בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנשי שב"כ שנחקרו על חיפוש באיבר מינה של פלסטינית ממשיכים בעבודתם

נציבות שירות המדינה לא עודכנה בפתיחת החקירה נגד שני אנשי השב"כ, שחשודים שהורו לחיילות לבצע את החיפוש בפלסטינית בעת מעצרה ב-2015. לפי תלונת הפלסטינית שהגיעה לידי "הארץ", שני החשודים הם רכז וחוקר בשב"כ המכונים ע' וא'

73תגובות
פלסטיניות במחסום קלנדיה, בשנה שעברה. למצולמות אין קשר לכתבה
ABBAS MOMANI / אי־אף־פי

שני אנשי שירות הביטחון הכללי שנחקרו בשנה שעברה בחשד שהורו לערוך חיפוש פולשני באיבר מינה של פלסטינית ללא צורך מבצעי, לא הושעו וממשיכים למלא את תפקידם. בנוסף, נציבות שירות המדינה לא עודכנה כי נפתחה חקירה בעניינם. לפי תלונת הפלסטינית שהגיעה לידי "הארץ", שני החשודים הם רכז וחוקר בשב"כ המכונים ע' וא'.

התיק, שהחקירה בו הסתיימה, הועבר לבחינת פרקליט המדינה שי ניצן, שיכריע אם להגיש כתב אישום נגד אנשי השב"כ. עם זאת, ישנה אפשרות כי ניצן יקבע כי השניים יעמדו לדין משמעתי מיוחד לעובדי השירות - דבר שיביא לסגירת התיק הפלילי נגדם. 

לפני כשבועיים פורסמו ב"הארץ" פרטים חדשים אודות החקירה שיזמה ראשת יחידת מבקר תלונות הנחקרים בשב"כ לשעבר, ז'נה מודזגברישוילי. זו החקירה הראשונה שמנהלת היחידה, חרף העובדה שהוגשו אליה מאות תלונות מאז שנפתחה. התלונה שהגישה הפלסטינית הובילה לחקירה פלילית נגד אנשי השב"כ, בחשד שהורו לחיילות לבצע חיפוש פולשני באיבריה בזמן שנעצרה בחשד לעבירות ביטחון ב–2015.

לפי פרטים חדשים שעולים מתוכן התלונה, המקרה התרחש קרוב לשעה אחת בלילה, כשכוח צה"ל נכנס לביתה שבגדה המערבית ועצר אותה כשישנה. לדברי מקור המעורה בפרטי החקירה, החיילים שעצרו אותה היו מחיל ההנדסה, כך ששתי החיילות שהצטרפו אליהם לא היו לוחמות.

לפי הפלסטינית, בחדר נכחו שתי חיילות, חמישה חיילים וכן שני "קפטנים" — כינויים של אנשי שב"כ בפי פלסטינים — שכונו ע' וא'. לדבריה, השניים החלו לחקור אותה ולאיים עליה, בין היתר כי יהרסו את ביתה. היא הוסיפה שהחיילים ערכו חיפוש בביתה, ובסיומו ביקשו ממנה שתי החיילות להתפשט. לפי תלונתה, אחת החיילות ביקשה ממנה לאפשר לה לבצע "חיפוש פנימי מסוג בדיקה גניקולוגית". הפלסטינית סיפרה כי התנגדה, אולם אחת מהן אמרה לה כי מדובר בהוראות שהיא מחויבת לציית להן, וכי אם תסרב יוכלו לכפות עליה את החיפוש.

בשלב זה של התלונה תיארה הפלסטינית כי אחת החיילות לבשה כפפות וביצעה בה חיפוש וגינלי ואנאלי, שבו לא נמצא דבר. אלא שלאחר שסיימה, להפתעתה, גם החיילת השנייה ערכה לה את אותה הבדיקה. גם במקרה זה אמרו החיילות כי אלה ההוראות שקיבלו. החיפוש נעשה ללא נוכחות אנשי השירות.

לפי גורמים המכירים את עבודת השטח בשירות, סביר כי ההנחיה לבצע את החיפוש לא ניתנה על ידי חוקר השב"כ אלא על ידי הרכז, שמנהל את מבצעי המעצר הרגישים ולמעשה מפקד עליהם לצד קציני צה"ל. לאחר שהחיפוש הסתיים והחיילות הודיעו שלא אותר דבר, היא הורשתה ללבוש את בגדיה והובלה לג'יפ צבאי, משם נלקחה למתקן חקירות של השב"כ בכלא שקמה באשקלון. בתלונתה מגוללת הפלסטינית את החקירה הקשה שנערכה לה על ידי כמה חוקרים, וציינה את כינוייהם. לדבריה, היא נחקרה על ידם רוב שעות היום, והם קיללו אותה ואת בני משפחתה ואיימו עליה כי אם לא תאמר כל מה שידוע לה היא תישאר בצינוק.

מכיוון שיוחסו לה עבירות של סיוע לטרור, נמנע מהפלסטינית להיפגש עם עורך דין במשך שבועיים. "מדובר בהפרה בוטה של האיסור המוחלט נגד עינויים ונגד יחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל", אמרו מקורביה של הפלסטינית. "ה'חיפוש' שבוצע בה מהווה עבירת מין ואלימות פיזית שכתוצאה מכך חשה חסרת אונים ומאוימת".

לאחר מעצרה הגישה הפלסטינית תלונה על החיפוש, אך זו לא הובילה לחקירה. ואולם, ב-2017 נודע המקרה למודזגברישוילי, והיא ניסתה ליזום מפגש עם הפלסטינית ולשכנעה להגיש תלונה מפורטת — אך זו סירבה. כמה חודשים אחר כך, כשנעצרה הפלסטינית בחשד לעבירות ביטחון, מודזגברישוילי שכנעה אותה להתלונן שוב, מה שהביא לפתיחת החקירה.

ל"הארץ" נודע כי מלבד שני אנשי השב"כ שנחקרו בפרשה, מעורב בה גם איש שב"כ נוסף, מפקדם של השניים, שככל הנראה נחקר אף הוא באזהרה. ואולם, איש מהמעורבים לא הושעה, והם ממשיכים בתפקידם ללא כל הליך מינהלי שנפתח נגדם. שתי החיילות מחיל ההנדסה שביצעו את החיפושים הפולשניים לא נחקרו כחשודות בתיק, ועדותן נגבתה בידי צוות החקירה המיוחד.

למרות סיום החקירה, מקורביה של הפלסטינית אינם אופטימיים באשר לסיכוי להגשת כתבי אישום בפרשה. "אין בנו תקווה ממערכת החוק הישראלית", הם אומרים. בשנה האחרונה עזבה הפלסטינית את הגדה לחו"ל, והסיכויים שתשוב להעיד קטנים. בנוסף, גם מודזגברישוילי סיימה את תפקידה ומאז לא מונה לה מחליף.

אחת האפשרויות העומדות בפני ניצן היא העמדתם של אנשי השב"כ החשודים לדין משמעתי בפני בית דין מיוחד. על פי החוק, רשאי ראש השב"כ נדב ארגמן להעמיד אנשי שב"כ שעברו עבירות משמעת בפני הרכב של שלושה אנשים בראשות משפטן הכשיר לשמש כשופט בית משפט שלום, וזאת מ"טעמים של סודיות או טעמים של משטר ומשמעת המיוחדים לשירות". לרוב מדובר בעבירות משמעת הנוגעות לפעילות מבצעית של אנשי השירות, כשההחלטה לכנס בית דין שכזה תחייב אישור גם של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

ככל שיוחלט להעביר את ההליך לדין משמעתי, הרי שהתיק הפלילי בעניין אנשי השב"כ ע' וא' ייסגר. לדברי גורמים המעורים בנושא, לרוב מתנהל הליך שכזה על ידי פרקליטות מחוז תל אביב, כאשר הדיונים עצמם מתקיימים בדלתיים סגורות בבית משפט השלום בעיר. מדובר בהרכב בראשות שופט, המשמש כאב בית הדין, ושני החברים הנוספים הם אנשי מוסד ושב"כ, שנבחרו על ידי ראשי הארגונים.

עורכת הדין אפרת ברגמן-ספיר מהוועד הציבורי נגד עינויים מסרה בתגובה כי "עולה שעל פניו בוצעה עבירה פלילית חמורה מצדם של אנשי שב"כ וכוחות הבטחון. חיפוש וגינאלי יכול להתבצע רק בהסכמת העצורה, לאחר אישור רופא, ובמקום מתאים לכך. לאור זאת אנו דורשים מהיועץ המשפטי לממשלה ומפרקליט המדינה לקבל במהרה החלטה על העמדתם לדין פלילי של אנשי השב"כ שהורו או נכחו במקום החיפוש. ועד העמדתם לדין יש להשעות את המעורבים בפרשה באופן מיידי כך שלא יבואו במגע עם עצורים ונחקרים".

מהשב"כ נמסר בתגובה: "הנושא מטופל על ידי פרקליטות המדינה ולכן לא נוכל להתייחס בשלב זה".

מהפרקליטות לא נמסרה תגובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו