בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

זיכוי נאשם ברצח חשף כיצד המשטרה ננעלה על חשוד ויצרה את הראיות להרשעתו

שימוש פסול במדובב, השפלת עדות ואיבוד ראיות הם רק חלק מהאמצעים שהפעילה המשטרה בחקירת הרצח של זוגתו של הנאשם סלומון ריאד - ובית המשפט גינה. ללא התערבות של הפרקליטות ומח"ש, התופעה תחזור על עצמה

28תגובות
סלומון רדאי בבית המשפט

פרשת זיכויו של סלומון רדאי על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים מאשמת רצח, 15 שנים לאחר הרצח ולאחר שהיה במעצר ארבע שנים וחצי, מזכירה את זיכויו של אלישע חייבטוב ומעוררת שאלות קשות על אופן פעולתה של המשטרה. משורת פעולות החקירה עליהן מתח בית המשפט ביקורת, נוצר רושם שהמשטרה ננעלה על חשוד ופעלה מתוך קיבעון והעדר פתיחות לאפשרויות אחרות. האתגר החשוב ביותר כיום הוא להבין כיצד למנוע הישנותן של חקירות כאלה. 

במרכז פרשת הראיות נגד רדאי עמדה הודאתו ברצח בת זוגו בפני מדובב משטרתי. בדומה לפרשת חייבטוב, גם במקרה זה השתמש המדובב בסמים מסוכנים ו"כיבד" בהם את הנאשם. גם כאן נאמר למדובב מראש כי יזכה למענק כספי מיוחד אם יצליח לגרום לרדאי להודות ברצח שיוחס לו. ואולם, בפרשה זו התעלתה המשטרה על עצמה בשימוש היצירתי שלה במדובב. הוא הציג את עצמו בפני רדאי כעבריין בכיר, מסוכן ורב עוצמה, והציע לו להשתתף עמו בפעילויות עברייניות חמורות (בין היתר הטמנת מטעני חבלה ואף ניסיונות לרצח). המדובב הציע תמריצים כספיים מפתים עבור הפעילויות השונות, שהיו מפתים במיוחד עבור רדאי, שהיה חסר-כל. יש לציין שהפעילויות לא נותרו כדיבורים בלבד ומבחינת רדאי התרחשו בפועל, כדי לשוות להם מציאותיות גמורה.

הכרעת דין סלומון רדאי - דלג

שיא מבצע הדיבוב הגיע כאשר המדובב, בתפקיד הרב-עבריין שהוא ממלא, התוודא בפני רדאי ברצח שביצע, ותבע ממנו להפגין גילוי לב מקביל. כמו כן, המדובב איים במרומז שלא ישלים עם מצב שבו לרדאי יש יתרון של ידע מפליל אודותיו. ביוני 2014, אכן הודה רדאי בפני המדובב ברצח בת-זוגו.

בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי לנוכח הפיתוי והאיום שהפעיל המדובב, משקלה של ההודאה של רדאי ברצח אפסי. מתברר כי מה שתואר בפרשת חייבטוב כהנחיות חדשות להפעלת מדובבים שנקבעו ב-2009, לא קוימו גם בעת חקירת רדאי ב-2014.

סלומון רדאי בבית המשפט, אתמול

נדבך מרכזי נוסף במסכת הראיות נגד הנאשם היו גרסאות של שתי עדות, לפיהן ראו את רדאי לצד חברתו המנוחה במרכז ירושלים במועד האחרון שבו נראתה בחיים (גופתה נמצאה בגבעת המטוס). השתיים מסרו במשטרה כ-40 עדויות, שבמיעוטן אישרו את הגרסה הזו וברובן התכחשו לה.

האזינו ל"השבוע", הפודקאסט השבועי של "הארץ", על פרשת זדורוב: 

השבוע | עונה 2, פרק 6 | עם אביגדור פלדמן, מרדכי קרמניצר, ורד לי ואיתי זלאיט - דלג

התברר כי חוקרי המשטרה הפעילו על השתיים לחצים קשים כד להביאן לגרסה התומכת בהפללה. בין השאר הם עשו שימוש באלימות, איזוק של ידיים ורגליים, גידופים אישיים ועדתיים וחיפוש משפיל. נגד אחת מהן בוים ראיון פיקטיבי במשרדי רשות האוכלוסין, כביכול שימוע לקראת גרושה מן הארץ. בית המשפט לא שלל את האפשרות שהן הוחשדו והואשמו ברצח, ואף נעצרו על בסיס זה, כאמצעי לחץ כדי להביאן להפללת רדאי. שתיהן סבלו מטראומה עקב החקירה, ואחת מהן אף חוותה מחשבות אובדניות. הובטח להן שתלונותיהן יועברו למח"ש לשם בדיקתן, אך הדבר לא קרה.

קשה להאמין למסכת הלחצים שהפעילה החוקרים על העדות. המשטרה רשאית לנהל חקירה בדרך שאיננה שיחת רעים, אך מכאן ועד לפרשת ההשפלות שחוו העדות - המרחק אינסופי. לא בכדי קבע בית המשפט כי לא ניתן לסמוך על הפרי של מסכת זו – גרסת העדות המפלילה. כיצד טחו עיניהם של החוקרים מלהבין שהמטרה אינה יכולה לקדש את כל האמצעים, וכי הלחצים שהפעילו היו כה קשים עד שאין ערך למה שהצליחו לחלץ מפי העדות? לא ניתן גם להימנע מן התהייה: האם מדובר ביחס הרגיל לעדות חשובה בתיק פשע חמור, או שמא שיחק כאן תפקיד מוצאן העדתי של העדות האתיופיות, כדי להסיר מן החוקרים מוסרות בסיסיים של אנושיות והוגנות?

בית המשפט הצביע עוד על שורה של תקלות נוספות בחקירה, בהן מחדלה של המשטרה לתעד דברים שמחייבים תיעוד. מדובר בתקלה סדרתית המתרחשת בחקירות רבות. מתבקש לקבוע שהיא מעידה על זלזול של החוקרים בדין החל עליהם ועל עזות מצח של מי שמשימתם החשובה וכוונתם הטובה, נחזית בעיניהם כהכשר להפרת דין. לכל זאת התווספו אובדן ראיות על ידי המשטרה, הימנעות מלבדוק את טענת האליבי של הנאשם והימנעות מעריכת פעולות חקירה נוספות שהתחייבו. 

פסק הדין היסודי של בית המשפט המחוזי בירושלים הוא נחמה פורתא. השפיטה בישראל השתפרה והשתכללה בשני העשורים האחרונים בכל הנוגע לחקירה המשטרתית. אם לפני עשורים אחדים חלק מבתי המשפט היו מכשירים פעולות מפוקפקות של המשטרה ונותנים יד להרשעות בעייתיות, היום הן נבלמות על ידי שופטים מעולים - שמפוקחים, ביקורתיים וזהירים יותר. ואולם, אין בכך ערובה מוחלטת שתמנע הרשעה של חפים מפשע או לפחות של מי שאשמתם לא הוכחה מעל ספק סביר. מכבש החקירה המשטרתית עלול להביא אנשים חפים להודות במה שלא עשו, וגם לייצר ראיות מסייעות להודאה.

אם כן, עולה השאלה כיצד ניתן למגר את תופעות מסוג זה? כיצד מדריכים כהלכה את החוקרים וקובעים גבולות סבירים ומידתיים לחקירות? כיצד מפעילים בקרה יעילה על עבודת המשטרה? האחריות היא בראש ובראשונה על המשטרה עצמה, אך ללא מאמץ מקביל של הפרקליטות כגורם המפקח על עבודת המשטרה ושל המחלקה לחקירת שוטרים, לא ניתן יהיה לעמוד בפרץ. הדברים לא יקרו מעצמם. מדובר במשימה חשובה שיש להציב גבוה בסדר משימותיה של הפרקליטות, להעמיד לרשותה אמצעים ולהיערך אליה כהלכה.

דבריו של נשיא בית המשפט העליון המנוח משה לנדוי, לפיהם טיבו האמיתי של משטר נקבע לפי המתרחש בחדרי החקירות שבו, חייבים לעמוד לנגד עינינו. כמו כן, מן הראוי שבעל סמכות כלשהו יתנצל בשמה של המדינה בפני שתי העדות שכבודן נרמס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו