בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תושבי כפר קאסם דורשים מצה"ל לפרסם את המסמכים המסווגים על הטבח ב-56'

בדיון בבית דין צבאי בבקשת היסטוריון לעיין בדו"ח על המבצע לגירוש תושבי המשולש, אמר ח"כ פריג': "אחרי 62 שנה לא צריך לפחד מהאמת". הצבא טוען כי הפרסום יפגע בביטחון המדינה

14תגובות
ח"כ פריג' (מימין) בדיון בבית הדין בתל אביב, היום
עופר אדרת

קרובי משפחה של קורבנות טבח כפר קאסם התייצבו היום (ראשון) בבית הדין הצבאי לערעורים בתל אביב, ודרשו את חשיפתם של מסמכים מסווגים, שהצבא מתנגד לפרסומם, אשר קשורים לטבח. "לא זכיתי להכיר את אבא שלי. אני רוצה לדעת למה הוא נרצח ומה הוא עשה", אמר ל"הארץ" אחד מהם, מוחמד פריג', תושב כפר קאסם, שהיה בן שלוש כשאביו נהרג.

"לפרסום המסמכים יש חשיבות עבור העם היהודי. אנחנו, הערבים, כבר יודעים את האמת", הוסיף יוסף עיסא, שאביו ודודו נפגעו בטבח. "לכל מדינה יש חטאים, אבל רק אם האמת תתגלה, היא לא תחזור על החטאים האלה", אמר תושב נוסף של הכפר, בן משפחת צרצור, שאביו נרצח בטבח.

בטבח, שבוצע בידי לוחמי מג"ב ביום הראשון של "מבצע קדש" (מלחמת סיני) ב-1956, נרצחו כ-50 מתושבי הכפר, כולם אזרחי ישראל. חרף העובדה שחלפו מאז 62 שנים ולמרות התנצלות רשמית של נשיא המדינה על הטבח, המדינה עדיין מסתירה מהציבור מסמכים המתעדים את הפרשה.

בשנה וחצי האחרונות מתנהל אצל נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, האלוף דורון פיילס, משפט יוצא דופן, שבמרכזו בקשתו של ההיסטוריון אדם רז לעיין בתיקים החסויים הקשורים לפרשה. רז פנה לבית הדין לאחר שארכיון צה"ל סירב לבקשתו לעיין בחומרים.

אנדרטה לזכר חללי כפר קאסם שנרצחו בטבח
איציק בן מלכי

המסמכים אותם הוא מבקש לחקור הם הפרוטוקולים והממצאים שהוצגו במשפט שנערך למבצעי הטבח ב-1957, שבו נטבע המושג "פקודה בלתי חוקית בעליל". "עשיתי בדיקה ראשונית של המסמכים ההיסטוריים, והבנתי שעל החומרים הרגישים ביותר עדיין יש חיסיון. אז עשיתי מה שהיסטוריון טוב אמור לעשות - הגשתי בקשה לחשיפת החומר", אמר רז ל"הארץ".

עיקר העניין של רז ושל תושבי כפר קאסם הוא בחשיפת דו"ח סודי המתעד את "מבצע חפרפרת" - תוכנית מדינית לגירוש תושבי המשולש לירדן. בכפר קאסם משוכנעים שהתוכנית הזו עמדה ברקע לטבח שבוצע בתושבי הכפר, אשר נועד להפחיד אותם ולהאיץ את בריחתם מישראל.

בדיונים, שהתנהלו בחודשים האחרונים בדלתיים סגורות, העידו גורמים רבים מטעם המדינה, בהם משרד החוץ, הצנזורה, גנז המדינה וצה"ל. התביעה הצבאית מתנגדת לפרסום המסמכים המסווגים. את נימוקיה המלאים היא מסרה בדלתיים סגורות ולכן הם אסורים בפרסום, אך הנימוק הכללי נוסח כך: "בעת הזו, כל חשיפה נוספת של פרוטוקולים מדיוני משפט כפר קאסם, מעבר לאלו שכבר עומדים לעיון הציבור, תפגע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה ובמקרים מסויימים גם בפרטיותו או בשלמותו של אדם, ברמת ודאות, שמבחינה משפטית, אינה מאפשרת את החשיפה".

היום נערך הדיון האחרון במשפט. ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ), תושב הכפר, אשר בני משפחתו נרצחו בטבח, מסר עדות ארוכה בפני השופט. "אחרי 62 שנה, מדינת ישראל לא צריכה לפחד מהאמת. דמוקרטיה לא צריכה רק להתגונן, היא צריכה להתמודד. האמת לא פוגעת בביטחון המדינה", אמר.

לדבריו, ברקע לדרישתו זו עומד גם החשש מפני חזרתם של אירועים דומים. "אם אחרי 62 שנה עדיין מסתירים, אני פוחד שזה יחזור על עצמו. ברגע שמגלים את האמת ומדברים עליה, אני כאזרח אתחיל להרגיש יותר בטוח במדינתי", אמר.

השופט שאל אותו אם פרסום המסמכים המסווגים עלול להכעיס את תושבי הכפר וליצור גל של תסיסה בקרבם. בתשובה, אמר פריג' כי הכעס ממילא קיים כבר עשרות שנים, וציין, כי התושבים לא מחפשים נקמה, חרף העובדה כי הם יודעים איפה גר המח"ט שפיקד על הגזרה בה אירע הטבח, שעדיין חי. "אין לנו עניין לפגוע בביטחון המדינה או בחייו של אף אדם", אמר.

בעדותו, הזכיר פריג' את פתיחת מסמכי פרשת ילדי תימן, עליה הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני שנתיים, וציין כי באותו אופן ניתן וצריך לפתוח גם את "מסמכי יתומי כפר קאסם", כדבריו.

חבר הכנסת וראש מועצת כפר קאסם לשעבר, איברהים צרצור, נכח בקהל בעת הדיון. "כל עוד המדינה מסרבת לחשוף את החומרים, זה אומר מבחינתנו שהיא חוששת מדברים שנמצאים שם. ההתנהלות שלה מוכיחה שהמנטליות שלה לא השתנתה מאז הטבח", אמר ל"הארץ".

ליאור יבנה, מנכ"ל מכון "עקבות" הפועל לחשיפת מסמכים הקשורים לסכסוך הישראלי-ערבי, מלווה את ההיסטוריון אדם רז לאורך המשפט. "המדינה הגישה שורה של חוות דעת ועבדה מאוד קשה במטרה למנוע חשיפת מסמכים היסטוריים מלפני 60 שנה, שיש להם חשיבות רבה גם להיכרות שלנו עם ההיסטוריה וגם לקרוביהם של הקורבנות", אמר יבנה ל"הארץ". לדבריו, על המדינה להביא בחשבון את זכותם של הקורבנות לקבל את המידע שהיא מחזיקה בידיה לגבי נסיבות הטבח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו