בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

התקרית באום אל־חיראן: אסור להתעלם מהעוול שנגרם ליעקוב אבו אל-קיעאן

אלשיך וארדן רמסו את כבודו של יעקוב אבו אל-קיעאן כאשר נחפזו לחרוץ את דינו כמחבל בפומבי. מערכת שלטונית ראויה אינה רשאית להתעלם מן העוול הזה, ועליה לחתור לתקנו

34תגובות
הרכב המעורב בדריסה באום אל-חיראן, בינואר
אליהו הרשקוביץ

הכתבה של גידי וייץ ב"הארץ" (11.6.2018), ובה ממצאי בדיקת השב"כ על תקרית הדריסה באום אל־חיראן, שמתארים את האירוע ככשל של המשטרה ולא כטיפול בפיגוע, מגבירה את התמיהות שעלו על החלטתו של פרקליט המדינה שי ניצן אז, להשאיר פתוחה את השאלה אם היה הנהג יעקב אבו אל־קיעאן בעיצומו של פיגוע כאשר השוטרים ירו בו.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אוסר על פגיעה בכבודו של אדם. מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך והשר לביטחון פנים גלעד ארדן רמסו את כבודו של אבו אל־קיעאן כאשר נחפזו לחרוץ את דינו כמחבל בלי בדיקה של ממש. מערכת שלטונית ראויה אינה רשאית להתעלם מן העוול הזה ועליה לחתור לתקנו. כאשר השלטון עצמו הוא האחראי לעוול, הנטל לתקן את העוול מוגבר מאוד.

אבו אלקיעאן

כל רשויות השלטון בישראל חייבות, מכוח אותו חוק יסוד, להגן על כבודם של בני האדם החיים במדינה. חובה זו מוטלת גם על פרקליט המדינה. ניתן היה אולי להגן על החלטתו של ניצן אם אבו אל־קיעאן לא היה "מורשע" באופן ציבורי על ידי אישים מרכזיים במערכת אכיפת החוק. אולם הגנה זו מתאיידת לאור העוול שנגרם לאבו אל־קיעאן, שלפי שיטתו של פרקליט המדינה עצמו, לא ניתן לקבוע שהיה מעורב בפיגוע. את העוול הזה היה ניצן חייב לתקן — לפחות על ידי שלילה מוחלטת של ה"הרשעות" האמורות.

אם נכון הדבר כי האינדיקציות לחובתו של אבו אל־קיעאן כללו גם החזקת שלושה גיליונות זהים של ישראל היום שדיווחו על פיגוע שביצע דאעש, יש בכך כדי להטיל ספק בשיקול דעתו של הפרקליט הנכבד ולעורר את השאלה, עד כמה ערבי חשוד בפיגוע באשר הוא ערבי.

העברת השאלות הפתוחות שהעלו ממצאי החקירה בדבר התנהלות השוטרים לבדיקה פנימית של המשטרה היא עלבון לשלטון החוק ולשכל הישר. האם מצופה מהמשטרה, הנתונה לפיקודו של אלשיך, שחרץ את דינו של אבו אל־קיעאן באופן ציבורי, לקיים בדיקה עניינית ובלתי מוטה של התנהגות אנשיה? נראה שפרקליט המדינה סבור שהציבור מטומטם. הרי ברור שלא תוכל להתקיים בדיקה הראויה לשם זה.

כשם שלא ניתן לחשוב באופן רציני על כך שצוות בדיקה מטכ"לי יבחן באופן אמין את מדיניות הצבא (להבדיל מפעולות ירי קונקרטיות) באירועי גבול רצועת עזה, כך גם לא ניתן לשקול ברצינות שהמשטרה תבדוק את עצמה בפרשה הנדונה בדיקת אמת.

היד הממהרת ללחוץ על ההדק כאשר מדובר בערבים והפה הממהר לכנות כל ערבי מחבל אינם באים מהחלל. הם מושפעים מהתבטאויות עוינות של המנהיגות הפוליטית, ובהם ראש הממשלה ושר הביטחון, כלפי הציבור הערבי ומנהיגיו. למרבה הצער, גם בית המשפט העליון אינו פטור מאחריות. השופטים, שבגישתם לחוק האוסר איחוד משפחות של פלסטינים התייחסו לכלל הפלסטינים כאל אויב, תרמו לגישה זו. גם השופטים המאפשרים למדינה לסלק ערבים מבתיהם לטובת מתנחלים מעבירים מסר של זילות ערך האדם הערבי. מכאן ועד לפיחות ערך חייו, המרחק אינו גדול.

כאשר בית המשפט עוצם את עיניו למציאות שקדמה למצב שבו מתקיימת בנייה בלתי חוקית, הוא מגבה מעשי נבלה המשמיטים את היסוד המוסרי עליו ניצב החוק, והוא הופך למערך המבוסס על כוח בלבד. העובדה שהצד החלש והמנושל אינו מיטיב לשחק בכללי המשפט מול הארגונים המנשלים והמדינה התומכת בהם לא יכולה להיות מכריעה. כאשר בית המשפט משלים עם אפליה יסודית בתחום המקרקעין כפי שהיא מתקיימת בירושלים, הוא אומר משהו לא רק על דיני הקניין ודיני המינהל הציבורי. הוא מעביר מסר של גיבוי לאפליה יסודית, המייחסת ערך נחות לבני אדם על בסיס שיוכם האתני.

המסר הזה מסוכן במיוחד משום שהוא נשלח בתוך מציאות שבה עוינות כלפי ערבים היא נחלתם של רבים. לכן, חייב בית המשפט להביא בחשבון גם את השלכות פסיקותיו על חיי אדם ממש. כן, גם בית המשפט, ובמיוחד בית המשפט, מצווה לשמור על החיים ולהגן עליהם. גם של ערבים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו