בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תיק הדגל של מח"ש קרס

ניצב בדימוס ניסו שחם הורשע במעשה מגונה בשוטרת, וזוכה משאר האישומים נגדו

השופט בני שגיא קבע כי ההחלטות שקיבל מפקד מחוז ירושלים לשעבר בעניינן של חמש שוטרות שעמן קיים יחסי מין בהסכמה לא עולות לכדי עבירה של הפרת אמונים: "החלטותיו היו ענייניות ומקצועיות, לא הוכחה תלות ולא הוכח ניצול", כתב ■ שחם זוכה גם מאישומים של מעשה מגונה והטרדה מינית של שתי שוטרות נוספות ■ שחם: "ההר הוליד עכבר"

66תגובות
ניסו שחם בבית המשפט בתל אביב, היום
מגד גוזני

בית משפט השלום בתל אביב זיכה הבוקר (שלישי) את מפקד מחוז ירושלים לשעבר, ניצב בדימוס ניסו שחם, מכל האישומים נגדו מלבד מעשה מגונה בשוטרת. השופט בני שגיא קבע כי ההחלטות שקיבל שחם בעניינן של חמש שוטרות שעמן ניהל קשר מיני בהסכמה - לא עולות לכדי עבירות של הפרת אמונים. כמו כן, הוא זיכה אותו מהטרדה מינית ומעשים מגונים בשתי שוטרות נוספות. 

באוקטובר 2013 הוגש נגד שחם כתב אישום, שלפיו הוא ניהל קשר מיני עם חמש שוטרות זוטרות וצעירות ממנו, ובשלב מאוחר יותר הכריע בבקשות שהגישו, כגון מעבר לתפקיד אחר, מימון לימודים וכדומה. התיק נחשב לתיק הדגל של המחלקה לחקירות שוטרים, וזו הפעם הראשונה שהפרקליטות מייחסת עבירה של הפרת אמונים בנסיבות כאלה. 

עם זאת, השופט שגיא - שקודם מאז תחילת העיסוק בתיק לשיפוט במחוזי - קבע הבוקר כי הדברים לא מגיעים לכדי עבירה פלילית, שכן לדבריו "חרף ניגוד העניינים בין שחם לשוטרות, החלטותיו היו ענייניות ומקצועיות, לא הוכחה תלות ולא הוכח ניצול". השופט הוסיף כי מצבור המקרים של ניגוד עניינים אינו מצדיק הרשעה בהפרת אמונים, וקבע כי "כמות לא עושה איכות".

כתב האישום נגד שחם מייחס לו גם עבירות של מעשים מגונים בשתי שוטרות בכך שנישק אותן בניגוד לרצונן. השופט הרשיע את שחם במעשה מגונה רק באחת מהן. לפי כתב האישום, כששחם כיהן כמפקד מחוז ירושלים הוא הגיע לאזור מגוריה של השוטרת ברכבו כדי להיפרד ממנה לפני שהוא טס לחו"ל והיא עוברת תפקיד. השניים נסעו לחניון בית ספר סמוך, וכעבור רבע שעה הוא נישק אותה. השוטרת הדפה אותו ויצאה מהמכונית. שחם טען כי טעה לחשוב שהשוטרת מעוניינת בנשיקה, אך השופט קבע כי "טעותו לא היתה כנה".  לדברי השופט, "הנאשם אינו תלמיד תיכון. הוא מפקד בכיר הבוחר לנשק שוטרת זוטרה מבלי שבחר לברר איתה את רצונה".

עבירה נוספת שבה הואשם שחם היא הטרדה מינית של שוטרת, בכך ששלח לה שלושה מסרונים שבהם שאל מה צבע התחתונים שהיא לובשת. עם זאת, השופט זיכה אותו מעבירה זו וקבע כי הוכח ששחם שלח מסרון מיני אחד שבו שאל את השוטרת מה צבע לבושה התחתון, וזו השיבה לו כי היא לבושה "כמו נזירה". שגיא נימק את הזיכוי בכך ש"אין די במסרון אחד כדי להרשיע בעבירה של הטרדה מינית".

התובע בתיק, עו"ד רונן יצחק, סירב להשיב אם בכוונת לקוחותיו לערער על הכרעת הדין. "בית המשפט הרשיע את שחם במעשה מגונה בשוטרת זוטרה תוך שהוא מדגיש את חומרת המעשה, במסגרתו מפקד בכיר בוחר לנשק שוטרת בעל כורחה. ביחס לחלק השני, בית המשפט קבע שלמרות קיומן של מערכות מערכות יחסים בעלות אופי מיני עם שוטרות זוטרות, צעירות בגילן, לעתים מחצית מגילו של הנאשם, למרות שהוא פעל וקיבל החלטות בעניינן, בית המשפט סבר שהם לא חצו את הרף הפלילי. המדינה סברה במעשים הללו יש כדי לפגוע באמון הציבור ופן מחמיר שחוצה את הרף הפלילי".

בהכרעת הדין ציין השופט שגיא כי "'פרשת ניסו שחם' החלה בחשד לביצוע סדרתי של עבירות מין על ידי ניצב במשטרה וסוקרה בהתאם, אלא שעם התקדמות החקירה ולאחר שנחקרו השוטרות המופיעות בכתב האישום ואחרות, התברר כי התמונה הראייתית שונה לחלוטין וכי 'הממד של כפייה מינית' במעשיו של הנאשם לא תופס מקום מרכזי כלל ועיקר- לא ברמת ההיקף ובוודאי שלא ברמת החומרה במדרג עבירות המין".

השופט הוסיף כי "בנקודת זמן מסוימת, אחרי שגורמי החקירה והתביעה הבינו כי התמונה הראייתית אינה תואמת את אופי החשדות בתחילת החקירה, שינתה החקירה כיוון והחלה להתמקד בשאלה האם הנאשם דן בבקשות שונות של אותן שוטרות עמן הוברר כי ניהל קשרים אינטימיים מוסכמים. במסגרת אותו 'שינוי כיוון' החלו החוקרים לבדוק את תיקיהן האישיים של אותן שוטרות (ואחרות), וליקטו מתוכם מסמכים שונים מהם הסיקו על מעורבות מסוימת של הנאשם בביצוע פעולה כלשהי בעניינן, על פי רוב נקודתית, לאורך השנים בהן שירתו במשטרה. לאחר השלמת מלאכת 'הליקוט' הוברר כי מרבית הפעולות שביצע הנאשם בעניינן של אותן שוטרות עמן ניהל קשר אינטימי הן מינוריות יחסית ומתבררות כדרך קבע ולכל היותר במסגרת הליכים משמעתיים". 

השופט שגיא מתח ביקורת על התביעה על כך שתיארה בסיכומיה את מערכות היחסים האינטימיות של שחם עם השוטרות בהסכמה ב"צבעי מרות, מין וניצול", אך העיר ש"צבעים אלה אינם תואמים את זירת המחלוקת המשפטית ששורטטה על ידי התביעה בכתב האישום, בבחינת 'להגיש בלי (מרות, מין וניצול) ולסכם עם'". 

שחם מסר בתגובה להכרעת הדין: "שש שנים של אישומים הזויים ומוזרים שלא היתה להם אחיזה במציאות. ההר הוליד עכבר. אמשיך להילחם גם נגד ההרשעה במעשה מגונה. בסוף הצדק לגמרי ינצח". במח"ש סירבו לומר אם יערערו על הפסיקה.

שחם טען לאכיפה בררנית וסירב לחתום על הסדר טיעון

המשפט של שחם נמשך ארבע שנים וחצי, שבמהלכן הופנה התיק שלוש פעמים לגישור. ההסדר שהוצע בהליכי הגישור לשחם, שאותו מייצגים עורכי הדין בעז בן צור, דקלה סירקיס ועודד גזית, היה דומה להסדר שהוצע לו לפני הגשת כתב האישום נגדו, ושאותו הוא דחה: הרשעה בהפרת אמונים בלבד ומחיקה של עבירות המין. שחם טען כי הגשת כתב האישום נגדו מהווה אכיפה בררנית וכי מדובר לכל היותר בעבירות משמעתיות, כיוון שיחסי המין היו בהסכמה ונעשו בין אנשים בוגרים.

השופט שגיא ציין בהכרעת בדין כי בחר שלא להתייחס לאופן חקירת השוטרות, ללחצים הכבדים שהפעילו עליהן חוקרי מח"ש, לאיומים ולשאלות החודרניות ללא צורך, מבירור "האם הבעל יודע ועד הצגת שקרים בוטים". זאת, לדבריו, כיוון שהחוקרים אינם נאשמים בתיק ולא היו מיוצגים בהליך. 

השוטרות העידו במהלך המשפט כי החקירה נגדן היתה אלימה וקשה והיחס אליהן היה כאל נאשמות. אף אחת מהן לא הגיעה מיוזמתה למחלקה לחקירות שוטרים ומסרה תלונה. אחת השוטרות התייצבה למתן עדות רק לאחר שניתן צו מיוחד בעניין. שוטרת אחרת העידה בבית המשפט עדות שונה מזו שמסרה במח"ש והוכרזה כ"עדה עוינת".

בהחלטתו ציין השופט שגיא כי "יכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת לא נפגעה כתוצאה מהתנהלותם של החוקרים" וכן נתן משקל להצהרת מח"ש כי הופקו לקחים בעניין. 

בתחילת החודש הגישו שתיים מהשוטרות תביעה נגד מח"ש בסך שלושה מיליון שקלים בגין "חקירה משפילה, מאיימת ומבזה". בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז נכתב כי "במהלך החקירה נאלצו השתיים להשיב לשאלות בין היתר בדבר הרגליהן המיניים וסיפוקן המיני ולספוג ביטויים קשים ומשפילים. החוקרים חיללו את גופן ונפשן של התובעות, רמסו את כבודן עד עפר והכל תוך ניצול לרעה של כוח המשרה וניצול המצב בו מצויות התובעות בחדר חקירות, כשהן אינן רשאיות לעזוב את המקום ומחויבות להשיב לשאלות פולשניות, פורנוגרפיות ומשפילות של החוקרים, והכל ללא צורך חקירתי".

השוטרת ששמה הוזכר במכתב האנונימי שחשף את הפרשה העידה בבית המשפט: "אחרי שיצאתי משחר (חמדי, ראש צוות החקירה במח"ש, ר"ח), הרגשתי כאילו דרסה אותי משאית... שחר פשוט ריסק אותי בחקירה. הוא היה נכון להוציא ממני את הדברים ולא משנה באיזו דרך ולא משנה מי יירמס בדרך".

היא ואחרות סיפרו שחוקרי מח"ש איימו עליהן כי אם לא ישתפו פעולה עם החקירה, הקריירה שלהן במשטרה תהיה בסכנה. חלק מהשוטרות סירבו להעיד בפני בית משפט וסיפרו על קשיים בנישואיהן בעקבות העדות שמסרו. שוטרת אחרת העידה כי חוקרי מח"ש הטיחו בה כי לא מתקבל על הדעת שרצתה לקיים קשר עם אדם מבוגר. במשפט השיבה: "זה לא עניינו של אף אחד. אני לא שואלת אף אחד על הרצונות שלי והיחסים שלי עם גברים ואני מצפה גם שלא ישאלו אותי. זה עניינים שלי אישיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו