בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

גם אחרי שהכפיל את עונשו של דרי, בית המשפט העליון עדיין לא מיצה איתו את הדין

בחינה של נסיבות התקרית שבה שוטר מג"ב ירה למוות בנער פלסטיני, מגלה שהשופטים יכלו להטיל עליו גם עונש כפול או משולש. הכפלת העונש היא צעד קטן בכיוון הנכון, הרחק מהתפיסה שמוזנת מיצר נקמה

48תגובות
דרי, במרכז, בבית המשפט המחוזי בירושלים, באפריל האחרון
אמיל סלמן

החלטת בית המשפט העליון להכפיל את העונש שגזר בית המשפט המחוזי על שוטר מג"ב בן דרי, מתשעה חודשי מאסר ל-18 חודשי מאסר, מעוררת תגובות מנוגדות. בחינה של נסיבות התקרית והעונש התמוה שגזר בית המשפט המחוזי, מובילה למסקנה שגם עונש כפול או משולש מזה שהטיל העליון לא היה חורג ממתחם הענישה הראויה. מצד שני, החלטת העליון היא צעד בכיוון הנכון. הכרת העובדות אינה יכולה להזיק. 

בעקבות הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, חזרה בה התביעה מאישום של הריגה. במקומו, דרי הואשם בפציעה בנסיבות מחמירות, עבירה שעונשה המירבי הוא שש שנות מאסר, ובגרימת מוות ברשלנות, שעונשה המירבי הוא שלוש שנות מאסר. עתירה נגד ההסדר שהגישה לבג"ץ משפחתו של הפלסטיני בן ה-17 שבו ירה דרי למוות, נדים נווארה, נדחתה. זו המסגרת העונשית שבתוכה היה על בית המשפט לקבוע את העונש ההולם. הציפייה לעונשים הנגזרים בגין רצח או הריגה אינה רלוונטית. ניתן עקרונית לחלוק על הסדר הטיעון, אבל בלי להכיר באופן יסודי את חומר החקירה, הטענות לא יהיו מבוססות.

תיעוד הירי במחסום ביתוניא - דלג

לפי העובדות המוסכמות, דרי ירה בנווארה במאי 2014 באזור הכפר ביתוניא. הירי בוצע ארבע דקות אחרי שמתפרעים, ובהם נווארה, יידו אבנים לעבר שוטרי מג"ב שעליהם דרי פיקד. דרי ירה בנער הפלסטיני לאחר שלא נשקפה ממנו עוד סכנה, בזמן שהלך לכיוון החיילים כשידיו לצידי גופו. כמו כן, דרי ירה בניגוד להוראות, וכיוון לעבר מרכז גופו של נווארה. הוא האמין שהוא יורה כדור גומי, במטרה - כלומר, בכוונת מכוון - לפצוע את הנער. בנוסף, בתקרית התרשל דרי באופן חמור, כפול, בכך שלא וידא שבמחסניות התחמיש שלו יש רק כדורים חסרי קליע, ובכך שלא טען את נשקו בכדור גומי. התוצאה ידועה: נווארה נפגע על ידי קליע חי שגרם למותו.

נשקו של דרי הופקד בידו כדי שישתמש בו באופן חוקי. שימוש בו כדי לירות לעבר אדם שלא מהווה סכנה כפעולת עונשין הוא מעשה חמור מאוד, גם אם אותו אדם היה מעורב לפני כן ביידוי אבנים והמטרה היתה רק לפצוע אותו. העובדה שדרי הוא איש חוק, ואף מפקד, משווה למעשה נופך חמור במיוחד, והוא מצוי ברמה העליונה של פציעה בנסיבות מחמירות. בנוסף, ההתרשלות החמורה של דרי גרמה לתקרית שיכלה להיגמר בפציעה להסתיים בקיפוח חיי אדם.

לאור כל זאת, גם אם מייחסים משקל ניכר לכל הנסיבות המקלות – בהן הזמן הרב שחלף מאז התקרית, אישיותו החיובית של דרי והרקע למעשה – בית המשפט העליון יכול היה להחמיר עם דרי הרבה יותר. העונש שגזר בית המשפט המחוזי הוא מדרש פליאה מבחינת חוסר הקשר בין השיקולים שהשופט דניאל טפרברג שקל לבין העונש אליו הגיע, שאינו ראוי בשום צורה. מצער מאד שששופט העליון אלרון צירף דעתו, בדעת מיעוט, לעמדת השופט טפרברג. לשם כך, הוא לא נרתע מלסתור נתונים מוסכמים, כמו כוונת הזדון של דרי, ולייצר עבורו תחושת סכנה שכביכול הניעה אותו לפעול.

גם אם מביאים בחשבון את מדיניות העליון לא למצות את הדין עם העבריין כשהוא מקבל ערעור של התביעה, העונש שנגזר מקל. יחד עם זאת, יש לראות בו את הרע במיעוטו. מזה שנים מתנהל מאבק בחברה הישראלית על דמותה המוסרית בהקשר לשאלה אם ראוי להרוג את מי שמנסים לפגוע בחיילים או באזרחים. לא מעט פוליטיקאים ואנשי ביטחון בדימוס מקדמים את התפיסה לפיה כל מי שהרים עלינו יד הוא בן מוות וניתן להרוג אותו, גם אם הוא לא מהווה עוד סכנה. יש פיתוי בגישה זו, שמשקפת שנאה לאויב והמיית בטן של נקמה. יש לה השפעה רעה על החברה כולה, גם על מערכות אכיפת החוק. חייבים להיאבק נגד תפיסה זו. מהבחינה הזו, גזר הדין של בית המשפט העליון הוא קריאה בכיוון הנכון, גם אם בקול רפה.

לקריאת גזר הדין המלא - דלג

הציבור והאקדמיה המשפטית צריכים לעמוד על המשמר ביחס לגזרי דין שניתנים במערכת הצבאית והכללית. החלטות על סגירת תיקים והסדרי הטיעון במקרים דומים לשל דרי חייבים להיבחן על ידי גוף הביקורת על התביעה שהוקם אצל מבקר המדינה. רק במאמץ כולל ניתן יהיה לסכל את התפיסה לפי מותר לירות גם במי שלא מהווה יותר סכנה, שהיא חלק מהמערכה הכוללת לשינוי דמותה של ישראל.

לא ניתן שלא להציג את השאלה - כיצד קורה שאדם חיובי ושוטר מוערך כדרי מסתבך במעשה חמור, שרק כפסע בינו לבין פשע חמור עוד יותר? גם אם "מכבסי" הכיבוש ינסו להלבינו באלף מלבינים, לא יעלה בידם להפריך את הקשר שבין הכיבוש לבין פשעו של דרי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו