ועדת הבדיקה בעקבות פרשת המסרונים: שופטים לא מנמקים החלטות על מעצרים

דו"ח הוועדה הוגש לנשיאת העליון חיות באפריל ופורסם רק עתה בעקבות בקשת חופש המידע שהגיש "הארץ". לפי הדו"ח, הסיבה להיעדר נימוקים היא עומס העבודה הכבד המוטל על שופטי המעצרים

רויטל חובל
רויטל חובל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פוזננסקי-כץ בבית המשפט העליון, בחודש שעבר. בג"ץ ביטל את הדחתה
פוזננסקי-כץ בבית המשפט העליון, בחודש שעבר. בג"ץ ביטל את הדחתהצילום: אמיל סלמן

דו"ח ועדת הבדיקה בראשות שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון שמונתה בעקבות פרשת המסרונים של השופטת רונית פוזננסקי-כץ חושף כי החלטות שופטים על מעצרים ומתן צווים ניתנות לרוב ללא נימוקים וכי הבקשות המוגשות על ידי המשטרה "חסרות פרטים שיש חובה לציינם בהתאם לחוק". עוד צוין בדו"ח, מפי היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, כי "אין הקפדה על צירוף מסמכים רלוונטיים". הסיבה לכך, לדבריו, היא "עומסי העבודה הכבדים המוטלים על שופטי המעצרים".

סמנכ"לית תפעול ומזכירויות בהנהלת בתי המשפט, שלומית לוי-לביא, הצביעה על כך כי אין אחידות בנהלים לטיפול בתיקי מעצרים בבתי המשפט השונים, אלא הדבר נתון לשיקול דעתו של כל נשיא. היא הצביעה על כשלים נוספים בכך שבקשות לצווים ומעצרים מוגשות ישירות לשופט (ושלא דרך המזכירות) וכי דיונים אלה מתקיימים ללא פרוטוקול מסודר, ולעתים הדבר עלול לגרום להיעדר תיעוד של ההחלטות.

דו"ח הוועדה, שהוגש לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות באפריל האחרון, פורסם רק עתה במסגרת בקשת חופש מידע שהגיש "הארץ". לצוות הוועדה, שכלל גם את נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע רויטל יפה-כץ ונשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז עינת רון, הוגש דו"ח ועדה בראשות השופט שאול אבינור, שבה בין היתר היתה חברה השופטת פוזננסקי-כץ, בעניין התנהלות בית משפט השלום בתל אביב בנושא זה. הדו"ח הוגש לנשיא בתי משפט השלום בתל אביב, אביחי דורון בנובמבר 2017. הנהלת בתי המשפט סירבה להעביר אותו לידי "הארץ" ודחתה את בקשת חופש המידע שהוגשה.

בדו"ח אבינור נכתב כי "לעתים המשטרה מגיעה לבית המשפט בקשות מעצר ריקות בחלקן, מבלי שמצוין בהן הסעד המבוקש". עוד ציינה הוועדה כי "סד הזמנים הקצר שבו נדונות הבקשות להוצאת צווים במעמד צד אחד הביא לכך שבחלק מהצווים נפלו פגמים, וכי השימוש של שופטים בטפסי צווים המנוסחים על ידי היחידות החוקרות השונות, הוא בעייתי", לשון הדו"ח. כפי שציין נציב תלונות השופטים אליעזר ריבלין, מפרשת פוזננסקי-כץ עלה כי המלצות צוות אבינור לא יושמו.

נשיאת העליון חיות בכנס בחיפה, החודש. אסרה על קשר ישיר בין שופט לברשויות החקירה בהליכי מ
נשיאת העליון חיות בכנס בחיפה, החודש. אסרה על קשר ישיר בין שופט לברשויות החקירה בהליכי מעצריםצילום: ערן גילווארג

נשיאי בתי המשפט השונים ושופטי מעצרים גם הביעו את עמדתם בפני חברי ועדת אלרון. אחת הסוגיות שנותרה במחלוקת היא האם יש למנות שופט קבוע שידון במעצרים, או שיש לקבוע תורנות. מהדו"ח עולה כי אין אחידות בעניין וכל בית משפט נוהג אחרת. רוב נשיאי בית המשפט המחוזי העדיפו שימונה שופט קבוע, "מטעמים של יעילות ושמירה על חשאיות החקירה". מנגד נטען כי תחלופה של שופטי מעצרים תפחית אפשרות ליצירת קשרים בין שופטים לגורמים המופיעים בפניהם.

ועדת אלרון החליטה שלא להחליט בעניין והותירה את המצב על כנו – כל נשיא בית משפט יחליט בעניין כרצונו. בעקבות פרשת פוזננסקי-כץ, שבה נחשף כי הרשות לניירות ערך ביקשה כי השופטת תמשיך לדון בבקשותיה, הומלץ "להימנע לחלוטין מכל השפעה של נציג היחידה החוקרת על זהות השופטים". עוד נכתב כי "שופט לא יהיה שותף למתווה חקירתי זה או אחר, ולא יבוא בהצעות או יביע דעתו במעמד צד אחד באשר לצורכי החקירה".

בעקבות הדו"ח פרסמה חיות ביולי האחרון נוהל חדש האוסר על קשר ישיר בין שופט לבין רשויות החקירה, בהליכי מעצרים או בקשות לצווים. לפי הנוהל החדש, קשר ישיר, כפי שהתקיים בפרשת פוזננסקי-כץ, שבה חוקרי המשטרה והרשות לניירות ערך נפגשו עמה בלשכתה ללא נוכחות נציגי החשודים, ייאסר.

פוזננסקי-כץ תועדה מתכתבת עם נציג של הרשות לניירות ערך בנוגע להארכות מעצר בתיק 4000. בחודש שעבר ביטל בג"ץ את הדחתה בעקבות עתירתה נגד העונש שגזר עליה בית הדין המשמעתי לשופטים בשל פרשת המסרונים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ