בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח מבקר המדינה

בעיית תיאום ומחסור בכוח אדם מביאים לטיפול כושל בעבירות נשק בחברה הערבית

על פי דו"ח המבקר, 95% מעבירות הירי באזורי מגורים ב-2016 התרחשו ביישובים ערביים אך בחלק מתחנות המשטרה רק כ-3% מהחקירות שנפתחו הסתיימו בכתבי אישום

6תגובות
ניידת משטרה בכפר הערבי נאעורה לאחר תקרית ירי, ביוני

היעדר תיאום בין המשטרה לצה"ל ולשב"כ הוביל לאיבוד מידע מודיעיני בחקירות העברת אמצעי לחימה בחברה הערבית, ולמקרים שבהם כמה יחידות טיפלו באותם התיקים במקביל, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (רביעי). הדו"ח סוקר את התמודדות המשטרה עם תקריות ירי והחזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ביישובים ערביים בשנים 2016-2014, ומצביע בנוסף על עלייה משמעותית בהיקף השימוש בהם בחברה הערבית.

הדו"ח מצביע על חוסר שיתוף פעולה בין גורמי חקירה מגופים שונים, בהם שב"כ והמשטרה, אשר טענה בתגובה לטענות המבקר כי "השב"כ אינו מוסר מידע מודיעיני באופן שוטף, דבר המקשה על ביצוע פעילות אכיפה אפקטיבית". המבקר מצביע גם על חוסר שיתוף פעולה בין צה"ל למשטרה, ומציין כדוגמה שבמקרים בהם כוח של צה"ל פושט על מחרטות לייצור אמצעי לחימה בגדה המערבית, הממצאים והראיות לא מועברים בסופו של דבר למשטרה.

בנוסף מצביע המבקר על כך שחרף ניסיון המשטרה להיאבק בעבירות של שימוש באמצעי לחימה בחברה הערבית, בפועל חלה עלייה במספר התקריות מסוג זה - דבר שלדברי המבקר מעיד על "הקושי של המשטרה להתמודד באופן אפקטיבי עם סוגיה זו". על פי נתוני משטרה המוצגים בדו"ח, ב-2016 חלה עלייה של 75% בהיקף גניבות של חלקי נשק לעומת 2015, ועלייה משמעותית נרשמה גם בהיקף הברחות נשק מירדן ובניית כלי נשק מאולתרים בשטחי הרשות הפלסטינית.

המבקר מצביע על מחסור משמעותי בכוח אדם בתחנות המשטרה שבקרבת יישובים ערביים. כך, למשל, בתחנות המשטרה שבאזור טייבה ונצרת, בה חל גידול משמעותי במספר תקריות הירי בשנה האחרונה, נוספו בין 2016-2014 שבעה חוקרים בלבד לצד עשרות שוטרי סיור. "אין ביכולתם של החוקרים להתמודד עם כל תוצרי עבודתם של המערכים המבצעיים, וכתוצאה מכך חלק ניכר של הפעילות המבצעית יורד לטמיון", כותב המבקר יוסף שפירא.

שוטרים מציגים אמצעי לחימה שנתפסו במלון גולדן קראון בנצרת, במארס
גיל אליהו

המחסור בכוח האדם מוביל גם לירידה משמעותית במספר כתבי האישום שהוגשו. כך, בתחנת המשטרה באזור קדמה הוגשו ב-2016 כתבי אישום רק ב-3.4% מכלל תיקי חקירת ירי באזור מגורים. בתחנת המשטרה בנצרת הוגשו כתבי אישום ב-3.7% מכלל החקירות בנושא.

הקשיים בביסוס החשדות, לדברי המבקר, נובעים גם מחוסר אמון של הציבור הערבי במשטרה וחוסר שיתוף פעולה של עדי ראייה עם החוקרים. חוסר שיתוף הפעולה אף גובר, לדבריו, במקרים של "סולחה" בין הצדדים. "ממסמכי המשטרה עולה כי לא פעם הסולחה גורמת לחוסר שיתוף פעולה של קורבנות או עדים, וכי מסלול הסולחה פוגע ביכולת המשטרה להעמיד לדין את המעורבים", נכתב בדו"ח. המבקר מוסיף ומציין מקרים שבהם הנפגעים מסרבים להגיש תלונה וטוענים שאינם יודעים מי תקף אותם, בטענה כי "אינם מסוכסכים עם איש", סירוב של עדים למסור מידע מחשש לנקמה וניקוי זירות מיד לאחר התקרית. סיבה נוספת לקושי באיסוף הראיות, על פי הדו"ח, נובעת "משום שהרחובות בחלק מהיישובים הערביים חסרי שמות, דבר המקשה לאתר את זירת האירוע".

נתוני משטרה המוצגים בדו"ח מעלים גם ששיעור המעורבות של אזרחים ערבים בעבירות אלימות ונשק גבוה מאוד ביחס לשיעורם היחסי באוכלוסייה. על פי הנתונים, אזרחים ערבים מעורבים ב-40% מעבירות האלימות שבהן טיפלה המשטרה וב-60% מתיקי הרצח. שיעור עבירות נשק וירי בחברה הערבית היה גבוה פי 17.5 משיעורן בחברה היהודית בין 2014-2016, וכ-70% מעבירות הירי בחברה הערבית מיוחסות לאזרחים ללא עבר פלילי. עוד עולה מהנתונים ש-95% מעבירות הירי באזורי מגורים התרחשו ביישובי החברה הערבית.

המבקר מצביע גם על פערים משמעותיים ביישום תוכניות ממשלתיות למאבק באלימות. כך למשל, פרויקט "עיר ללא אלימות", הכולל הפעלת מערך של מצלמות אבטחה, מופעל רק ב-18 רשויות מקומיות בחברה הערבית שהן רבע מכלל היישובים במגזר. בשליש מתוכן המצלמות שהותקנו לא מחוברות למוקד מאויש, כך שבפועל לא נעשה מעקב בזמן אמת אחר האזורים המצולמים. מסקר שערך המשרד לביטחון פנים ב-2017 התברר שרק ב-6% מתחנות המשטרה המשרתות את האוכלוסייה הערבית קיימת נקודת צפייה בזמן אמת במצלמות האבטחה, לעומת 20% בתחנות המשרתות את האוכלוסייה היהודית.

המבקר בדק גם את התנהלות "מינהלת המגזר הערבי" שהוקמה במשטרה בתקופת כהונתו של המפכ"ל הנוכחי, רוני אלשיך, בניסיון להגדיל את מספר המתגייסים הערבים ואת הגברת האכיפה. הבדיקה מצאה כי ישנה עלייה במספר המגויסים המוסלמים למשטרה, אך אלו מהווים עדיין רק 6% מכלל המגויסים. מנתוני הדו"ח השנתי של המשטרה עולה כי שוטרים מוסלמים מהווים 1.8% מכלל השוטרים.

בדיקת כוונות המשרד לביטחון פנים והמשטרה להקים 11 תחנות משטרה חדשות שישרתו את החברה הערבית עד לשנת 2020 העלתה שבפועל הוקמו עד כה שתי תחנות - בג'אסר א-זרקא ובכפר כנא. על פי הדו"ח, בין הסיבות לכך - התנגדות ברשויות המקומיות להקמת התחנות וקשיים ביורוקרטיים.

תגובות המשטרה והמשרד לביטחון הפנים

מהמשטרה נמסר בתגובה לממצאי הדו"ח כי היא "פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד החזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. לצד ביצוע חקירות יסודיות של כל מקרה ירי וחתירה למעצר והעמדה לדין של כל פורע חוק, הרי שפעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי המגזר הערבי. בשנת 2017 נתפסו בידי המשטרה אלפי אמצעי לחימה, נעצרו בכל רחבי הארץ 2,225 חשודים והוגשו 1,137 כתבי אישום כנגד חשודים בגין עבירות אמל״ח המהווים עלייה של כ-10% בכמות המעצרים ושל למעלה מ-40% בכמות כתבי האישום (ביחס לשנת 2016). באשר לטיפול באירועי ירי, הרי שבשנת 2017 חלה ירידה של 16% בכמות האירועים שהתקבלו במוקד המשטרה. בחציון הראשון של שנת 2018 חלה עלייה משמעותית של כ-40% בכמות המעצרים ועלייה משמעותית עוד יותר של 75% בכמות כתבי האישום שהוגשו כנגד המעורבים באירועי ירי לעומת התקופה המקבילה אשתקד".

עוד נמסר כי "בשנים האחרונות פועלת המשטרה ביחד עם המשרד לביטחון הפנים על בסיס תכנית רב שנתית לחיזוק שירותי המשטרה ביישובי החברה הערבית בישראל, באמצעות מנהלת ייעודית שהוקמה לטיפול בנושא חשוב זה. במסגרת התכנית מחוזקים כלל מערכי הליבה בתחנות ונקודות משטרה במגזר תוך הוספת עשרות תקנים, בפרט בתחום החקירות".

"לצד פעילות האכיפה, אנו ממשיכים להעמיק את שירותי המשטרה ביישובי המגזר הערבי כולו ומבצעים כל העת פעילות מניעה והסברה במטרה לשנות את נורמות הציות לחוק. בימים אלה מבוצעת עבודת מטה משותפת למשטרת ישראל ולמשטרה הצבאית החוקרת שתכליתה הקמת יחידה משותפת למאבק בגניבות אמל"ח מצה"ל, תהליכים לחיזוק ממשקי העבודה בין המשטרה לצה"ל ולשב"כ, הקמת דסק אמל"ח, הכנסת טכנולוגיה מתקדמת לסל הכלים, קיום תכניות מניעה ייחודיות לבני נוער, קידום מהלכים להחמרת ענישה נגד העבריינים ועוד".

"לצד כל אלו פועלת המשטרה להגברת שיתוף הפעולה וחיזוק אמון הציבור הערבי במשטרה. קיימת בעיית אמון בכל מוסדות השלטון בישראל ובתוכם, בין היתר, גם למשטרת ישראל. מעבר להקמת תחנות משטרה חדשות ביישובי המגזר, פועלת המשטרה במגוון דרכים לגיוס רב תרבותי לשורותיה כדי שכולם ירגישו חלק ממנה, ובהתאם חל זינוק משמעותי בשיעור הגיוס למשטרה מקרב החברה הערבית בישראל, התגייסות זו של ערבים מוסלמים ונוצרים לשורות המשטרה ממחישה את השינוי ביחס החברה הערבית למשטרת ישראל ועל עליית האמון בה". 

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה כי הוא "רואה חשיבות רבה בחיזוק האכיפה והרחבת שירותי המשטרה ביישובים הערביים לצד חיזוק האמון במשטרת ישראל. המשרד מקדם עם המשטרה תוכנית בעלות כוללת של כמיליארד שקל, שמטרתה חיזוק הביטחון האישי תוך הגברת הנוכחות המשטרתית ביישובים הערביים, על-מנת להילחם בפשיעה, באלימות ובקטל בכבישים וזאת, כדי להעניק לחברה הערבית את תחושת החוק והסדר ובכלל זה, למנוע שימוש באמצעי לחימה בלתי-חוקיים".

באשר לענישה בעקבות עבירות נשק ואמל"ח נמסר: "המשרד פנה למשרד המשפטים ונציגי הפרקליטות לשם קידום תיקון לחוק העונשין, לצורך קביעת עונשי מינימום בעבירות נשק, כאמצעי תכליתי להעלאת רף הענישה. אולם, משרד המשפטים התנגד להצעה. בסופו של דבר קודמה הצעת שהוביל השר לביטחון הפנים, אשר קבעה עבירה של ירי מנשק חם אשר דינה שנתיים מאסר, ועבירת ירי מנשק חם באזור מגורים או במקום אחר המסכן חיי אדם, או באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם - שדינה חמש שנות מאסר".

באשר למערכים הטכנולוגיים והמצלמות ביישובים הערביים נמסר כי "במשרד לביטחון הפנים נערכה עבודת מטה, במסגרתה אופיינו פערים וחסמים קיימים להקמת והפעלת מערכים טכנולוגיים ברשויות מקומיות בחברה הלא-יהודית. בימים אלה, ובמסגרת הפתרונות הנבחנים לנושא, המשרד מקדם יישום מודל ניסיוני, במסגרתו יקים המשרד, לרבות באמצעות ספקים חיצוניים, מערכים טכנולוגיים (ומצלמות) ברשויות בחברה הערבית. המצלמות שמוקמו יחוברו למוקדים אזוריים, אשר יוקמו ברשויות מקומיות אחרות שבתחומן קיים מוקד רואה ויופעלו על ידן במימון המשרד לביטחון הפנים. זאת לאור הקושי התקציבי של הרשויות הערביות לממן את תפעול המוקד רואה". 

באשר לנושא הקמת תחנות משטרה חדשות, "המשרד לביטחון הפנים מקיים דיונים עתיים בנושא התקדמות תכנית החברה הערבית, בדגש על הקמת תחנות חדשות. המשרד קידם יחד עם שר הפנים תיקון חקיקה הקובע כי רשות מקומית תוכל לאשר הקמת תחנת משטרה ללא אישור מועצת הרשות, אלא באישור שר הפנים ובכך ייפתר העיכוב המיותר בהקמת התחנות. התיקון האמור לפקודת העיריות אושר במושב האחרון של הכנסת ופורסם ברשומות ביום 24.7.18, בהוראת שעה למשך 5 שנים. זהו הישג משמעותי של המשרד לבט"פ והשר בקידום הקמת תחנות המשטרה והאכיפה בחברה הערבית".

"בנושא מבצע איסוף אמצעי-לחימה, ברבעון האחרון של שנת 2017 קיימו המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, בשיתוף עם רשויות מקומיות ערביות, מבצע רחב לאיסוף כלי ירייה ואמצעי-לחימה המוחזקים בידי הציבור שלא כחוק. במסגרת המבצע, נקבע כי תושבים המחזיקים כלי ירייה ואמצעי-לחימה, וימסרו אותם במהלך המבצע, יזכו לחסינות מפני הגשת כתב-אישום בגין עבירת החזקת כלי ירייה ואמצעי-לחימה. במהלך שנת 2018 מתוכנן מבצע דומה".

"בנוגע לגיוס מוסלמים למשטרה – מדי חודש מוצגים לשר נתוני גיוס המוסלמים למשטרה, והם אף נדונים במסגרת דיונים בראשותו. בין היתר קיים השר פגישה עם מגויסים מוסלמים במכללה הלאומית לשוטרים, והשתתף ביום פתוח לעידוד גיוס מוסלמים, על מנת ללמוד על חסמים בנושא. בנוסף, השר מקיים מפגשים עם ראשי הרשויות של החברה הערבית. מדובר בנושא המצוי בלב מדיניות השר והמשרד ולראייה, המדיניות הברורה והמאמץ המשטרתי לגיוס מוסלמים, הביאו לעלייה משמעותית במספר השוטרים המגויסים מקרב המוסלמים בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו