תוכנית לגיוס בני הציונות הדתית למשטרה תיסגר בשל היענות נמוכה

התוכנית "מאמינים במשטרה" נוסדה על רקע היעדר האמון של הציונות הדתית בארגון בעקבות פינויי התנחלויות. בשבע שנים גויסו דרכה למשטרה קצת יותר ממאה מועמדים

יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר

התוכנית "מאמינים במשטרה", שבמסגרתה הוכשרו בני הציונות הדתית לשירות במשטרה במקביל ללימודים בבית מדרש, תיסגר בשל היענות נמוכה. התוכנית, שהחלה לפעול ב-2011 במימון חיצוני, נועדה להביא לשילוב בוגרי ישיבות ומכינות קדם צבאיות במשטרה, אולם בפועל התגייסו דרכה מעט יותר ממאה מועמדים. בעקבות זאת, במשטרה מתכוונים לפתוח תוכנית ייעודית לבני הציונות הדתית לצד מסלולים ייעודיים לחרדים שיכללו ליווי של רבני המשטרה, ללא מעורבות גורמים חיצוניים. עם זאת, טרם התברר אם תוכנית כזו אכן תפתח ומה יהיו מרכיביה.

"מאמינים במשטרה" נוסדה בידי פעיל הימין נחי אייל, ששימש בעבר מנכ"ל מפלגת תקומה. זאת, על רקע היעדר האמון בין המשטרה לציונות הדתית בעקבות פינוי גוש קטיף ואירועי עמונה, פינויים שלוו בעימותים אלימים בין שוטרים למפגינים. במסגרת התוכנית אותרו בוגרי ישיבות הסדר או מכינות קדם צבאיות מהציונות הדתית וגויסו למה שהוגדר כ'תפקידי ליבה' במשטרה - סיירים, בילוש וחקירות. השנה הראשונה לשירות כללה גם כמה חודשי לימוד בבית מדרש בליווי רבני התוכנית, ובהם רב ההתנחלות טלמון רמי ברכיהו, שהמפכ"ל רוני אלשיך מינה ב-2016 לתפקיד רב המשטרה. התוכנית הופעלה על ידי עמותת אורות וזכתה בין היתר לתמיכה כלכלית מהקרן המרכזית לישראל, התורמת לעמותות ימין רבות. היא אף זכתה לגיבוי של רבני הציונות הדתית.

"מאז שנפתחה התוכנית שופרו באופן משמעותי תנאי השירות של השוטרים, לצד מינויו של רב ציוני דתי כרב המשטרה, כך שהצורך באיתור של מועמדים פחת והאנשים מגיעים למשטרה בכוחות עצמם", אמר אייל ל"הארץ". "המשטרה מבינה שכדי שבחור דתי יהיה שוטר טוב, הוא צריך לקבל מענה לצרכים שלו, כולל ליווי הלכתי ותרבותי. כל מי שהתגייס למשטרה דרך התוכנית ידע מראש שהוא יקבל בשנה הראשונה שכר מופחת בגלל הלימודים בבית המדרש ולא היה קל לאתר אנשים שהם גם בעלי סולם ערכים שיכול לייצג את התוכנית וגם להסכים לתנאים הללו".

לדבריו, "חשבנו שכולם יבואו בהמוניהם אחרי המחזורים הראשונים אבל זה לא קרה. מנגד, אני חושב שהתוכנית הצליחה לשנות את הרתיעה והאיבה שהיתה בציונות הדתית כלפי המשטרה בעקבות אירועי גוש קטיף ועמונה. הקיר שהיה בין הכתומים לכחולים אינו קיים וכיום מאות דתיים מתגייסים למשטרה". סרטון תדמית שפרסמה המשטרה לגיוס לתוכנית:

בעבר נשמעה ביקורת במשטרה על התוכנית, בין היתר בעקבות הרצאות שנשאו רבנים שנחשדו בפלילים בפני המשתתפים. בינואר 2014 פורסם ב"הארץ" כי רבה של קריית ארבע לשעבר דב ליאור, שנחקר בעבר בחשד להסתה וגזענות לאחר שנתן את הסכמתו ההלכתית לספר "תורת המלך" שעסק בדיני הריגת גויים, הרצה במכינת הפרויקט. בתגובה אמרו במשטרה כי ליאור הרצה בנושא הלכות שבת ולא ב"נושאים פוליטיים או אידאולוגיים". 

מהמשטרה נמסר בתגובה: "במשטרת ישראל משרתים שוטרים מכל קצוות הקשת של החברה הישראלית, דתיים וחילוניים, בני כל העדות והדתות. המכרז להפעלת התוכנית ניתן מלכתחילה לשנים 2011-2018. בניגוד לנטען, בשנים האחרונות הגיוס למשטרה הינו חסר תקדים ומצוי בעלייה מתמדת וזהות המתגייסים מגוונת ואיכותית. תוכנית 'מאמינים במשטרה', הובילה לגיוסם של למעלה ממאה שוטרים בני הציונות הדתית, זאת בנוסף למאות אחרים שהתגייסו למשטרה בהליך גיוס רגיל עם תנאי סף זהים ואחידים לכל מתגייס.

"השנה הוחלט כי בשלה העת לנהל את התוכנית כולה בתוך משטרת ישראל בהובלת הרב הראשי למשטרה, זאת בכדי להמשיך ולאפשר לכל אדם המתגייס למשטרה לחיות ולעבוד בהתאם לאמונתו ואורח חייו. למען הסר ספק, רבים מבני הציבור הדתי-לאומי משרתים כיום במשטרה במגוון רחב של תפקידים המצויים בליבת העשייה הארגונית.
משטרת ישראל כמי שמייצגת את פניה של החברה הישראלית כולה ומשרתת את כל אזרחי ישראל באשר הם, תמשיך לפעול כל העת לגיוס שוטרים מכל גווני הקשת החברתית בישראל".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ