פרויקט מצלמות הגוף של המשטרה יוצא לדרך, אך עימותים רבים לא יתועדו

החודש יחלו שוטרים לתעד את עבודתם, בניסיון לצמצם אלימות במפגשים עם אזרחים. עם זאת, המצלמות לא יחולקו ליחידות מג"ב ויס"מ, המעורבות בתקריות רבות, ולא ברור אם שוטר שיימנע מהפעלתן ייענש

יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוטרים עם מצלמות גוף במהלך הניסוי המקדים, באוגוסט 2016. סביב התיעוד עומדות שלוש שאלות: מתי יופעל, באילו נסיבות יופעל ועד כמה הוא נתון לשיקול דעתם של השוטרים
שוטרים עם מצלמות גוף במהלך הניסוי המקדים, באוגוסט 2016. סביב התיעוד עומדות שלוש שאלות: מתי יופעל, באילו נסיבות יופעל ועד כמה הוא נתון לשיקול דעתם של השוטריםצילום: מוטי מילרוד

האלימות הגואה בחברה הערבית, ההתמודדות עם תאונות הדרכים הקשות וייצוב הארגון שעובר טלטלה אחר טלטלה — אלה רק חלק משורה ארוכה של אתגרים הניצבים בפני המשטרה בשנת 2019, וזה עוד לפני שנבחר האדם שיעמוד בראשה. החלטה שלאור הקדמת הבחירות צפויה להידחות זמן מה.

אך עם תחילת השנה האזרחית החדשה עומד בפני המשטרה אתגר נוסף, זרקור חדש שיופנה לעברה ולעבר אנשיה: תיעוד. מהחודש יוכנסו בהדרגה 8,000 מצלמות גוף לשימוש המשטרה, והן אמורות לתעד כל מפגש של לובש מדים עם האזרח. תחילה הן יגיעו לשוטרי מחוז תל אביב, ובהמשך ליחידות נוספות.

במשטרה סבורים כי המהלך החדש, שמגיע באיחור של כמה שנים לאחר מדינות אירופה וארה"ב (ושנתיים לאחר המועד המתוכנן), יביא לירידה באלימות. שוטר שיידע כי מעשיו מתועדים יחשוב פעמיים לפני שיפנה להפעלת כוח, וגם אזרחים לא ירצו להיקלט בעדשת המצלמה תוקפים שוטר. התיעוד שיוכל להגיע גם לבית המשפט, מאמינים שם, גם יפחית את החשש מדו"חות פעולה מפוברקים של שוטרים ובאופן כללי יגביר את השקיפות. "הכנסת המצלמות זה ווין־ווין", אמר ל"הארץ" ניצב בדימוס דוד צור, בעבר מפקד מחוז ת"א, "זה יעיל מאוד בהיבט המבצעי, וזה מייצר מראש הרתעה של האזרח ושל השוטר". אבל מאחורי הקלעים של הצילומים — הדברים מסובכים יותר: שאלת המפתח אינה אם האמצעי חיובי, כי אם מהו אופן השימוש בו. או במלים אחרות: מתי יופעלו המצלמות, באילו נסיבות והאם זה נתון לשיקול דעתו של השוטר.

ביקורת על מצלמות גוף

וכאן רב הנסתר על הגלוי, ולא רק משום שהמשטרה סירבה לשתף פעולה עם "הארץ". להכנסת המצלמות קדם ניסוי שערכה המשטרה בשנתיים האחרונות ושהתמקד בשוטרים המגיבים על קריאות אזרחים שיצרו קשר עם מוקד "100". השתתפו בו ארבע יחידות סיור שונות — מרחב איילון (החולש על אזור בת ים וחולון), ותחנות פתח תקווה, באר שבע וזבולון בצפון, שכל אחת מהן זכתה במצלמות למשך כארבעה חודשים. את הניסוי ליווה גם מחקר מטעם המשטרה, ואת ממצאיו הגדירו שם "מזהירים". כמעט 80% מהשוטרים והאזרחים באזורים שנבדקו (על פי מדגם מייצג) חשבו שהשימוש במצלמות יוביל ליחס שוויוני של השוטרים לכלל האוכלוסייה ולהקפדה מצד לובשי המדים על שימוש בשפה הולמת.

ומה בדבר ירידה במקרי האלימות באותן התחנות, במהלך תקופת הניסוי? מתברר שהמחקר המשטרתי כלל לא בדק זאת. הוא כן גילה, עם זאת, ש–73% מהאזרחים היו בטוחים שהשימוש במצלמות יביא לירידה בשימוש בכוח מצד שוטרים. אך לשאלה זו היתה גם תשובת מראה ורודה פחות. מתברר כי רק 25% מהשוטרים השיבו על כך בחיוב. "הנתון הזה אומר דורשני", אומר ד"ר ברק אריאל מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, הנחשב למומחה בתחום מצלמות הגוף של השוטרים. "אם מפעיל הכוח לא חושב שזה יסייע בהפחתת השימוש בכוח מצדו, אז מה היעילות של המצלמה?"

מצלמת גוף על שוטר. לפי שעה נדמה כי ניתן לו שיקול דעת ניכר בהפעלתה
מצלמת גוף על שוטר. לפי שעה נדמה כי ניתן לו שיקול דעת ניכר בהפעלתהצילום: דוברות המשטרה

ככלל, סבור אריאל, המחקר לוקה בחסר ואינו מקיף דיו — ולטענה זו מצטרפים גם באגודה לזכויות האזרח. אין זה אומר כי אריאל, שביצע מחקרים רבים בתחום על משטרות שונות בעולם, מתנגד להכנסת השימוש במצלמות. "בשורה התחתונה המצלמות התבררו כיעילות מאוד", הוא קובע, "ראינו ירידה של 90% בתלונות נגד המשטרה וירידה של 60% בשימוש בכוח של שוטרים. היו תחנות, למשל בבריטניה, שבהן לא היו תלונות כלל נגד שוטרים". אך כל מקרה ומאפייניו. "יש מקומות שהמצלמה היא פלסטר", הוסיף. "במשטרות שבהן יש תרבות ארגונית של שחיתות, שום מצלמה לא תעזור".

לא תמיד מתעדים

הוועדה למיגור הגזענות בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, המליצה להכניס את מצלמות הגוף למשטרה. לצד זאת, מאחורי החלטת ארדן וסגן המפכ"ל לשעבר, בנצי סאו, לעשות זאת עמדו גם — ואולי בעיקר — זיכרונות אירועי אביב 2015: ההפגנות הסוערות של יוצאי אתיופיה בתל אביב, שהובילו לטענות לא מעטות על אלימות משטרתית. אולם בהודעת המשטרה על הכנסת המצלמות לשימוש נכתב כי הן יוצמדו לבגדיהם של שוטרי סיור, תנועה ושיטור עירוני. נעדרים מהרשימה שוטרי יס"מ ומג"ב, שלא אחת באים במגע עם אזרחים בהפגנות ובעימותים שונים. דווקא שוטרים אלה, כתבה למשטרה עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח, "נמצאים בחיכוך משמעותי מול קבוצות מיעוט ולעתים קרובות מעורבים באלימות ובהתנהגות בלתי הולמת". אך אירועים אלה, כך נדמה, ייוותרו בלי תיעוד — לפחות מצד המשטרה.

"אם יש מצלמה, תן אותה ליחידות שמתמודדות עם האזרח בקצה, בהפגנות", מצטרף ד"ר אריאל לביקורת, "אם המצלמות לא יהיו אצל שוטרי היס"מ שמתמודדים עם הפגנות או עם מג"ב, אז מה עשינו בזה? נקבל צילומים של השוטר מדבר באדיבות עם גברת כהן ברחוב?" אריאל מדגיש ש"דווקא במקומות שבהם יש חיכוך אתה צריך את הראיה. לכן המדיניות של תיעוד ארוך ורציף וביחידות שמתחככות עם האזרח המצלמה היא חשובה, אחרת כל הרעיון מתפספס".

מהומות של יוצאי אתיופיה בכיכר רבין ב-2015. העלו את הצורך במצלמות, אך ייתכן שלא יהיה לקריאתן פתרון ממשי
מהומות של יוצאי אתיופיה בכיכר רבין ב-2015. העלו את הצורך במצלמות, אך ייתכן שלא יהיה לקריאתן פתרון ממשיצילום: תומר אפלבאום

לצד נושא זה נותרו כמה שאלות בנוגע לאירועים שכן יתועדו — למשל, מאיזה שלב יעשו זאת. לכך יש תשובה מורכבת: מצד אחד, על פי נוהלי המשטרה שפורסמו בחודש שעבר, השוטר מחויב להפעיל את המצלמה מרגע המפגש עם האזרח בשלל סיטואציות — בהן מענה לקריאת מוקד, הגעה לזירת עבירה ופעילות חקירה ואכיפה. מצד אחר נדמה כי ניתן לו שיקול דעת, שכן עליו להפעיל את המצלמה אם בתחילת המפגש סבר "כי לא מתקיימים התרחישים לעיל, אך חלה התפתחות המצדיקה זאת". יתר על כן, בנוהל לא מצוינות סנקציות על שוטר שלא יפעיל את המצלמה בהתאם להנחיות. לדברי ד"ר אריאל, ענישה ברורה היא צעד הכרחי להצלחת הפרויקט.

ויש עוד שני אלמנטים שכדאי להתייחס אליהם: השיחות בין השוטרים לא יתועדו, ולא צריך ליידע את האזרחים שהם מצולמים — הם אמורים להסתפק בכך שהמצלמה אמורה להיות במקום בולט (חריג לכך מקרה שבו השוטר נכנס לבית האזרח).

השר לביטחון הפנים ארדן עם שוטר הנושא מצלמת גוף. הפרויקט יצא לדרך לאחר הפגנות יוצאי אתיופיה, אך דווקא יחידות שהופנתה אליהן אצבע מאשימה לא יישאו מצלמות
השר לביטחון הפנים ארדן עם שוטר הנושא מצלמת גוף. הפרויקט יצא לדרך לאחר הפגנות יוצאי אתיופיה, אך דווקא יחידות שהופנתה אליהן אצבע מאשימה לא יישאו מצלמותצילום: מוטי מילרוד

מחויבות השוטר להפעיל את המצלמה באופן רציף התגלתה קריטית במחקרים רבים. אחד מהם פורסם ב–2016 בכתב העת של אוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו — שנערך בידי שמונה קרימינולוגים, בהם ד"ר אריאל — וניתח עשרה מחקרים מארה"ב ומבריטניה. החוקרים גילו כי "מצלמות גוף יכולות להפחית את השימוש בכוח של שוטרים, ככל ששיקול דעתו של השוטר מתי להדליק או לכבות אותה מינימלי... ככל שהמשטרה השתמשה בשיקול דעת מתי להפעיל את המצלמה, גדל השימוש בכוח כלפי אזרחים". יתר על כן, הוסיפו, "הפעלת המצלמה כשהמצב כבר מתוח מביאה דווקא לעלייה בתוקפנות של האזרח, ומכאן גם לעלייה בתוקפנות של השוטר. על כן אנו סבורים כי המצלמה צריכה להיות דלוקה לאורך כל המשמרת". בכל האמור בישראל, לפחות לעת עתה, נראה כי לכל אורך המשמרת היא לא תהיה דלוקה.

בלי דיון בהשלכות

לצד השאלות שעולות בנוגע לנסיבות הצילום נדמה כי גם לא קדם לנושא זה שיח רב, לפחות מחוץ למשרד לביטחון הפנים. "מדובר באחד המהלכים הדרמטיים ביותר בתחום אכיפת החוק בישראל, והוא צפוי להשפיע באופן מרחיק לכת על יחסי שוטרים־אזרחים ועל היבטים שונים של ההליך הפלילי", אומרת עו"ד סוצ'יו, "ראוי היה שנושא כל כך מורכב ורגיש יוסדר בחקיקה ושייערך בו דיון ציבורי ופרלמנטרי מקיף וממצה. לא רק שזה לא קרה, אלא שאפילו הנוהל המשטרתי המעודכן פורסם זמן קצר לפני התחלת השימוש, באופן שלא מאפשר הן למומחים בתחום הן לחברה האזרחית להגיב עליו".

החששות שעולים אינם בהכרח בלעדיים לאזרחים. מחקר חדש שפורסם ביולי ושנערך באוניברסיטת יוטה התמקד בשוטרים בשש יחידות משטרה במדינה האמריקאית. החוקרים גילו כי הכנסת מצלמות הגוף ערערה גם את השוטרים והביאה לעלייה משמעותית בתחושת השחיקה שלהם. "בשל העובדה שהם מצולמים נוצרת אצל השוטרים תחושה של חוסר אמון, לצד חשש שיתחילו להיטפל אליהם בדברים הקטנים", אומר איאן אדמס, דוקטורנט למדע המדינה ואחד מעורכי המחקר. אדמס, שוטר לשעבר, מוסיף ש"קיים חשש גם בקרב השוטרים שהציבור שיצפה בתיעוד לא יבין את התמונה הכוללת של מה שבאמת התרחש בזירה".

שאלת התמונה הכוללת שיחקה תפקיד מרכזי באירוע המסעיר את מדינת אורגון מאז ספטמבר: בלילה שבין 19 ל–20 בחודש ירה שוטר הסיור דניאל קרדנס למוות במת'יו גרייבס (בן 33 שסבל מבעיות נפשיות) בשירותים של מסעדת מזון מהיר. השוטר הועמד לדין פלילי, והראיה המרכזית היתה הסרטון שצולם במצלמת הגוף שלו. צפייה בו גילתה כי בזמן שהשניים התעמתו הגיע למקום שוטר נוסף, והוא טעה לחשוב כי אקדח הטייזר המשטרתי הוא אקדח רגיל הנמצא ברשותו של גרייבס. "יש לו אקדח", צעק השוטר, ועד מהרה נורה הירי הקטלני שהביא למותו של גרייבס.

שוטר אוחז במצלמת גוף. במשטרות שבהן יש תרבות ארגונית של שחיתות, המצלמות אינן אלא פלסטר
שוטר אוחז במצלמת גוף. במשטרות שבהן יש תרבות ארגונית של שחיתות, המצלמות אינן אלא פלסטרצילום: Matt Rourke / AP

התיעוד ששחררה התביעה המחוזית באורגון לציבור הרחב הראה את השתלשלות העניינים, רגע אחר רגע. מהחשד הראשוני שהביע השוטר מהתנהגותו התמוהה של גרייבס (שחצה כביש באור אדום), דרך העימות בינהם בחדר השירותים שכלל ירי טייזר מצד השוטר, ועד למאבק על הרצפה שהסתיים בירי קטלני. לאחר צפייה בסרטון החליטו חמישה משבעת המושבעים במשפט שהירי היה מוצדק. השוטר זוכה. לכלא הוא כנראה כבר לא יגיע, אך ייתכן שהוא עוד יצטרך לשלם על תוצאות האירוע — משפחתו של גרייבס הגישה תביעה אזרחית נגדו. "התיעוד המלא מבהיר באופן חד־משמעי שהשוטר יצר את הסיטואציה", אמר עורך הדין של המשפחה, "במקום להגיד לו לעצור, כל מה שהשוטר אומר זה 'אחי, מה אתה עושה?'"

מעל הכול, המקרה הזה כנראה ממחיש עד כמה הכול עדיין תלוי בזווית ראייה. מבחינת השוטר, מסביר ניצב בדימוס צור, יכולה להיות לכך השפעה הפוכה על השוטרים — הימנעות מהתערבות. "המצלמות עלולות להביא למצב שבו שוטרים יראו אירועים ויסובבו את הראש כדי לא להיכנס לחיכוך מראש", הוא מסביר. "עם כניסת המצלמות יהיה חשוב להראות שהתיעוד לא נועד כדי לצוד שוטרים על כל טעות קטנה". לדבריו, אסור שהצילומים יהיו נגישים לכל אזרח, "אחרת כל אירוע שולי יהפוך לכלי ניגוח ויחלו להצטבר תיקים נגד שוטרים על זוטות ונקבל משטרה של 'ראש קטן'. אם התיעוד יהיה זמין אונליין לכל אחד, אני רואה בזה יותר נזק מתועלת".

המשטרה מסרה בתגובה כי פרויקט מצלמות הגוף "בהובלת המשרד לביטחון הפנים ופיקוד המשטרה, הוא מהמהלכים המשמעותיים ביותר שנעשו בארגון בשנים האחרונות, ותכליתו חיזוק אמון הציבור במשטרה, הגברת השקיפות בפעולות השיטור והפחתת פוטנציאל החיכוך שבין שוטר לאזרח. את הפרויקט המורכב מלווה נוהל שנכתב לאחר היוועצות עם גורמים שונים ובשקיפות מלאה מול הציבור, וכן מחקר מלווה בהסתמך על ממצאי הניסוי, בהתאם לבדיקות שונות שנעשו ברחבי העולם ובתיאום עם משרד המשפטים. לפי הנוהל שפורסם ביוזמתנו לכל הציבור באתר המשטרה, הקובע כלל שלפיו על השוטר לתעד כל מפגש שוטר־אזרח, צומצם למינימום ההכרחי שיקול דעתו של השוטר למעט חמישה חריגים נקודתיים שנקבעו על ידי הפרקליטות מטעמים של מניעת פגיעה בצנעת הפרט (למשל במקרים של אונס, הפשטת חשוד או כשהנפגע הוא קטין — י"ב). כמו כן נקבע כי חריגים אלה ייבחנו בעתיד עם התקדמות הפרויקט".

במשטרה הוסיפו כי "בניגוד לנטען, כמעט כל השוטרים שהשתתפו בניסוי העידו כי מצלמות הגוף היו כלי משמעותי בריסון כלל המעורבים במפגשי שוטרים ואזרחים". בנוגע להחלטה שלא לצייד שוטרי מג"ב ויס"מ במצלמות נמסר כי "בעיקר בשל מסגרת תקציב הפרויקט, ולאור תעדוף שנעשה במשטרה, הוחלט לצייד בשלב הראשון את שוטרי הסיור, התנועה, הסיור הרגלי והשיטור העירוני כמגיבים ראשונים על קריאות האזרח. בשלב השני יצטיידו גם מגזרים נוספים (כגון שוטרי מג"ב ויס"מ) שפועלים פעמים רבות בצוותים גדולים יותר ומתעדים לעתים קרובות יותר את פעילותם באופן יזום, באמצעות מתעדים מבצעיים ייעודיים". 

שוטרים חונקים אזרח למוות בארה"ב ב-2014

"לצערנו תמיד יהיה מי שיבחר להטיל דופי בפרויקט כה חשוב ומשמעותי בעבור המשטרה ובעיקר בעבור כל אזרח נורמטיבי בישראל", הוסיפו במשטרה, "אולם אנו בטוחים כי המשאבים הארגוניים שהושקעו בלמידה, בניסוי, בשיתוף הציבור, בפיתוח ובחשיבה — הם שיבטיחו שפרויקט מצלמות הגוף במשטרה יפחית שימוש בכוח מצד שוטרים ואזרחים, יפחית את תלונות השווא, ישקף וימקצע את עבודת השיטור בתחום אכיפת החוק, ימנע פשיעה ויחזק את אמון הציבור במשטרה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ