בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תושב אום אל-פחם הצית אשפה בזמן גל השריפות ב-2016, ויישלח לשנתיים מאסר

המדינה לא ייחסה מניע לאומני לעלי מחאג'נה, ושירות המבחן המליץ לגזור עליו עבודות שירות, אך השופט קבע כי הנאשם פגע בביטחון הציבור ובשמירת שלום הציבור. סנגורו הודיע שיערער

42תגובות
כיבוי שריפה בחיפה, בנובמבר 2016
עופר וקנין

בית המשפט המחוזי בחיפה גזר היום (רביעי) שנתיים מאסר על תושב אום אל־פחם שהצית מצבורי אשפה בעירו בזמן גל השריפות ברחבי הארץ בנובמבר 2016, שכונה "טרור ההצתות". לטענת הנאשם, עלי מחאג'נה, הוא הצית את האשפה כמחאה נגד העירייה. בנוסף, נגזרו עליו תשעה חודשי מאסר על תנאי והוטל עליו קנס של 20 אלף שקל.

מחאג'נה, בן 27 ללא עבר פלילי, נעצר בתקופת גל השריפות, ושוחרר לאחר חודש וחצי, לאחר שערער לבית המשפט העליון. כתב האישום שהוגש נגדו בדצמבר 2016 ייחס לו שלוש עבירות של הצתה בשכונת מגוריו, אך לא כלל מניע לאומני. כתוצאה מההצתה, האש התפשטה וכילתה עצים בשטח של כשלושה דונם, וכמה שכנים פונו לאחר שעשן חדר לבתיהם. מחאג'נה טען כי שרף ערימות אשפה שאינן מפונות ומפריעות לתושבי השכונה, כפי שעשה כבר בעבר וכפי שעושים תושבים נוספים בשכונה. הוא הביע חרטה על המעשה.

שריפה ליד מי עמי, בנובמבר 2016
עבדאללה שמא

לפי פרוטוקול בית המשפט המחוזי, מחאג'נה אמר לשירות המבחן כי בדיעבד הבין את הסיכון במעשיו ולמד את הלקח. בפרוטוקול נכתב כי "שירות המבחן קבע שביצוע העבירה נבע משיקול דעת מוטעה ונטייתו של הנאשם לפעול מבלי להתחשב במכלול הסיכונים הכרוכים בהתנהגותו. הוערך כי קיים סיכוי נמוך להישנות עבירות דומות בעתיד והומלץ על ענישה מוחשית של מאסר בעבודות שירות".

חרף המלצת שירות המבחן, השופט דניאל פיש כתב בהחלטתו כי מחאג'נה פגע בביטחון הציבור ובשמירת שלום הציבור. "בסופו של דבר, לא נגרם נזק לרכוש, ואולם בעקבות תנאי מזג האוויר הקיצוניים, היבשים, עם רוחות עזים ששררו באותו יום, נוצר סיכון פוטנציאלי רב", כתב השופט פיש, שהוסיף בהחלטתו כי גם אם היה מקבל את גרסת מחאג'נה שרצה לשלוח מסר לרשויות, הדבר היה מחמיר את מצבו. "מדובר בהבעת מחאה פסולה ומסוכנת מאוד שעלולה לצאת חיש מהר משליטה ולגרום לתוצאות הרסניות ואפילו קטלניות", כתב.

השופט ציין גם כי מחאג'נה היה צריך לקחת בחשבון את שינויי האקלים שעלולים להגביר את הסיכון בשריפות. "הנאשם, כאדם בעל אינטליגנציה רגילה, היה צריך לדעת את הפסול במעשיו, בייחוד כאשר הודה שידע אודות השריפות שהשתוללו ברחבי המדינה באותה עת", כתב. השופט ציין כי התחשב בחרטה שהביע מחאג'נה, ובכך ששירות המבחן העריך כי ישנו סיכוי קטן שיחזור על מעשיו, ועם זאת, "המלצת שירות המבחן אינה משקללת את מלוא מרכיבי ביצוע העבירה והצורך לשלוח מסר ברור כי הצתת שריפות במכוון, בייחוד בתנאי יובש קיצוניים, אינה פעולה שהחברה יכולה לסבול".

עורך דינו של מחאג'נה, אחמד יונס, מסר כי "מדובר בגזר דין חמור בנסיבות העניין, אבל מובן לי היטב כי העונש נובע מההרשעה בשלוש עבירות הצתה, מאחר שמדובר בשלושה מוקדים. הסעיף המתייחס לעבירת ההצתה קובע 20 שנות מאסר, אך השאלה העקרונית שלוותה בתיק מלכתחילה היא אם זה הסעיף המתאים. אנו רגילים לעבירת הצתה של רכבים, חנויות, רכוש של אחרים וכו', או לצורך פגיעה ופעולות נקם. אבל בתיק זה הנאשם שרף פסולת. אומנם הפסולת לא שלו, אבל מגוחך להרשיעו בסעיף זה".

שריפה בזכרון יעקב, בנובמבר 2016
רמי שלוש

עו"ד יונס הודיע שבכוונתו לערער בהקדם לבית המשפט העליון. "שאלת הערעור היא מובנת מאליה, ואנו נגיש אותו בהקדם עם בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר", אמר יונס, והוסיף: "ברור גם כי הגשת האישום היתה מונעת מאווירה ששררה בתקופה של השריפות בחיפה וכאשר השר לביטחון הפנים וראש הממשלה, ומבלי להמתין לתוצאות החקירה, יצרו אז את המונח 'פיגועי הצתות', מבלי לשאול עצמם מה לעלי מחאג'נה מאום אל־פחם ולפיגועים אלה. האם גם התכוון לשרוף יהודים שם?".

עבירת ההצתה נחשבת לעבירה חמורה מאוד שהעונש המרבי עליה הוא עד 20 שנות מאסר. עם זאת, נדירים מאוד המקרים שעונש מאסר ממושך הוטל על נאשם ללא עבר פלילי שהצית אש שלא גרמה נזק משמעותי ולא היו נפגעים. 

במקרה הצתה דומה בירושלים הוטלו 14 חודשי מאסר על נאשם בעל עבר פלילי שהפר את תנאי השחרור שלו והדליק שני פחי אשפה. במקרה אחר מפגין חרדי שהצית מזרון תוך כדי הפגנה נידון רק ל-180 שעות לתועלת הציבור. בגזרי הדין שנסקרו על ידי השופט בגזר הדין של מחאג'נה הובאו מספר דוגמאות לעונשים כבדים כנגד אנשים שהציתו עסקים וציוד כחלק מסכסוך. השופט הודה שלא מצא מקרה דומה של "שריפה בתוך יישוב כדי להביע מחאה נגד הרשות המקומית". עם זאת הוא ייחס חשיבות לתנאי האקלים ששררו בזמן ההצתה ולעובדה שעל פי תחזית פאנל המדענים הבין-ממשלתי לשינויי אקלים הסיכון משריפות באיזורנו צפויות להחריף ועל כן יש צורך בהחמרת הענישה.

עונשו של מחאג'נה הוא גם חמור בהשוואה לגזרי דין של נאשמים אחרים בהצתות בנובמבר 2016. באחד המקרים, שגם לא כלל מניע לאומני, שלושה תושבי דיר חנא הורשעו בהצתת חורש בסמוך ליישובם. לפי עורך דינו של אחד מהנאשמים, נאג'י עמאר, הקטין שהורשע שולב במסגרת טיפולית, על אחד הבגירים נגזרו עבודות שירות, והנאשם השלישי — בעל עבר פלילי — נשלח לשנת מאסר. במקרה אחר הורשעו שני קטינים תושבי ג'דיידה־מכר בהצתה ביער אחיהוד. עורך דינו של אחד מהם, עבד אלסלאם הואש, סיפר כי בית המשפט גזר על השניים 40 שעות התנדבות ביישוב. במקרה שלישי, תושב אום אל־פחם, סולימאן מחאמיד, וקטין נוסף, הורשעו בהצתה ליד מי עמי ונגזרו עליהם שנתיים ו–20 חודשי מאסר בהתאמה. בית המשפט העליון הפחית את עונשם בדצמבר האחרון ל–18 חודשים ול–14 חודשים, בהתאמה.

שני מקרי הצתות נוספים נדונו בבתי דין צבאיים. שלושה פלסטינים מהכפר איסכאכא הואשמו בהצתה סמוך לאריאל, שבה לא נגרם נזק משמעותי. בכתב האישום נגדם הוזכר מניע לאומני. במקרה נוסף, הוגש כתב אישום נגד שלושה תושבי הכפר דיר אבו משעל, על הצתה שהתפשטה להתנחלות חלמיש וגרמה לנזקים קשים. משפטם עדיין מתנהל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו