שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
רויטל חובל
נעה שפיגל
שרת המשפטים איילת שקד, ביוני
שרת המשפטים איילת שקד, ביוניצילום: מגד גוזני
רויטל חובל
נעה שפיגל

שרת המשפטים איילת שקד התייחסה היום (ראשון) לאפשרות שבג"ץ יפסול את חוק הלאום, ואמרה כי "צעד כזה זו רעידת אדמה, זו מלחמה בין רשויות".

שקד אמרה את הדברים בראיון לתוכנית "וילנסקי את ברדוגו" בגלי צה"ל. בראיון הסבירה שקד כי לתפיסתה, לבג"ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד. "שופטי בג"ץ הם אנשים מאוד רציניים ומקצועיים. הכנסת היא האסיפה המכוננת, היא זו שמגדירה וקובעת את חוקי היסוד. הם צריכים לפרש את החוקים בהתאם לחוקי היסוד ואני לא מאמינה שיהיה רוב בבית המשפט העליון שיחליט לעשות צעד כזה", אמרה.

האזינו לראיון עם איילת שקד:

עם זאת, שקד אמרה על האפשרות שבג"ץ יפסול את החוק כי היא "מאוד מקווה שזה לא יקרה וגם מאמינה שזה לא יקרה". לדבריה, "ספציפית על החוק הזה, גם לא כתוב בו שום דבר שהוא מהפכני. כתוב בו ערכים שעל בסיסם הוקמה המדינה, ערכים של התיישבות, של עלייה, של זהות לאומית. זה ערכים שיש עליהם קונצנזוס".

שקד חזרה בראיון על תמיכתה בחוק הלאום. "עם השנים, בית המשפט נתן משקל רב לערך הדמוקרטי, לערכי השוויון, ואני חושבת שבמקרים מסוימים גם על חשבון הערכים הלאומיים, וחוק הלאום בא לתת כלי בידיים של בג"ץ לקחת בחשבון גם את הכלים הלאומיים", אמרה.

"בג"ץ לקח לעצמו סמכות לפסול חוקים רגילים אם הם סותרים חוק יסוד", אמרה שקד בראיון, והוסיפה כי "אין אף מדינה שבית המשפט העליון שלה התערב ופסל חלקים מהחוקה שלה".

בניגוד לדברי שקד, בית המשפט העליון פסל תיקונים לחוקה בכמה מדינות. כך למשל, בהודו פסל בית המשפט העליון תיקונים לחוקה בנימוק שהם פגעו ב"מבנה הבסיסי של החוקה". בנוסף, בטורקיה קבע בית המשפט החוקתי כי תיקון הפוגע באופיו החילוני של המשטר אינו חוקתי. כמו כן, ב-2010 פסל בית המשפט החוקתי בצ'כיה תיקון לחוקה שקיצר את תקופת הכהונה של הבית התחתון של הפרלמנט והוביל לבחירות מוקדמות.

שרת המשפטים התייחסה גם למחאה נגד חוק הלאום ואמרה כי החוק לא פוגע במיעוטים, אך הסבירה שיש לפעול כדי "להתמודד עם הכאב של העדה הדרוזית". לדבריה, לא צריך "לקטלג אותם כשמאלנים או ככאלה שרוצים לפגוע בממשלה".

בג"ץ ידון בחוק הלאום לאור כמה עתירות שהוגשו נגד חוק הלאום. הראשונה היתה של הח"כים הדרוזים בכנסת, אכרם חסון, חאמד עמאר וסאלח סעד, והדיון הראשון בה יתקיים בינואר 2019. עתירה נוספת הוגשה על ידי מפלגת מרצ, ומחר מתכוונים נציגים מהמגזר הבדואי בצפון ובדרום לעתור נגד חוק הלאום. את העתירה יגיש עו"ד מוחמד רחאל בשם העותרים סא"ל במיל' וספי סועאד, סגן אלוף במיל' יו"ר מועצת זרזיר ויו"ר הפורום הבדואי בצפון וחבר מרכז בליכוד חסן אלהייב, ואיש העסקים יעקוב אבו אלקיעאן. בנוסף, עתירה רביעית צפויה להיות מוגשת בידי הארגונים עדאלה והאגודה לזכויות האזרח.

שאלת סמכותו של בג"ץ לפסול חוקי יסוד עלתה במשך השנים, אך לא הוכרעה. ההתערבות הראשונה של בג"ץ בחוק יסוד היתה במקרה של התיקון לחוק יסוד משק המדינה, שאפשר לכונן תקציב דו-שנתי בניגוד לחוק יסוד אחר, הקובע כי הכנסת תאשר את התקציב אחת לשנה. בשנה שעברה קבע הרכב מורחב של בג"ץ כי הכנסת לא תוכל להעביר תקציב דו-שנתי כהוראת שעה. במקרה זה דובר על חוק זמני, והנימוק לפסילתו היה שהכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה.

בהחלטתו השנה לדחות את העתירות נגד חוק ההדחה, השופטים התייחסו לאפשרות לפסול חוק יסוד בנימוק שאינו חוקתי, אך לא הכריעו בסוגיה. הנשיאה אסתר חיות העירה כי כל עוד טרם נחקקו כל חוקי היסוד שאמורים להשלים חוקה, "יש בעייתיות לא מבוטלת" בכך שבג"ץ יבטל חוקי יסוד, וזאת על אף שבתי משפט עליון בעולם הכירו בסמכותם לפסול תיקונים לחוקה. גם השופטים עוזי פוגלמן ומני מזוז הביעו עמדה דומה. 

עם זאת, בפסק הדין שניתן בשנה שעברה בעניין התקציב הדו-שנתי, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון חנן מלצר, מנה את העילות לפסילת חוק יסוד, למשל "אם הוא חורג מהותית מיסוד בסיסי ביותר של עקרונות המדינה והעם, או של השיטה המשפטית הנתונה". בסוגריים ציין מלצר את המילים הבאות: "אצלנו ניתן להחיל זאת, למשל, על מהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ