בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נשיאת העליון: שופטי בג"ץ לא יוכלו לבחור מי יישבו לצדם לדון בדחיית עתירות על הסף

על פי הנוהל הישן, שופט תורן שסבר שיש לדחות עתירה על הסף בחר בעצמו את השופטים שיצטרפו אליו במתן פסק הדין. לפי הנוהל החדש, השופטים יצורפו לפי סדר אקראי

7תגובות
מימין לשמאל: השופט הנדל, הנשיאה חיות והמשנה לנשיאה מלצר, באפריל
אמיל סלמן

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, קבעה נוהל שלפיו שופטי בג"ץ לא יוכלו לבחור עוד מי יישבו עמם בהרכב שדן בדחיית עתירות. עד לשינוי הנוהל, שופט תורן שקיבל לידיו עתירה וסבר שיש לדחות אותה על הסף בחר בעצמו את שני השופטים שיצטרפו אליו במתן פסק הדין. זאת בניגוד להצהרת הנשיאה הקודמת מרים נאור, שלפיה כעיקרון השופטים משובצים באקראי. לפי הנוהל החדש, זהות השופטים הנוספים בהרכב תיקבע לפי סדר התורנות. כך, לשופט התורן יצטרפו שני השופטים התורנים הבאים.

מדובר בעתירות שנדחות על הסף, כלומר, ללא דיון באולם. בשל כך, במערכת בתי המשפט טוענים כי "מדובר בהכרעות שאינן מהותיות, אלא רק על נימוקים טכניים". על כן, נטען, אין סיבה "אסטרטגית" לשופט כלשהו לבחור דווקא שופט מסוים.

מימין: השופטים עוזי פוגלמן, אורי שהם ואסתר חיות בטקס הפרישה של שהם, באוגוסט
מארק ישראל סלם

לפי מכתב שכתבה עוזרת למנהל בתי המשפט והגיע לידי "הארץ", חיות הורתה על השינוי עם כניסתה לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון בנובמבר אשתקד, בעקבות ביקורת של התנועה למשילות ודמוקרטיה. התנועה פנתה להנהלת בתי המשפט כמה פעמים בשאלות הנוגעות לאופן שבו נקבעים הרכבים הדנים בעתירות שונות.

כך, למשל, בעתירה שהגישה התנועה למשילות ודמוקרטיה ביולי אשתקד דן השופט יצחק עמית, שהיה שופט תורן באותו יום. העתירה עסקה בהנחיית נשיאת בית המשפט העליון לשעבר מרים נאור לשופטים שלא להיפגש באופן אישי עם גורמים פוליטיים ונציגי לשכת עורכי הדין לצורך קידומם. בתשובת הנהלת בתי המשפט לפניית התנועה למשילות ודמוקרטיה, התברר כי עמית בחר בעצמו את שני השופטים שיצטרפו אליו למתן פסק הדין — השופטים אורי שהם וג'ורג' קרא.

העתירה השנייה שממנה עלה כי שופטים תורנים בוחרים בעצמם את מי שיכריע לצדם בעתירות, הוגשה על ידי תנועת רגבים. העתירה עסקה בהחלטת נאור שלא לשלוח נציג של בית המשפט העליון לטקס שהתקיים בגוש עציון לציון יובל לכיבוש הגדה. השופט התורן ביום הגשת העתירה היה שהם. הוא דחה את העתירה, ואליו הצטרפו השופטים עמית ויורם דנציגר. מתשובת הנהלת בתי המשפט לפניית התנועה למשילות ודמוקרטיה עלה כי שהם בחר בעצמו את עמיתיו להרכב.

בנוגע לעתירות שאינן נדחות על הסף, מנכ"ל התנועה למשילות ודמוקרטיה, יהודה עמרני, פנה בשנה שעברה כמה פעמים כדי לקבל פרטים על האופן שבו משובצים שופטים להרכבים בהליכים בבית המשפט העליון, מתוך הנחה שזהות השופטים עלולה להכריע את גורל ההליך. במענה לבקשת חופש מידע שהגיש עמרני, השיבה הנהלת בתי המשפט ביוני אשתקד כי בתקופה של שנה וחמישה חודשים התערבה נאור ב–38 הליכים (מתוך כ–3,000 הליכים בשנה) וקבעה בעצמה את זהות ראש ההרכב בדיונים. ב–16 תיקים קבעה נאור את זהות ההרכב כולו. שאר התיקים, נכתב בתגובה, שובצו באופן אקראי על ידי יומן בית המשפט, ללא מעורבות של הנשיאה.

בתשובה נמסר אז כי "שיבוץ השופטים להרכבים השונים נעשה בהתחשב באילוצי השופטים — מניעויות, השתלמויות, חופשות, תורנויות". עם זאת, נמסר, כי הנשיאה העבירה הנחיה בעל פה לצוות יומן בית המשפט "להעביר ללשכת הנשיאה את אותם תיקים שנראים לצוות היומן כבעלי רגישות מיוחדת, לפי שיקול דעתו של היומן".

בפירוט התיקים שהועברו לנשיאה והוגדרו על ידי צוות המזכירות כ"בעלי רגישות מיוחדת" הופיעו בין היתר עתירות שהוגשו על ידי ארגון עדאלה, עתירות העוסקות בשאלות של דת ומדינה, שטחים והתנחלויות, עתירות נגד מינויים של בכירים בשירות הציבורי וכן עתירות הנוגעות לראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו, החקירות נגדם והתנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. סוג נוסף של תיקים שהועברו לנשיאה והוגדרו על ידי צוות המזכירות כ"בעלי רגישות מיוחדת" כולל ערעורים אזרחיים ופליליים, כמו התיק נגד העבריין איתן חייא, פרשת מנופים שבמרכזה עמד איש העסקים ג'קי בן זקן והערעור שהגיש איש העסקים נוחי דנקנר.

בתנועה למשילות ודמוקרטיה ביקשו לברך על שינוי הנוהל אך אמרו כי אינו מספק. לדבריהם, "השינוי שנעשה בעקבות פנייתנו מעודד, למרות שהוא מעלה תמיהות על כך שבמשך שנים רבות התנהל בית המשפט העליון באופן פגום ולא חוקי. כיום ההרכבים בבג"ץ נקבעים כביכול באופן 'אקראי' אך למעשה מתקבלות החלטות על ידי גורמים עלומים בהנהלת בתי המשפט ללא כל נוהל מסודר. דרך פעולה זו אינה תקינה, ולא היתה מתאפשרת בשום גוף שלטוני אחר".

תגובת מערכת בתי המשפט

לאחר פרסום הכתבה נמסר מטעם מערכת בתי המשפט: "הכתבה עשויה ליצור רושם שנפל פגם כלשהו בהתנהלות בית המשפט בנושא קביעת ההרכבים. אין כל בסיס לטענה זו. כאשר מוגשת עתירה לבג"ץ השופט התורן שמטפל בה מחליט אם לדחות אותה על הסף מבלי לקיים דיון באולם, או להעביר אותה לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים. עתירות שנדחות על הסף נדחות ככלל מטעמים טכניים ופרוצדורליים, ומנגד עתירות המועברות לדיון נדונות לגופן וההכרעה בהן בדרך כלל היא הכרעה מהותית".

במערכת בתי המשפט אמרו עוד כי "שיבוץ השופטים נעשה ככלל על-ידי הצוות המינהלי האחראי על יומן בית המשפט באופן אקראי וללא מעורבות מי מהשופטים. מנגד, בעתירות הנדחות על הסף, שני השופטים שהצטרפו אל השופט התורן בדחיית העתירה על הסף, נקבעו עד נובמבר 2017 על-ידי השופט התורן עצמו. מתכונת זו שונתה בנובמבר 2017 בהנחיית הנשיאה חיות באופן ששני השופטים המצטרפים יהיו הבאים בתור בסדר התורנויות". לדבריהם, "חושב להדגיש כי כאשר עתירה נדחית על הסף אין משמעות מיוחדת לזהות שני השופטים הנוספים, שכן מדובר כאמור בהחלטה שאינה מהותית והיא נסמכת ככלל על טעמים טכניים ופרוצדורליים. לכן, אין לייחס משמעות מהותית להנחיה של הנשיאה חיות. המעבר למתכונת שנקבעה בהנחיה נעשה כדי להבנות את תהליך העבודה ולמנוע כל טענה בעניין. מאופן הצגת הדברים בכתבה עלול להשתמע כאילו נפל פגם כלשהו במתכונת העבודה הקודמת שנהגה בהקשר זה וכאמור אין לדברים בסיס".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו