בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה הבהירה שחוק ההמלצות נותר ריק מתוכן, והעתירות נגדו נמחקו

השינוי היחיד שחוק ההמלצות הביא איתו נגע לתיקים גדולים, בפרט כאלה שעוסקים באישי ציבור. מעתה המשטרה תעביר לפרקליטות את סיכום החקירה רק לבקשת היועמ"ש, והוא יוכל לפרסם את המסמך

4תגובות
מנדלבליט ונתניהו, בישיבת ממשלה ב-2015
Dan Balilty / AP

לבקשת שופטי בג"ץ, הפרקליטות הבהירה בדיון ביום חמישי האחרון כי לפי פרשנותם את חוק ההמלצות, המשטרה תהיה רשאית להעביר את סיכום החקירה ועמדתה לגבי האפשרות העמדה לדין אם היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יבקשו זאת ממנה. השניים יהיו רשאים גם לפרסם את המסמך. העותרים, התנועה לאיכות השלטון, מפלגת יש עתיד והתנועה לטוהר המידות הסבירו שבעקבות הבהרות אלו, חוק ההמלצות נותר כמעט ריק מתוכן לטעמם. הם משכו את העתירות שלהם נגד החוק, וסוכם כי הבהרות אלו יקבלו תוקף של פסק דין.

שינוי זה הוא השינוי היחיד שמביא עמו חוק ההמלצות והוא נוגע רק לתיקים גדולים במיוחד, הנוגעים בין היתר לאנשי ציבור, שבהם נציג הפרקליטות מלווה את החקירה.

לקריאת הנוסח המלא של החוק:

חוק ההמלצות - דלג

לפני חוק ההמלצות, בתיקים הנוגעים לאישי ציבור, המשטרה היתה מעבירה באופן אוטומטי את סיכום החקירה (בעבר המשטרה היתה מעבירה המלצות, אך כיום מדובר במסמך שבו המשטרה מציגה את ממצאיה ומביעה את עמדתה לגבי האפשרות להעמיד לדין באופן מעודן יותר). הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה מ-2003 קבעה שפרסום המסמך היה אסור, אך אם במשטרה היו סבורים שפרסומו יהיה בעל ערך לציבור, היו יכולים שם לבקש אישור לכך מהיועץ המשפטי לממשלה. וכך לאורך השנים פורסמו עמדות המשטרה, למשל, בתיק ישראל ביתנו, תיק הרפז ועוד.

חוק ההמלצות שינה את המצב, כך שבתיקים רגישים המשטרה לא תעביר את סיכום החקירה לפרקליטות, אלא אם היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יבקשו זאת ממנה "לשם קבלת החלטה בתיק". לאחר מכן שאלת פרסום המסמך תהיה תלויה רק בהם, ולא תותנה בכך שהמשטרה תבקש מהם לעשות זאת. למעשה, גם לפני חוק ההמלצות וגם אחרי חוק ההמלצות, שאלת פרסום עמדת המשטרה מצויה בידי היועץ המשפטי לממשלה.

לפי החוק, עובד ציבור שימסור ללא סמכות את עמדת המשטרה לעניין הגשת כתב אישום או ביסוס האשמה יעבור עבירה פלילית שדינה שלוש שנות מאסר. במקרה שהמשטרה סבורה שיש לסגור את התיק, היא תהיה רשאית להעביר את עמדתה בכתב, ללא צורך בבקשה מיוחדת.

חוק ההמלצות עבר גלגולים שונים ולא פחות משמונה נוסחים שונים. הנוסח הראשוני הציע לאסור על המשטרה כליל להעביר לפרקליטות את חוות דעתה באשר לאפשרות להעמיד לדין את החשודים בתיק. החוק בנוסחו האחרון אושר בדצמבר ברוב של 59 חברי כנסת אל מול 54 מתנגדים. היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה התנגדו לנוסחים השונים, אך חזרו ואמרו כי אין מניעה משפטית להגן עליו בבג"ץ.

בתגובת המדינה שנמסרה לבג"ץ נכתב כי החוק לא פוגע בזכות חוקתית כלשהי, כמו זכות הציבור לדעת או הזכות לשוויון. בתגובת המדינה הבהירה הפרקליטות כי "חוק ההמלצות אינו מגביל את סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להורות על פרסום סיכום תיק החקירה, מקום בו ישנו עניין ציבורי מיוחד בפרסומו". באשר לטענה על זכות הציבור לדעת, הפנו בפרקליטות לחוק חופש המידע הקובע כי רשות ציבורית לא חייבת למסור מידע על "דיונים פנימיים או תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו