמתין להנחיות היכן להטמין אותם. מפעיליו של דיאב הנחו אותו, לפי ההרשעה, לאתר מקום לביצוע פיגוע בחיפה ואילו הוא סבר שלנוכח אמצעי הבטיחות בחיפה יש לבצע את הפיגוע בנשר. הוא עדכן את מפעיליו בחיזבאללה כי לא מצא מקום מתאים בחיפה, וזאת אף שכלל לא בדק. הוא הונחה לחפש מקום חלופי לביצוע פיגוע והציע את תחנת הסעת החיילים בצומת גולני ביום ראשון אחר הצהריים, אז התחנה מלאה בחיילים. הוא נסע לשם בהנחיית מפעליו וצילם אותו יחד עם אחיו יוסף במקום. ג'מיל העביר את הצילומים לחיזבאללה והם הורו להמתין לקבלת הוראות. בחודש יולי נקבע כי הוא יקבל מטענים נוספים באוגוסט. בסוף יולי נמצאו המטענים שהועברו לשטח ישראל על ידי חקלאי, והוא דיווח עליהם למשטרה.

בהחלטתם כתבו השופטים אשר קולה, דני צרפתי ורננה גלפז-מוקדי כי "אין צורך להכביר במלים בדבר חומרת העבירות בהן הורשעו הנאשמים", וציינו כי השישה ידעו מי עומד בצד השני של ההתקשרות עם דיאב קהמוז. "חמור במיוחד בעינינו, כי נאשם אשר גדל והתחנך כל חייו במדינה, גם אם בכפר רג'ר, על מאפייניו הייחודיים ומורכבות מצבם של תושביו כיציר כלאיים בין המדינות ישראל ולבנון, בוחר לקשור את גורלו עם ארגון טרור, תוך הבנה כי מעשיו מסייעים לארגון בהוצאת פעולות טרור".

על גזר דינו החמור של דיאב קהמוז כתבו השופטים: "איננו מוצאים משמעות ממשית לכך שבסופו של דבר, נעצר נאשם 1 מבלי שבוצע פיגוע. נכונות של נאשם 1 להכניס מטעני חבלה נוספים לתוך המדינה, כאשר החל בביצוע הברחה נוספת אך חזר בו בהיותו בדרכו אל נקודת ההברחה, משקפת להבנתנו רצון להמשיך ולעסוק בפעילות העבריינית המסוכנת בה עסק קודם לכן, ואף אם לא התכוון להניח בעצמו את המטענים ולגרום לפיגוע, די במעשיו, בהכנסת מטענים ובהעברת מידע אודות מקומות מתאימים לפיגוע, כדי להצביע על חומרת מעשיו".

סנגורו של קמהוז עו"ד מנחם רובינשטיין, אמר ל"הארץ" כי לדעתו היה אפשר להתחשב יותר בקהמוז בגזר הדין. "אני חושב שגזר הדין חמור", אמר רובינשטיין. "בהתחשב בעובדה שבית המשפט קבע שכשהעביר את התרמיל לא ידע שיש בו מטענים, וכשידע שיש מטענים לא רצה להפעיל אותם, ושכל כתב האישום נבנה על סמך הגרסה שלו, אני סבור שכפועל יוצא, הגם שמדובר על עבירות נגד ביטחון המדינה, מן הראוי היה למתן את הענישה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו