בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכנסת הרחיבה את סמכויות בתי הדין הרבניים כלפי יהדות התפוצות

החוק המאפשר לבתי דין רבניים לדון בתיקי גירושים של יהודים שאין להם זיקה לישראל עבר בקריאה שנייה ושלישית. הוא אושר כהוראת שעה למשך שלוש שנים, שבהן תפקח הכנסת על יישומו

37תגובות
מסורבת גט מחוץ לבית הדין הרבני בירושלים, בשנה שעברה
אוליבייה פיטוסי

מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שנותנת לבתי הדין הרבניים סמכות לדון בעניינם של יהודים שאינם אזרחי המדינה, גם אם אין להם זיקה לישראל. ההצעה השנויה במחלוקת אושרה כהוראת שעה לשלוש שנים, שבמהלכן תפקח עליה הכנסת, והיא מסמיכה את בית הדין הרבני לדון בתביעה של אשה יהודייה המבקשת לקבל גט מבעלה היהודי, גם אם אינם אזרחי המדינה.

נוסח החוק החדש קובע שורה של קריטריונים שיאפשרו לבית הדין הרבני בישראל לדון בתביעות של יהודים שאינם אזרחים, ובהם שעל בני הזוג להיות נשואים על פי דין תורה ושבמקום מושבם בחו"ל אין בית דין שיכול לדון בגט. במקרים אחרים, הדיון בישראל ייעשה רק אם בן הזוג לא התייצב לדיון בבית הדין מחוץ לישראל במשך ארבעה חודשים או אם בית דין מחוץ לישראל קבע שעל האיש לתת גט לאשתו, אך למרות מאמץ סביר לא ניתן לאכוף את הגט. סמכויות בית הדין כוללות, בין השאר, צווי עיכוב יציאה מהארץ וביצוע מעצרים, שיופעלו במקרה הצורך כשהיהודים בעלי האזרחות הזרה יבקרו בישראל.

הנוסח שאושר בקריאה הראשונה הרחיב את סמכות בתי הדין גם לזוגות יהודים מחו"ל שנישאו בחתונה אזרחית, ולא רק בחתונה יהודית. הנוסח שאושר הערב צומצם, ועוסק אך ורק בזוגות שנישאו על פי ההלכה היהודית.

הצעת החוק קודמה לאחר שוועידת רבני אירופה וגורמים נוספים העלו בפני הנהלת בתי הדין הרבניים את הקושי במקרים שבהם גברים שנישאו לפי דין תורה ברחבי העולם מסרבים להתיר את נשותיהן ומשאירים אותן עגונות בלא אפשרות להינשא מחדש. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי בחלק מהמקרים אותם גברים אף מתעלמים מפסיקתו של בית הדין הרבני המקומי שבאותה מדינה, בהיעדר סמכות שיפוט לבית הדין הרבני המקומי לחייב את הבעל בגט ולהטיל עליו סנקציות כדי שיתן גט לאשתו.

ח"כ מיכל רוזין ממרצ ביקרה את החוק החדש. "ההצעה הזו בעצם נותנת לבית הדין הרבני סמכויות בין לאומיות. זו המצאה חדשה – בית דין בין לאומי ליהודים", אמרה. "גם ככה יש לנו קושי גדול עם העובדה שבארץ כמעט חצי מיליון אזרחים, בין מבחירה ובין אם הם לא יכולים להינשא על פי דת משה, מוצאים את עצמם מתחתנים בחו"ל. קודם שבית הדין יפתור את בעיית המסורבות פה בישראל, לפני שהוא רוצה לפתור בעיות של עגונות בחו"ל".

ח"כ יעל כהן פארן מהמחנה הציוני הוסיפה: "האם הרבנות ובתי הדין הרבניים כל כך מצטיינים בפתרונות למסורבות גט בארץ? יש בארץ המון נשים אומללות שהממסד הרבני לא מצליח לפתור את בעיותיהן ולהביא לגט והן כלואות. אז ההצעה הזו מתיימרת להשית את אותן יכולות נפלאות של בתי הדין הרבניים גם בחו"ל?".

יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) דחה את הביקורת על החוק והסביר את חשיבותו. לדבריו, "אני מאמין כי בזכות מאמצים רבים מצד גורמים שונים בכנסת ובממשלה הצלחנו להגיע לחוק אשר יאפשר לנו, באמצעות בתי הדין הרבניים, להתיר עגונות ולשחרר מסורבות גט מסבלן".

לפי החוק טרם התיקון, בית דין רבני יכול היה לעסוק גם בגירושים של יהודים בעלי אזרחות זרה רק בתנאי שאחד מבני הזוג הוכיח כי יש לו זיקה כלשהי לישראל, למשל מגורים או שהות ממושכת לפני הגשת תביעת הגירושים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו