בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נדחתה בקשת מנכ"לית בנק לאומי להעיד בדלתיים סגורות ובווידאו מחשש "לקהל בריונים"

בדיונים קודמים, תומכי פעילי "באים לבנקאים" קראו לעבר רוסק-עמינח "גנבת". שופט השלום קבע כי "הבקשה אינה עומדת בתנאי החוק", ודחה גם את בקשת הפרקליטות להחמיר את סידורי האבטחה

122תגובות
רוסק-עמינח בבית משפט השלום בתל אביב, 2015
עופר וקנין

בית משפט השלום בתל אביב דחה בשבוע שעבר את בקשת מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, למסור את עדותה נגד הפעיל החברתי ברק כהן בדלתיים סגורות, לא בפניו ולא באולם בית המשפט. בהחלטתו קבע השופט שמואל מלמד כי הבקשה "אינה עומדת בתנאי החוק וההלכה הנוהגת". בפנייתה לבית המשפט אמרה רוסק-עמינח כי "קהל בריונים" צפוי להגיע לדיונים, ואלה "מרתיעים ממתן עדות".

הפרקליטות גם ביקשה מבית המשפט להורות על החמרת סידורי האבטחה ולדאוג לכך שקציני אבטחה של בית המשפט ילוו את המנכ"לית מרכבה לאולם הדיונים. בהחלטתו דחה מלמד את בקשת הפרקליטות וציין כי אין בכוונתו לתת בעניין הנחיות כלשהן. "בית המשפט אינו מבין בסדרי הביטחון ואכיפתם ובנסיבות אלו משמר בתי המשפט יקבע את סידורי הביטחון כראות עיניו ועל פי שיקול דעתו", כתב.

רוסק-עמינח ביציאתה מבית המשפט, 2015 - דלג
רוסק-עמינח ביציאתה מבית המשפט, 2015

מנכ"לית בנק לאומי היא עדה מרכזית באישומים נגד כהן, ונגד שישה נאשמים נוספים, שעומדים לדין בגין פעולות מחאה שיזמו בשנת 2014 תחת השם "באים לבנקאים". בכתב האישום נכתב כי השבעה "קשרו קשר להטריד ולפגוע בפרטיותם של ראשי מערכת הבנקאות בישראל". בפנייתה לשופט כתב עורך דינה שישנה "אפשרות ממשית לפגיעה בה, ואפשרות ש'מפגע בודד' ייקח את החוק לידיו בעקבות דברי ההסתה שפורסמו נגדה". 

רוסק-עמינח פנתה לפני כשבועיים לבית המשפט באמצעות עו"ד איל כהן וציינה כי לקראת עדותה, שצפויה להתחיל ביום ראשון הבא, "גוברים חששותיה מפני התנהגותו מטילת המורא של הקהל אשר צפוי להגיע ולבקש להתעמת איתה בחניון בית המשפט, במעלית, במסדרונות ובאולם בית המשפט, לפני הדיון, במהלכו ולאחריו". היא הוסיפה כי קיים חשש משימוש לרעה בתוכן עדותה כדי להמשיך ולפגוע בפרטיותה בנוסף לבקשתה לחסות את עדותה, וביקשה לא להגיע לבית המשפט אלא למסור את עדותה באמצעות היוועדות חזותית (video conference).

ברק כהן (מימין) וחברי קבוצת "באים לבנקאים", ב-2013 בדיון בבית משפט השלום בתל אביב
תומר אפלבאום

את בקשתה להעיד בדלתיים סגורות הצדיקה רוסק-עמינח בחוויותיה כשביקשה צווי הרחקה. "המתלוננת חוותה אירועים קשים ומפחידים, בעת שהגיעה פעמיים בעבר לבית המשפט בקשר לפרשה זו", נכתב בבקשה. הכוונה היא לשני דיונים שהתקיימו בבקשותיה של רוסק-עמינח למתן צווי הרחקה נגד פעילי המחאה נגדה, ובהם כהן ואמנון פורת. בתום הדיון צעדו אחריה וקראו נגדה קריאות שונות, בין היתר "רקפת גנבת", "הרסת לי את החיים" עד שהגיעה לחניון.

היום (שני) הגישה רוסק-עמינח בקשה לשופט מלמד לשקול מחדש את החלטתו. בבקשה נכתב כי חששה של המנכ"לית החמיר בימים האחרונים על רקע פרסומים שונים של חלק מהנאשמים בתיק, שלדבריה עולים לכדי הסתה לאלימות ולרצח. בבקשה נמתחה ביקורת על מאבטחי בית המשפט ונטען כי אלה "נכשלו כישלון חרוץ להבטיח את שלומה". 

רוסק-עמינח בבית המשפט, השנה - דלג
רוסק-עמינח בבית המשפט, השנה

מחאת "באים לבנקאים" החלה לאחר שנציגי בנק לאומי הגיעו לדירתה של בת הזוג של כהן בתל אביב, שבה התגורר, במטרה לגבות חוב שהיה לו בסך של כ-50 אלף שקל. השיטה שבה נקטו נציגי הבנק, לעקל את הרכוש שהיה בדירה, שהיה שייך לחברתו לחיים, קוממה אותו. בתגובה החליט כהן, יחד עם מספר פעילים חברתיים, להפגין נגד מנכ"לית הבנק ובהמשך גם נגד מנכ"ל בנק הפועלים דאז ציון קינן.

הפעילים הגיעו לביתה של רוסק-עמינח ברמת השרון ואפילו לתיכון שבו למדה בתה, ופיזרו כרזות שעליהן נכתב "לא אשמה שאמא פושעת", וכן הגיעו למתחם שבו רוסק-עמינח בונה את ביתה החדש, וגם לכנס של בנק לאומי בגני התערוכה. כל פעולות המחאה תועדו והועלו לאינטרנט. זמן קצר לאחר שהחלו ההפגנות, עורך הדין שייצג את בנק לאומי, הציע לכהן הסדר חוב, בתנאי שיפסיק להפגין נגד בנותיה של מנכ"לית הבנק. כהן סירב להצעה.

רוסק-עמינח גייסה לצדה את איגוד הבנקים ואת עורכת הדין אפרת ברזילי, לשעבר בכירה בפרקליטות, והגישה תלונה נגד כהן ושותפיו ואף ביקשה צו הרחקה ממנו. תלונתה טופלה על ידי גורמים בכירים ביותר במשטרה ובפרקליטות, והובילה את הפרקליטות להגיש לפני שנתיים את כתב האישום.

בין היתר, השבעה נאשמים בכך שהפגינו מחוץ לביתה של המנכ"לית, קראו במגפון, הפריעו לתושבים במקום ופרסמו ברשת את האירוע. זאת, לפי כתב האישום, "במטרה להלך אימים, להטריד ולפגוע בפרטיותם של רקפת ובני משפחתה". כמו כן, נאשם כהן בכך שהתקשר לבני משפחתם של רוסק-עמינח וקינן ולכאורה ניסה להטריד אותם. באחד האישומים מיוחסת לכהן עבירה של "הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים" על כך שקרא קריאות נגד רוסק-עמינח מחוץ לתיכון שבו למדה בתה. פעילי המחאה נאשמים בעבירות חמורות של סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, מהומה ועלבון במקום ציבורי, מטרד לציבור, התקהלות אסורה, איומים והעלבת עובד ציבור.

כהן נאשם עוד שקרא ממרפסת בביתו באמצעות מגפון "אללה אכבר" ו"אטבח אל יהוד" ביום שבו אירע פיגוע ירי. במהלך ניהול המשפט, שמתנהל בשנה האחרונה, הודיעה הפרקליטות כי היא חוזרת בה מאישום זה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו