בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית המשפט אסר על עיריית ת"א לאכוף עבירות חנייה באמצעות מצלמות על בניינים

השופט איתי הרמלין קבע כי המצלמות פוגעות בפרטיות העוברים והשבים ולכן נדרשת הסמכה מפורשת של הכנסת כדי להפעילן. הוא זיכה אדם שחנה בחנייה כפולה ביפו ותועד במצלמה כזו

44תגובות
כלי רכב חונים בתל אביב, בחודש שעבר
אייל טואג

בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב קבע אתמול (ראשון) כי עיריית תל אביב אינה מוסמכת להשתמש במצלמות וידאו המותקנות על בניינים לשם אכיפת עבירות חנייה. השופט איתי הרמלין קבע כי השימוש במצלמות אלו פוגע בפרטיות העוברים ושבים ולכן יש צורך בהסמכה מפורשת של הכנסת כדי להפעילן. בתל אביב יש כ-15 מצלמות המותקנות על בניינים. הכנסת הסמיכה את העירייה להפעיל מצלמות במרחב הציבורי רק לצורך אכיפת עבירה של נהיגה בנתיב תחבורה ציבורית.

הפסיקה התקבלה בתביעה של עיריית תל אביב נגד אדם שהואשם כי חנה בחנייה כפולה ביפו לפני שלוש שנים, וגרם להפרעה לתנועה. השופט הרמלין קיבל את טענת הנאשם כי העירייה פעלה בחוסר סמכות בהפעלת המצלמות, פסל את הראיות שנאספו נגדו וזיכה אותו מעבירת החנייה בה הואשם. בעירייה שוקלים להגיש ערעור על פסק הדין. 

כלי רכב חונים בתל אביב, ביולי
מוטי מילרוד

השופט הרמלין הסביר כי "הבעיה המרכזית בשימוש במצלמות הרחוב נעוצה בכך שנאספים בהן פרטים רבים שאינם נדרשים כלל לשם אכיפת איסורי החנייה. בראש ובראשונה, מצולמים בהן אנשים רבים שלא עברו כל עבירה, אלא עברו ברחוב כעוברי אורח. המצלמות מתעדות עם מי הסתובבו אותם עוברי אורח, מה לבשו, לאיזה עסק ברחוב נכנסו (מסעדה כשרה או שאינה כשרה למשל), האם עשו זאת בשבת או ביום חול וכדומה".

השופט הביא כדוגמה את עניינו של הנאשם עצמו. צילום הווידאו שהפיקה מצלמת העירייה אינו מתעד רק היכן עמד רכבו כפי שהופיע בתמונה שצורפה לדו"ח עצמו, אלא גם מתעד אשה יוצאת מהרכב (מהכיסא שליד הנהג). מהמרחק שבו צולמה אותה אשה ובשל העובדה שהשמש ניצבת מאחוריה לא ניתן להבחין בתווי פניה, אך ניתן לראות ששערה קצר וכהה והיא לובשת חולצה אדומה. "ומה אם שיערה של אשתו של הנאשם הוא ארוך ובהיר ואין במלתחתה חולצה אדומה? די בכך כדי לחשוף שהנאשם בילה באותו יום עם אשה שאיננה אשתו - עניין הנוגע ללא ספק לצנעת חייו של הנאשם ואינו עניינה של העירייה" כתב.

בהמשך קבע השופט הרמלין כי "ההגנה על הפרטיות בהקשר זה היא הגנה על החירות - חירותו של אדם לרדת למכולת לבוש בגופיה, אך גם חירותו לאכול היכן שיחפוץ מה שיחפוץ ובאיזה יום שיחפוץ, ולהתרועע עם כל אדם (ללא הבדל דת, לאום, השקפה פוליטית, מין, נטייה מינית וכולי), בין אם הם נשואים זה לזה ובין אם לאו, והכל מבלי שיתועד על ידי הרשויות. אין גם כל סיבה שהרשות תתעד אדם בסיטואציות מביכות סתם - כגון מי שמחטט באפו, משתטה במשחק עם ילדיו או מרים את מכנסיו שנשמטו כיוון ששכח לחוגרם בחגורה".

השופט הזהיר כי "האפקטיביות של מצלמות אלה לצרכי אכיפה יכולה להביא לכך שעם הזמן ילכו ויתרבו, וסופו של תהליך יהיה שנמצא את עצמנו בדיסטופיה אורווליאנית שבה כל צעד שלנו מפוקח על ידי הרשות". בית המשפט הדגיש את ההשלכות המשמעותיות של ההחלטה להציב את המצלמות ולהפעילן במרחב הציבורי, ציין כי לפי המסמכים שהגישה במשפט התביעה העירונית, לא רק שההחלטה התקבלה ללא הסמכה מפורשת של הכנסת, אלא היא התקבלה בוועדת ההתקשרויות העירונית מבלי שמועצת העיר דנה בכך ומבלי שנערך הליך של שיתוף הציבור.

בפסק דין אחר מהחודש שעבר מתח שופט בית המשפט לעניינים מקומיים, יוסי ברכיה, ביקורת על השימוש שעושה העירייה במצלמות שהותקנו על גבי רכבים למתן דו"חות ואף כינה את המקרה "אכיפה בררנית". השופט התייחס למדיניות של הפקחים לצלם את העבירה ולא ליצור קשר עם מי שביצע אותה, וכן לכך שהקנס נשלח בדואר לאחר זמן רב, כשעובר העבירה עשוי לשכוח באיזה נסיבות התרחשה - מה שעשוי לפגוע בהגנה שלו. ברכיה אף אמר כי התנהלות זו של הפיקוח העירוני יוצרת "תחושת חוסר נוחות, ועלולה לעורר בפני האזרחים תחושה כי המאשימה אינה מכוונת את פעולותיה רק לכיוון של מניעת הפרעה לתנועה, ושמא שיקולים נוספים מנחים אותה". לטענת העירייה, הפקחים לא יוצרים קשר עם מבצעי עבירות בין היתר בשל חששם מאלימות.

מעיריית תל אביב נמסר: "מדובר אך ורק במצלמות חנייה ייעודיות ולא במצלמות המשמשות לאכיפת נתיבי תחבורה ציבוריים או לכל מטרה אחרת. העירייה סבורה כי מצלמות החנייה הן כלי חוקי ולגיטימי לאכיפת חנייה אסורה וכמקובל תשקול הגשת ערעור על פסק הדין. ראוי לציין כי הנושא של הגנת הפרטיות עלה בבית המשפט העליון והמדינה בתגובתה הצטרפה לעמדת העירייה, לפיה האכיפה באמצעות מצלמות החנייה חוקית ומבוצעת כדין ואף הסדירה את הנושא בנוהל. אכיפת החנייה בעיר תל אביב-יפו באמצעות מצלמות החנייה תימשך כסדרה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו