בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ הציע לאגודת ישראל לבטל סעיף המדיר נשים, וכך עשוי להימנע מפסיקה עקרונית

הצעת השופטים להסיר את הסעיף לא תמנע מרבני המפלגה להמשיך ולקבוע את זהות החברים ברשימה לכנסת. עורך הדין של המפלגה: האיסור על חברות נשים לא נובע מסיבה דתית אלא תרבותית

12תגובות
שופטי בג"ץ, היום
אוליבייה פיטוסי

שופטי בג"ץ הציעו למפלגת אגודת ישראל למחוק מהתקנון שלה את הסעיף שמונע מנשים להיות חברות במפלגה. השופטים הציעו זאת בדיון שהתקיים היום (שלישי), בתגובה לדבריו של נציג המפלגה כי סעיף אחר בתקנון קובע שחברי המפלגה כפופים להחלטות מועצת גדולי התורה, שקובעת את הרשימה לכנסת. לדברי הנציג, המועצה "לא רואה בעין יפה פעילות פוליטית של אשה". המפלגה צפויה למסור את תשובתה להצעה בתוך חודש.

אם אגודת ישראל תסכים להצעת השופטים, המשמעות היא שבית המשפט לא ייתן פסק דין עקרוני שיאסור על אפליית נשים במפלגות. במצב כזה, הנשים החרדיות יוכלו להיות חברות מפלגה, אבל הרבנים, שמתנגדים לכניסת נשים לפוליטיקה, יוכלו להמשיך למנוע מהן להתמודד בבחירות.

העותרות נגד אפליית נשים במפלגות החרדיות, בדיון בבג"ץ
אוליבייה פיטוסי

אחת העותרות, עורכת הדין תמר בן פורת, התנגדה לפשרה, שאותה כינתה "טכנית". עשרה ארגוני נשים בראשות עמותת איתך-מעכי - משפטניות למען צדק חברתי, התייצבו לצד בן פורת בהגשת העתירה וביקשו לבטל את הסעיף בתקנון המפלגה. עתירה דומה הוגשה נגד תקנון ש"ס שבו קיים סעיף דומה, ושהדיון בה הושעה עד להכרעה בעניין אגודת ישראל. לעומתן, במפלגת דגל התורה - שמרכיבה עם אגודת ישראל את יהדות התורה - אין סעיף שמדיר נשים, אולם בפועל נשים לא חברות בה.

עורך הדין של אגודת ישראל, אייל נון, אמר בדיון כי הסעיף שאוסר על חברות נשים במפלגה לא נובע מסיבה דתית אלא תרבותית. "אין מצווה שאוסרת על אשה להיות חברה בכנסת", הבהיר, אך הוסיף כי "אורח החיים החרדי רואה באשה מובילה, בעלת חשיבות עליונה יותר מהגבר, שהפעילות שלה גם בנושאים פרטים וגם ציבוריים, לא צריכה להתבטא במישור הפוליטי משום שהדבר לא ראוי, זה עניין של אמונה עמוקה".

נשיאת העליון, אסתר חיות, שאלה כמה פעמים בדיון מה לא ראוי בהשתתפות נשים בפוליטיקה. עו"ד נון ענה כי "הצורה שבה המערכת הפוליטית מתנהלת לא ראויה לאשה כפי שהתנועה האורתודוקסית רואה אותה. היא יכולה להשתתף בפעילות ציבורית, לא פוליטית", והוסיף כי אשה חרדית שמעוניינת לקחת חלק בחיים הפוליטיים יכולה לעשות זאת "במפלגה אחרת".

יו"ר אגודת ישראל, יעקב ליצמן, בכינוס מועצת גדולי התורה בירושלים, ב-2015
קובי הר צבי / אתר '�

השופט חנן מלצר שאל מדוע שהנשים החרדיות שמעוניינות להשתלב בפוליטיקה לא יקימו מפלגה. עו"ד נטע זיו, שמייצגת את עשרת הארגונים שעתרו, הסבירה כי הנשים רואות באגודת ישראל את הבית הפוליטי שלהן." להגיד להן שיקימו מפלגה אחרת, זאת פגיעה בחופש הפוליטי שלהם וגם בזכות שלהן להיבחר", אמרה.

זיו הסבירה שהנשים החרדיות לא עתרו לבג"ץ בעצמן, אלא העדיפו לתמוך בארגוני הנשים מאחורי הקלעים, מחשש לסנקציות נגדן, כפי שננקטו נגד חרדיות שניסו להשתלב במערכת הפוליטית ברשויות המקומיות. "אני לא מדברת כאן רק בשם העקרונות האבסטרקטיים", אמרה זיו, "אלא משום שיש כאן נשים שרוצות להיכנס לפעילות פוליטית כבר מחר בבוקר. הן מוכנות לקבל את עקרונות אגודת ישראל פרט לאי-כניסה של נשים".

לדיון היום הגיעו כ-20 נשים חרדיות, שביקשו לדבר בפני השופטים, אך חיות סירבה לבקשתן. אחת מהן, רחלי רושגולד, החברה בעמותה חרדית פמיניסטית בשם "נבחרות", התפרצה ואמרה: "זה פיקוח נפש מבחינתנו. אין לנו אף נציג חרדי שמייצג אותנו. לא בענייני שכר, ולא בפגיעות מיניות. אני נמצאת כאן היום בשביל הבנות שלי".

השופט ניל הנדל שאל מהו שיעור הנשים החרדיות שמעוניינות להצטרף כחברות מפלגה ומהי העמדה שבה מחזיקות רוב הנשים החרדיות. זיו השיבה כי "מאבק לשוויון, במיוחד בחברות סגורות, תמיד מתחיל באחת או שתיים שפורצות את הדרך". לדבריה, "זה לא נכון לשפוט את מעמדן או את הזכות שלהן לפי מספר התומכים שיש להן במפלגה. מכל מיני סיבות, הרבה נשים הפנימו את העמדות לגבי מה תפקידן חברתי והן לא תצאנה היום למאבק. מבחינתי, מספיקה אחת".

לפני הדיון בעתירה הגיש היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, את עמדתו לגביה, שבה הודה שהסעיף בתקנון פוגע בשוויון ובזכויות הפוליטיות של נשים. חרף זאת, מנדלבליט סבר כי אין לפסול את הסעיף בשל פגיעה באמונתם הדתית של תומכי המפלגה. השופטים מתחו ביקורת בדיון על נציגו של מנדלבליט, עו"ד יונתן ברמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, משום שהתייחס לתקנון המפלגה כאילו מדובר בחוזה פוליטי שאין בו פגיעה בציבור, והתעלם בתשובתו מהכרעה במחלוקת שבין הזכות לשוויון לאמונה הדתית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו