בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנדלבליט נגד חוק היועמ"שים: משילות אינה שקולה להפעלת סמכות ללא גבולות

בדיון בוועדת החוקה, מתחה גם המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר, ביקורת על החוק שיאפשר לשרים למנות יועצים משפטיים: "אנשים טובים יבינו שכדי להתקדם עליהם לקרוץ לפוליטיקאי"

17תגובות
מנדלבליט בבנייני האומה, בספטמבר
אוליבייה פיטוסי

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והמשנה לו דינה זילבר תקפו היום (שני) החוק שיאפשר לשרים לבחור את היועצים המשפטיים של משרדיהם. בדיון בוועדת החוקה סביב הצעת החוק הוקראה חוות דעתו של היועמ"ש, שלדבריו מייחס חשיבות רבה לדיון בנושא. "היועמ"ש ביקש להבהיר את התנגדותו הנחרצת משינוי אופי מינוי היועמ"שים", נמסר מטעמו. "תפקידו (של המינוי, י"ל) להגשים את הדרג הנבחר בגבולות הדין. משילות אינה שקולה להפעלת סמכות ללא גבולות. רוב מוחלט של שרי הממשלה שבע רצון מתפקוד יועציהם. אין כל צורך מהותי בהצעות החוק. הפגיעה בסמכותם של היועצים עלולה להתברר כעצומה".

זילבר
אמיל סלמן

ההצעה, המקודמת על ידי שרת המשפטים איילת שקד, תאפשר למנות יועץ משפטי למשרד ממשלתי על בסיס אישי ולא על בסיס מקצועי. זאת, באמצעות ועדת האיתור שתכלול את מנכ"ל המשרד הרלוונטי שיכהן כיו"ר הוועדה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, נציב שירות המדינה או נציגו, נציג ציבור שימונה על ידי המנכ"ל וכן איש אקדמיה שימנה המנכ"ל בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. המועמד הנבחר ימונה לתקופת כהונה של שבע שנים על ידי השר - לאחר קבלת אישורו של היועץ המשפטי לממשלה. 

זילבר הוסיפה: "אנחנו בעידן של נאמנות באקדמיה, בתרבות, ועכשיו נאמנות במשפט. זה קונספט חדש. אנחנו עדים למעבר לתפישה אחרת. לא יועצים ניטרלים, אלא משרת אמון. המעבר הוא מתפיסה של נאמנות למשפט וערכי המשפט, זכויות אדם, שלטון חוק, מינהל תקין, ממלכתיות וצדק חלוקתי".

שקד בכנסת, בחודש שעבר
אוליבייה פיטוסי

לדבריה של המשנה ליועמ"ש, "שרת המשפטים עצמה הכריזה פעם אחרי פעם שלרוב המוחלט של השרים אין טענות ליועמ"שים. (הצעת החוק) בלתי נחוצה, פוגענית ומחוללת שינוי משמעותי ב-DNA של השירות הציבורי. התפקיד אינו צריך להיות מכוון לכיוון שר ספציפי אלא לשמירה על שלטון החוק. אנשים טובים יבינו שכדי להתקדם במערכת עליהם לקרוץ לפוליטיקאי".

ביקורת קשה הגיעה גם מצד צוות הייעוץ המשפטי לוועדת חוקה שמסר בדיון כי החוק יקשה על שרים לממש את מדיניותם, וזאת בניגוד למטרתו. בחוות דעת שפרסם צוות היועצים לקראת הדיון בהצעת החוק נכתב בין היתר כי "לא ברור כיצד התכלית העומדת ביסוד הצעת החוק – הגברת הזיקה של היועץ המשפטי לשר הממנה – מתיישבת עם קציבת תקופת כהונתו של היועץ לשבע שנים. בהתחשב בכך שהכהונה הממוצעת של שר בישראל קצרה בהרבה, שנתיים עד ארבע שנים, התוצאה של ההסדר המוצע היא כי כל שר חדש שיתמנה במשרד ייאלץ לעבוד עם יועץ משפטי המזדהה במידה כזאת או אחרת עם קודמו בתפקיד אשר אף עשוי להיות יריבו הפוליטי".

לצד טיעון זה קבע המסמך שהפיץ צוות הייעוץ המשפטי כי מתן מעמד משמעותי לשר בתהליך הבחירה של היועץ המשפטי "עלול להפוך את היועמ"ש למי ש'חייב לשר', ולכן עלול לפגוע ביכולתו לשמש כשומר הסף". בנוסף נכתב כי "מתן מעמד משמעותי לשר בהליך הבחירה של היועץ המשפטי למשרד סוטה מן התפישה המקובלת בזירה הציבורית בישראל ולפיה השירות ובמיוחד הייעוץ המשפטי הוא א-פוליטי, מקצועי, ממלכתי ואינו מזוהה עם מפלגה כזאת או אחרת".

אוחנה
אוליבייה פיטוסי

ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), שיזם הצעת חוק מקבילה שתאפשר את המינוי ללא וועדת איתור וללא אישור היועמ"ש לממשלה, אמר בדיון כי "ההצעה הממשלתית לוקחת את החוק שמאלה. היועמ"ש אמור לשלוט בשניים וחצי מבין חמשת חברי ועדת איתור. יש פה עדיפות לא הוגנת לעובדי המדינה. לא מאוחר מדי להחזיר את החוק למסלול שיגשים את הדמוקרטיה".

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) הגיבה על הצעת החוק ואמרה כי שרת המשפטים "לא רוצה יועצים משפטיים אלא נאמנות של חבורת יס-מנים". היא הוסיפה כי "הממשלה הזו רוצה להזריק פוליטיזציה לשירות הציבורי בכל מחיר. הכל כשר מבחינתם בדרך למטרה אותה הם סימנו - ריסוק שומרי הסף המפעילים שיקול דעת עצמאי".

כיום, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה מתמנים באמצעות מכרז שעורכת נציבות שירות המדינה. רק עובדי מדינה יכולים לגשת אל המכרז, וכהונתם בלתי מוגבלת. חוות דעתם של היועצים המשפטיים מחייבת את הנהלת המשרד, וכדי להפסיק את עבודתם נדרשת הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה. היועצים המשפטיים כפופים מינהלית להנהלת משרדם, אך כפיפותם המקצועית היא ליועץ המשפטי לממשלה בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו