בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקרב על חוק עוקף בג"ץ

נשיאת העליון: הרשות השופטת נתונה תחת מתקפה בוטה וחסרת תקדים שמאיימת על עצמאותה

לפי חיות, פסקת ההתגברות "רעה ומסוכנת ועלולה לגרום לישראל נזק חסר תקנה" ■ ריבלין: "בהיעדר הגנה על זכויות המיעוט, הרוב הקובע איננו אלא שתלטן" ■ שקד: "האינפלציה בהודעות אודות מות הדמוקרטיה הפכה לאבסורד" ■ כחלון: "גופים קיצוניים משפיעים מנסים לנהל את המדינה. אם חס וחלילה זה יתממש לא יהיה כאן תייר אחד"

196תגובות
שרת המשפטים שקד, הנשיא ריבלין והנשיאה חיות בבית הנשיא, היום
אמיל סלמן

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תקפה בחריפות היום (שני) את חוק עוקף בג"ץ בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא. "הרשות השופטת נתונה תחת מתקפה בוטה וחסרת תקדים, אשר מאיימת באופן ממשי על עצמאותה", אמרה. לדבריה, פסקת ההתגברות "רעה ומסוכנת ועלולה לגרום לישראל נזק חסר תקנה".

היא הוסיפה כי "מן הראוי להסיר את פסקת ההתגברות המוצעת מסדר היום הציבורי. לכל אלה הקוראים להסדרת מערכת היחסים שבין שלוש הרשויות אומר כי הסדרה כזו אין מקומה בשום אופן בחקיקה פוגענית, דוגמת ההצעה לפסקת התגברות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו".

האירוע המלא כפי ששודר ב"כאן" - דלג
האירוע המלא כפי ששודר ב"כאן"

"חקיקה כזו אין בה לא הסדרה ולא איזון", אמרה חיות. "היא מרוקנת את חוק היסוד מכל תוכן. השימוש הציני הנעשה בבעיית המסתננים כתירוץ לחקיקתה של פסקה כזו, אף הוא אינו יכול לטשטש את משמעותה ההרסנית".

חיות השוותה בנאומה בין ישראל לארה"ב. "בעוד שבישראל בוטלו במהלך השנים (25 השנים מאז המהפכה החוקתית, ר"ח) 18 חוקים או סעיפי חוק, בארצות-הברית בוטלו באותו פרק זמן 50 חוקים פדרליים", אמרה. "השוואה בין ישראל למדינות רבות נוספות בעולם בהקשר זה מלמדת אף היא כי בית המשפט הישראלי הוא למעשה אחד מבתי המשפט המרוסנים והמאופקים ביותר בכל הנוגע לביטול חוקים הנוגדים את החוקה. אותה מסקנה נלמדת גם מבדיקת אחוז העתירות החוקתיות שהתקבלו בהשוואה לאחוז העתירות החוקתיות שנדחו על-ידי בית המשפט העליון בישראל לאורך השנים. מדובר, כאמור, בהתערבות ב-18 חוקים בלבד מתוך 320 חוקים שנתקפו, ונתונים אלה מפריכים לחלוטין את הטיעונים שהועלו בדבר התערבות יתר מצד בית המשפט בחקיקת הכנסת".

הנשיאה התייחסה גם לטיעון שנשמע על כך שבג"ץ נטל לעצמו סמכות לפסול חוקים על אף שסמכות זו לא מעוגנת בחוק ואמרה כי גם בחוקה האמריקאית אין סעיף הקובע כי בית המשפט העליון מוסמך לבטל חוקים הסותרים את החוקה. "במהלך 25 השנים שחלפו מאז נחקק בישראל חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, בית המשפט העליון האמריקאי עשה שימוש בסמכותו לבטל חוקים בתדירות הגבוהה כמעט פי שלושה מזו של בית המשפט הישראלי".

חיות תקפה את הטיעונים על כך שבג"ץ מתערב מדי באמצעות נתונים אלה ואמרה כי מדובר ב"טיעונים מופרכים". לדבריה, "הטיעונים אומצו בקמפיינים מגמתיים שונים המתנהלים בעת האחרונה במטרה לקדם את המהלך של חקיקת 'פסקת ההתגברות'. המשמעות של חקיקת פיסקה כזו היא פשוטה - ביטול ההגנה החוקתית על זכויות האדם המעוגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו והתרת הרסן לחקיקת חוקים הפוגעים בזכויות אלה בלא שבית המשפט יוכל להושיט לנפגעים סעד".

שרת המשפטים איילת שקד, שנשאה דברים אחרי חיות, פתחה את נאומה בציטוט של נשיא בית המשפט העליון לשעבר משה לנדוי מ-1996, שאמר כי "בכל הנוגע ליחסי הגומלין בין הכנסת לבית המשפט הגיעה המדינה לפרשת דרכים. המַכְשֵׁלָה הזאת חייבת לחזור עכשיו לכנסת. אין לנו גוף אחר היכול להביע את רצון העם, ואל לה לכנסת להתחמק עוד מאחריותה ומחובתה להגיד דברה בלשון החוק, באופן שאינו משתמע לשני פנים".

לדברי שקד, "אתמול, לאחר למעלה מ-20 שנים,  מדינת ישראל התקדמה צעד משמעותי לעבר מימוש חזונו. אני מאמינה, שבסופו של תהליך ארוך ומעמיק, כנסת ישראל תשלים את מהלך שרטוט יחסי הגומלין בין הרשויות. זהו מהלך הכרחי, שבסופו של יום, ישיב את אמון הציבור במערכת המשפט לגבהים שזכתה להם ערב נאומו של הנשיא לנדוי".

שקד הוסיפה: "אחת לשבוע, יוצאת בת קול ומכריזה כי מדינת ישראל צועדת אל קץ הדמוקרטיה. לעתים בשל מהלך ממשלתי כלשהו ולעתים בשל חקיקה כזו או אחרת. חייזר שינחת כאן, עלול להאמין שהדמוקרטיה הישראלית כה שברירית עד שהיא קורסת ברגע אחד. האינפלציה בהודעות אודות מות הדמוקרטיה הפכה לאבסורד, ובעיקר לכלי ניגוח פוליטי. צר לי לאכזב את המספידים, אך צאו החוצה והביטו. הדמוקרטיה הישראלית חיה נושמת ובועטת וחזקה יותר מכל מבקריה ומכל מספידיה. והאמינו לי, היא גם יכולה להכיל דעות ותפיסות שונות. בית המשפט היום אינו דומה לזה שהיה לפני עשר שנים. הוא מגוון יותר ואינו משקף אחידות מחשבה. בתקופה האחרונה בית המשפט התברך בשופטים בעלי תרמילי חיים שונים הנושאים על גבם מטענים ערכיים מגוונים. כשם שפרצופיהם שונים - כך פסיקותיהם שונות, וטוב שכך".

שר האוצר משה כחלון, שמסרב להצביע עם הקואליציה על החוק עוקף בג"ץ, אמר בתגובה לדברי חיות: "גופים קיצוניים משפיעים מנסים לנהל את המדינה. אם חס וחלילה זה יתממש לא יהיה כאן תייר אחד". הוא הוסיף: "יש מתח בין בית המשפט העליון למערכת המחוקקת, והמתח הזה שוחק את כולם וצריך לטפל בזה. בסוף השנה שעברה היה מבול של פסיקות שהתערבו בעבודת הכנסת. החלטנו עם ביבי להקים ועדה וליצור הסכמה בין כל הגופים. אני רואה שיש בעיה בניהול הקואליציה לאחר שביבי לא הצליח להשפיע. מי שינהל את ישראל הן קבוצות המיינסטרים ואני לא אתן לקבוצות הקיצוניות להוביל".

שר התיירות יריב לוין הגיב לנאומה של הנשיאה ומסר: "דבריה של נשיאת העליון מבטאים גישה אנטי דמוקרטית, לפיה השופטים והערכים שהם מאמינים בהם עומדים מעל הערכים של כלל הציבור, כפי שהם באים לידי ביטוי בהרכב הכנסת ובהחלטותיה. שופטי העליון לקחו לעצמם באופן פסול סמכויות מופרזות לפסילת חוקים, ועתה הם נזעקים כאשר אנו מובילים מהלך הכרחי להשבת הסדר הדמוקרטי התקין.

במדינה דמוקרטית שופטים אינם בוחרים את עצמם ונורמות חוקתיות אינן נקבעות על ידי בית המשפט במחטף, אלא נקבעות על ידי הפרלמנט ומאושרות במשאל עם.

נשיא המדינה ראובן ריבלין התייחס גם לחוק, שיאפשר לחוקק מחדש חוקים שפסל בג"ץ, ואמר: "כללי הדמוקרטיה הבסיסיים הם שהרוב קובע. אבל, אין סתירה בין קבלת כללי המשחק ובראשם הכרעת הרוב ובין הגנה עיקשת על זכויות המיעוט". לדברי הנשיא, "בהיעדר הגנה על זכויות המיעוט, הרוב הקובע איננו אלא שתלטן, שתלטן הפועל בכוח הזרוע. רק מחויבותו של הרוב להגן על זכויות המיעוט מייצרת את הבסיס ל'הסכם', ל'חוזה', שבמסגרתו הרוב קובע".

"ההסכם הזה הוא רגיש", הדגיש ריבלין. "אפשר לנסות להציג כל החלטה של הרוב, כפוגעת במיעוט. אך גם קל מאד לפגוע במיעוט, ולשנות את כללי המשחק לרעתו".

חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו) הגיבה לנאום ומסרה כי היא מחזקת את ידיה של חיות. "המטרה של פסקת ההתגברות של הבית היהודי היא לפגוע במיעוטים ואלו שחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מגן עליהם", אמרה. "שוב נעשה שימוש ציני במסתננים ותושבי דרום תל אביב בכדי לעשות כותרות ולממש את תפיסת עולמם הקיצונית".

 

מוקדם יותר היום הגיבה מפלגת הבית היהודי להתנגדותו של שר האוצר משה כחלון (כולנו) וסיעתו להצביע עם הקואליציה על החוק שיאפשר לחברי כנסת לחוקק מחדש חוקים שבג"ץ פסל. "הוא משטה בציבור, אם רצה להגיע להסכמות בבקשה שיגיע", מסרו גורמים בבית היהודי. "נתניהו וכחלון טוענים שהם צריכים עוד כמה ימים כדי להגיע לנוסח מוסכם. לכחלון יש זמן, שיציג נוסח שמקובל עליו".

אתמול אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא השתמש בזכות הווטו שיש לליכוד בוועדה, לאחר שבבית היהודי איימו שלא להצביע עם הקואליציה אם יידחה הדיון על החוק. בניגוד לעמדת סיעת כולנו, השר יואב גלנט הצביע בעד ההצעה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו