בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נציב התלונות: השופטת והתובע ניהלו דיאלוג פסול, אך בשום אופן לא היתה הטיית משפט

בדו"ח שפרסם הנציב ריבלין, הוא מותח ביקורת חריפה על השופטת רונית פוזננסקי-כץ שתועדה מתאמת הארכות מעצר. עם זאת, הוא מבהיר כי אין לפתוח בחקירה פלילית: "אין זה המקרה בו שופט רוקם בסתר מזימה עם התביעה"

113תגובות
השופטת רונית פוזננסקי כץ
אוליבייה פיטוסי

נציב תלונות הציבור על השופטים, אליעזר ריבלין, הודיע היום (שלישי) כי הוא ממליץ להעמיד לדין משמעתי את השופטת פוזננסקי-כץ, שתועדה מתאמת הארכות מעצר בתיק בזק-וואלה עם חוקר רשות ניירות ערך, ולהימנע מלהעמידה לדין פלילי. שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, מסרו כי לאחר שיעיינו בדו"ח שמסר לידיהן, יקבלו החלטה בעניין. שקד אמרה הבוקר ביחס לפרסום ההתכתבות המלאה בין השניים כי "כשפורסמו כל העובדות, התמונה השתנתה קצת". 

ההחלטה אם להעמיד לדין שופט נתונה בידי שרת המשפטים. החוק קובע כי במקרה שתוגש קובלנה, רשאי נשיא בית המשפט העליון להשעות את השופט לתקופה שיקבע. את חברי בית הדין המשמעתי תמנה נשיאת בית המשפט העליון. אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם הערה, התראה, נזיפה, העברה למקום כהונה אחר או הדחה.

החלטת הנציב - דלג

לפי הדו"ח של הנציב, הבדיקה מעלה שורה של "כשלים אישיים ומערכתיים". לדבריו, השופטת פגעה באמון שניתן בה ו"הפרה את כללי האתיקה משלא הקפידה על התנהגות שיש בה כדי לקיים ואף להגביר את האמון בשיטת המשפט בכלל ובמעשה השפיטה בפרט". הוא הוסיף כי "הקשר הישיר בין החוקר המייצג את רשות ניירות הערך, לבין השופטת המטפלת בתיקי הרשות נמשך על פני ימים רבים. עיון בחילופי המסרים במכשירי הטלפון הסלולרי מלמד כי הקשר הישיר בין השופטת לבין החוקר, שהחל בתיאום לוגיסטי, הידרדר חיש קל לכלל דיאלוג פסול".

ריבלין כתב בדו"ח כי "קרבת היתר בינה לבין נציג התביעה הניבה ביזוי. המסרונים שהוחלפו בין השניים מוטב היה להם שלא באו לעולם, ולא באים היו לעולם אלמלא התירה השופטת קרבת יתר זו לנציג הרשות לניירות ערך ואלמלא התירה לו לפנות ישירות אליה. הקשר הישיר שנוצר בין השניים לא היה צריך להתקיים". עם זאת, הנציב ביקש להבהיר: "אין זה המקרה בו השופט רוקם בסתר מזימה עם התביעה... בשום פנים לא היתה כאן הטיית משפט או קנוניה בין התביעה לבין בית המשפט".

אליעזר ריבלין
אוליבייה פיטוסי

ריבלין ציין בדו"ח כי שיתף את היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה בחומר שקיבל לידיו, ו"התמונה כפי שהתבררה בנפרד, בלשכתם ובלשכתי, הצביעה על תקלה במישור המשמעתי אך לא על חשש למעשה פלילי".  

הנציב ציין כי לצורך הבירור בעניינה של פוזננסקי-כץ, עיין בתכתובות המלאות בינה לבין עו"ד שחם-שביט, ממכשירי הטלפון הנייד של שניהם. כמו כן, גבה עדויות מרב-פקד צחי חבקין הממונה על צוות החקירה בתיק 4000, ומפקד אור רובין, הטוענת המשטרתית בדיונים; וקיבל לידיו את תמליל החקירה של עו"ד שחם-שביט שנערכה בנציבות שירות המדינה.

השופטת אמרה בעדותה בפני ריבלין כי בינואר השנה יצאה לשבתון וכי קיבלה פנייה לדון בבקשות שונות שהוגשו בפרשת בזק שבה דנה בעבר, ושהתפתחה באותה עת והפכה לפרשת 4000. השופטת הודיעה כי מבחינתה אין מניעה להגיע לבית המשפט בתקופת השבתון. בתשובה לשאלה מי פנה אליה שתשוב ותדון בתיקים אלו, השיבה כי היה זה עו"ד שחם-שביט. "בגלל הפרשה הקודמת ובגלל שאני מתנהלת בלי עוזר היה לערן את מספר הטלפון שלי", הסבירה. ריבלין כתב בהחלטתו כי "זרעי הפורענות מצאו להם קרקע פורייה בדרכי השיבוץ האלה".

באשר לפנייה של שחם שביט לשופטת להמשיך לדון בפרשת 4000, מסר ריבלין בהחלטתו: "התנהלות לפיה תובע 'בוחר את השופט' (מטעמים ענייניים כך נראה - בשל היכרותה הקודמת עם התיק) יוצרת מראית עין לא ראויה גם אם יש לה טעם ענייני. התנהלות במקרה זה היתה מנוגדת לסדרי מינהל תקינים ויסודיים".

ריבלין ציין כי במהלך החודשים יוני, יולי, דצמבר 2017, ינואר ופברואר 2018, פנה עו"ד שחם-שביט כמה פעמים ישירות לשופטת. "טיב ההתכתבות הזו מגלה כי נציג הרשות לניירות ערך, בהסכמת השופטת ובשיתוף פעולה שלה, 'עקף' את הדרך המינהלית הרגילה בכל הנוגע לקשר בין שופט לבעלי דין, וניהל יחד עם השופטת את ההסדרים האדמיניסטרטיביים ישירות. התנהלות זו פגועה מיסודה, היא אינה מתיישבת עם ההסדרים הראויים". 

בניגוד לדבריו של עו"ד שחם-שביט אתמול כי מדובר בנוהל מקובל, ריבלין מציין כי לפי עדותו של רפ"ק חבקין, הממונה על צוות החקירה, התנהלות זו שונה לחלוטין מההתנהלות של המשטרה מול השופטים שדנים במעצרים בבתי משפט אחרים. הטוענת המשטרתית אמרה כי קשר ישיר כזה לא התקיים בין חוקרי המשטרה לבין אף אחד משופטי המעצרים.

ריבלין לא קיבל את הסברה של השופטת כי בהיעדר עוזר משפטי או מתמחה שיסייע לה, קיימה בעצמה את הקשר האדמיניסטרטיבי עם רשויות התביעה. "הסבר זה אין בו די ואין בו כדי להצדיק את התנהלותה", קבע. "פרקטיקה כזו של קשר ישיר בין השופט לתובע, אסור היה לה שתתקיים והיא עשויה ליצור, כפי שיצרה במקרה זה, פמיליאריות בלתי ראויה בין תובע לשופט".

לפי ההסברים שסיפקו השופטת ושחם-שביט, בין צוות החקירה, שכולל את המשטרה והרשות לניירות ערך, נתגלו חילוקי דעות ביחס למספר ימי המעצר הנדרשים לחקירה. הרשות לניירות ערך ביקשה לצמצם את ימי המעצר הנדרשים, ואילו לנציגי המשטרה מלהב 433 היתה גישה אחרת.

הטוענת המשטרתית רובין תיארה בעדותה בפני ריבלין את המתח המקצועי בין הרשות לבין המשטרה. "מתח מקצועי היה בינינו. גם ברשות מול להב וגם בינינו לבין החוקרים. המתח הזה הוא מתח טבעי כי העולם שהם באים ממנו והעולם שלנו הם שונים", מסרה.

פקד אור רובין
עופר וקנין

רובין העידה כי "השופטת גילתה גישה סנגוריאלית יחסית לשופטים אחרים שהייתי איתם באינטראקציה והחיים לא היו קלים, לא לי ולא לערן. גם אני וגם ערן התפתלנו בלשכה וענינו על שאלות קשות". אלא שריבלין קובע שהשיח הפנימי הזה שהתנהל בלשכה לא תועד והוא בעייתי. "שיחה בין השופט לבין נציגי התביעה שזכרה אינו בא ברישומים ושעל קיומה ועל תוכנה אין העצורים והסנגורים יודעים דבר - יש בה פגם. במהלך הדיון, כך התברר, היטשטש הגבול בין לשכה לאולם, בין דיון שניתן לקיים במעמד צד אחד לבין דיון שיש לקיימו במעמד הצדדים כולם. יתרה מכך, זהו ביטוי נוסף לאותה קרבת יתר הנוצרת בין השופט לנציגי התביעה. מופע קיצוני של אותה קרבת יתר מומחש בחילופי המסרונים וביחס הפמיליארי שהתפתח בין עו"ד שחם-שביט לבין השופטת".

אמנם אין בסמכותו של ריבלין לבדוק את התנהלותו של עו"ד שחם-שביט, אך הוא מציין כי הבירור שערך מלמד לכאורה "על ניסיון מצדו לרצות את השופטת, להחניף לגישתה בתיק, לאותו 'מתווה' שהיא הציעה לתביעה (לא לבקש אותו מספר ימי מעצר לכלל החשודים, ר"ח)". לדבריו, זהו מקרה שבו "שופטת, הנחזית בעיני המשטרה כשופטת סנגוריאלית המציעה בלשכתה 'למתן' את ימי המעצר, ונציג אחת מרשויות התביעה המנסה להחניף לה, להאיר לה פנים, להביא לידיעתה כי הוא מסכים לעמדתה ולספר לה 'סודות מן החדר' - חדר התביעה".

ריבלין הצביע גם על תקלות מערכתיות שהתגלו במהלך הבירור, "המצריכות תיקון יסודי". כך למשל ציין כי בתיקי מעצר גלויים, אין מקום לדיונים סגורים בלשכת השופט, ומציין לשם השוואה את התנהלותו של השופט עלאא מסארווה, שהחליף את פוזננסקי-כץ בתיקי פרשה 4000, לקיים את הדיון כולו באולם בית המשפט, לרבות קבלת החומר החסוי לידיו.

עו״ד אופיר סטרשנוב המייצג את השופטת פוזננסקי כץ מסר בתגובה: "הוכח באופן חד-משמעי שהשופטת לא פגעה בזכויות החשודים ועורכי דינם, ולחליפת המסרונים יש הסבר פשוט שפרטיו הובאו בפני הנציב". הוא הוסיף כי "מדובר בהתכתבות טכנית בין השופטת לנציג רשות ניירות ערך שנגעה למערכת היחסים בינו לבין נציג המשטרה בנוגע לדיון אשר היה אמור להתקיים בלשכתה במעמד צד אחד, ולא לדיון המעצר שהיה אמור להתקיים באולם המשפט במעמד שני הצדדים. בפרשה זו, כמו גם בכל דיוני המעצר בהם דנה, שקלה השופטת פוזננסקי-כץ כל בקשת מעצר בקפידה והחלטותיה נבעו תמיד משיקולים משפטיים טהורים, ללא כל הטיה או דעה קדומה, ותוך מתן משקל בכורה וחרדת קודש לכבוד האדם וחירותו".

שרת המשפטים שקד אמרה היום בוועידה הלאומית לאנרגיה כי היא מייחסת משקל רב לדו"ח של הנציב ריבלין. "אני מאוד סומכת על השופט ריבלין", אמרה. "הוא אדם דקדקן ולא סתם ביקשנו ממנו לברר את הסיפור". השרה הוסיפה כי לאחר שתלמד את הפרטים מתוך הדו"ח, תקבל החלטה בעניין. לדבריה, מאז שפורסמה ההתכתבות בין השופטת לחוקר שוחחה עם כמה שופטים בהווה ובדימוס וכן עם פרקליטים, וכולם אמרו לה "שבוודאי שמסתמסים על מנת לתאם, גם השופטת הזו וגם אחרים שאין להם עוזרים והם עושים בעצמם את התיאומים. אבל לדבר על מספר ימי המעצר זה דבר שלא צריך לעשות".

עודד סבוראי המייצג את עו"ד שחם-שביט מסר כי "הדו"ח כולל בתוכו מסקנות חשובות והוא מצייר תמונה ברורה שהתנאים והנורמות הקיימים בבית משפט השלום בתל אביב לא נתנו בידי עו"ד שחם-שביט ברירה אלא לנהל עם השופטת פוזננסקי-כץ התכתבות באמצעות מסרונים בכל הנוגע לענייני הלוגיסטיקה של דיוני המעצרים בתיק בזק ותיק 4000". לפי סבוראי, "לאחר שהובהרו ההקשר והתוכן של חליפת המסרונים בין עו"ד שחם-שביט והשופטת, ברור כעת כי הפרשנות הראשונה שניתנה היתה מוטעית ומוטה. בכוונת עו"ד שחם-שביט להמשיך במימוש ייעודו כעובד ציבור ומשפטן מקצועי, מצפוני, הגון וערכי".

פוזננסקי-כץ, בת 48, התמחתה אצל שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב סביונה רוטלוי. מיד בתום ההתמחות עברה לפרקליטות מחוז מרכז, שם עבדה כ-14 שנה, עד למינויה לשיפוט בבית משפט השלום. כשופטת דנה במעצרים רבים, ובין היתר אישרה את בקשת המשטרה לסגור את בית הבושת ברחוב הירקון בתל אביב, לאחר שאשה בזנות שעבדה בו התאבדה. השנה אמורה היתה השופטת להיות בחופשה מינואר עד תחילת אפריל. מהודעת מערכת בתי המשפט התברר שבעקבות הפרסום היא הוחזרה לחופשה, עד לתום הבירור בעניין תיאום הארכות המעצר. 

בהתכתבות שנחשפה שלשום, כתב שחם-שביט לשופטת: "לפחות הבשורות הטובות שאור (אלוביץ') ועמיקם (שורר) ישוחררו מחר בתנאים. תיראי מופתעת". בתגובה כתבה השופטת: "אני מתחילה לעבוד על הבעה הולמת של הפתעה מוחלטת". לאחר מכן כתב לה שחם: "סטלה (הנדלר) ואיריס (אלוביץ') - נבקש מחר ימים ספורים. יבקשו 3, את בהחלט אבל בהחלט יכולה לתת יומיים". בתגובה כתבה השופטת: "אתה ממשיך לגלות לי הכל ואני איאלץ להיראות ממש ממש מופתעת". אחר כך כתבה: "אז אולי המתווה שחשבנו עליו אינו כה רחוק מהמציאות". על כך הגיב שחם-שביט: "זה עלה לי בדם. כמעט הרביצו לי או עצרו אותי בלהב (433, היחידה הארצית למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן)".

אתמול פורסמה התכתובת המלאה בין השניים ששפכה אור חדש על המסרונים שהחליפו השופטת והחוקר. התכתובות החדשות העלו כי הם לא התכוונו לדיון הפומבי, אלא למפגש מקדים עם נציגי המשטרה. בנוסף, אמש ניתן היה להבין כי השניים ביקשו להציג מצג שווא לפרקליטי החשודים ולמשתתפים בדיון. עם זאת, מהתכתובת המלאה התברר כי השניים תיאמו עמדות בוויכוח פנימי עם חוקרי להב, שאליהם כוונה ההפתעה המבוימת. מהתכתובות ניתן להסיק כי השניים חתרו לקצר את מספר ימי המעצר של חלק מהחשודים, בניגוד לעמדת נציגי המשטרה. עם זאת, גם כעת כשהתמונה מתבהרת, עולה כי השניים קיימו דיאלוג בלתי פורמלי וחריג על מנת לתאם את מספר ימי המעצר - לפני הדיון עם הסנגורים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו