היועמ"ש בודק הדלפות מבדיקות פוליגרף של קצינים בכירים במשטרה

מנדלבליט בודק את האפשרות לפתוח בחקירה פלילית, בין השאר בעקבות פרסום תוצאות מבדקי הפוליגרף של שלושת המועמדים לתפקיד מפכ"ל המשטרה הבא

יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מנדלבליט בוועדת חוקה עם היו"ר סלומינסקי, ביוני
מנדלבליט בוועדת חוקה לצד היו"ר סלומינסקי, ביוניצילום: אוליבייה פיטוסי
יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בודק אפשרות לפתוח בחקירה פלילית בעקבות הדלפת תוצאות מבדקי פוליגרף של קצינים בכירים במשטרה לכלי התקשורת. הבחינה נעשית בעקבות שורה של דיווחים בכלי התקשורת הנוגעים לתוצאות של מבדקי פוליגרף שנערכו לקצינים בכירים בשנים האחרונות, ובהם פרסום תוצאות של שלושת המועמדים לתפקיד מפכ"ל המשטרה הבא באחרונה בחדשות 10. באחרונה אף פנו נציגי היועץ המשפטי לממשלה אל המשטרה במסגרת בדיקה מקיפה הנערכת כדי לבדוק אילו גורמים בארגון נחשפו לתוצאות המבדקים, זאת לצד בחינת הפרסומים עצמם. ממשרד המשפטים נמסר: "הנושא אכן מצוי בטיפולנו".

הרקע לבחינה הוא הליך המכונה במשטרה "התאמה תעסוקתית", שבו נשאלים קצינים בכירים על ניגודי עניינים, עבירות פליליות או משמעתיות וסוגיות נוספות. מבדק זה כולל גם בדיקת פוליגרף. בין השאר פורסם כי בעת המבדק שנערך למי שנחשב כמועמד המוביל להחליף את המפכ"ל רוני אלשיך, מפקד מחוז ירושלים יורם הלוי, התגלה ממצא הנוגע להתנהלותו האישית מלפני יותר מעשור. בפרסומים אחרים עלו גם תוצאות המבדקים של מועמדים אחרים לתפקיד המפכ"ל.

בעקבות הפרסומים, ולצד כוונה של העיתון "מעריב" לפרסם תוצאות נוספות, פנתה המשטרה באוגוסט האחרון, באמצעות היועצת המשפטית של הארגון, תת־ניצב איילת אלישר, לבית המשפט המחוזי בירושלים. זה אסר על פרסום תוצאות המבדקים ובהם בדיקות הפוליגרף שנערכו לקצונה הבכירה במשטרה. בהודעה שפרסמה המשטרה נכתב כי "מדובר בנושא שיש עליו חיסיון על פי חוק והעיסוק הציבורי בו אסור ופסול כאחת".

על פי שינוי החקיקה שנעשה בתקופת כהונתו של אלשיך, על הקצונה הבכירה במשטרה לערוך בדיקות פוליגרף תקופתיות, עד דרגת ניצב. על פי שינוי החקיקה, שנכנס לתוקף בשנה האחרונה, חל איסור למסור את תוצאות המבדקים במשטרה, אולם הוא אינו קובע רף ענישה כלשהו למדליפים. בעבר התבטאו בכירים במשטרה כי יש מקום לפתוח בחקירה בעקבות חשד להדלפות מחקירות רגישות. מי שעורכים את המבדקים ונחשפים לתוצאותיהם הם קבוצה מצומצמת ביחידת ביטחון המידע במשטרה, ראשי חטיבת המודיעין והמפכ"ל עצמו, אולם במקרים רבים עלולים להיחשף אליהם גם גורמים מחוץ למשטרה.

עם זאת, חוק העונשין קובע עונש של שלוש שנים בעבירת גילוי בהפרת חובה לעובד ציבור המדליף מידע לגורם לא מוסמך. עם זאת, השימוש בפתיחה בחקירה על הדלפות לעיתונאים הוא חריג ביותר. אם אכן יוחלט על מעבר לחקירה בנושא, לא ברור מי הגוף שיחקור את הדבר, שכן המשטרה לא תוכל לקיים חקירה כזו כאשר קיים חשד כי ההדלפה יצאה ממנה.

לעומת זאת, אם החקירה תוטל על המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), ייתכן שיתברר כי ההדלפה לא נעשתה במשטרה דווקא, כך שלא ברור איזה גוף חקירה יהיה מוסמך לחקור סוגיה כזאת. במקרה דומה בעבר בפרשת הדלפת מסמך חיקור הדין נגד ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ב–2003, הקים היועץ המשפטי דאז צוות חקירה מיוחד שכלל גם אנשי שב"כ.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ