היועמ"ש: אין מקום לפתוח בחקירה נגד שוברים שתיקה בחשד לאיסוף מידע שלא כדין

ההחלטה מגיעה שלוש שנים לאחר שארגון הימין "עד כאן" הגיש תלונה למשטרה ולפרקליטות בעקבות כתבה, בה נראים פעילי שוברים שתיקה שואלים חיילים משוחררים על כלים שמפעיל צה"ל ועל מיקום כוחות צבאיים

רויטל חובל
רויטל חובל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מנדלבליט בכנס בתל אביב, בנובמבר האחרון
מנדלבליט בכנס בתל אביב, בנובמבר האחרוןצילום: מוטי מילרוד

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע היום (שלישי) כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד שוברים שתיקה בחשד לאיסוף והחזקה של מידע מסווג שלא כדין, בעקבות תלונת ארגון הימין "עד כאן" לפני שלוש שנים. 

בפברואר 2016 הגיש עורך הדין של עמותת "עד כאן", עודד סבוראי, תלונה למשטרה ולפרקליטות על כך ששוברים שתיקה אוסף ומחזיק שלא כדין במידע מסווג. זאת, ימים ספורים לאחר פרסום כתבה בעניין בחברת החדשות שהתבססה על תיעוד שצילמו במצלמה נסתרת פעילי "עד כאן". בתיעוד נראו פעילי שוברים שתיקה גובים עדויות מחיילים משוחררים, ושואלים אותם בין היתר על התרעות הנוגעות למנהרות בגבול עזה, על כלים שמפעיל צה"ל, ועל מיקום כוחות צבאיים. בכתבה נטען כי קיים פער בין השאלות שנשאלו על ידי שוברים שתיקה, שנראות כאיסוף מידע מודיעיני, לבין המטרה המוצהרת של הארגון.

תחקיר חברת החדשות

בתגובה לפרסום הכתבה טען תחילה שר הביטחון דאז, בוגי יעלון, כי השאלות שארגון שוברים שתיקה שואל חיילים הנוגעות לסודות מבצעיים הן בגידה, ולאחר מכן הסתייג מדבריו ואמר שמדובר בעבירת ביטחון מידע. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר כי "הארגון חצה קו אדום נוסף" וכי גופי חקירה ביטחוניים בודקים את הנושא.

במכתב מפברואר 2017 לעורך דינה של עמותת "עד כאן", כתבה רחל מטר מפרקליטות המדינה - על דעת פרקליט המדינה שי ניצן - כי אין מקום להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד שוברים שתיקה. במכתבה ציינה כי "לא הובאה בפנינו כל ראיה לפיה ארגון שוברים שתיקה פרסם מידע מסווג ורגיש. אף לא ידוע לנו על מקרה שבו פרסם הארגון מידע סודי שהוא מחזיק ברשותו מבלי שנתקבל תחילה אישור מטעם הצנזורה הצבאית. לפיכך, ואף בהנחה כי יש ברשות הארגון מידע אשר הוא איננו מוסמך להחזיק בו, נראה כי אין עניין ציבורי בפתיחה בחקירה פלילית".

הפגנה נגד שוברים שתיקה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, ב-2016
הפגנה נגד שוברים שתיקה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, ב-2016צילום: אליהו הרשקוביץ

עוד הוסיפה כי "אשר למידע שקיבלו נציגי הארגון מהחיילים המשוחררים שנשלחו על ידי 'עד כאן', מידע זה נבחן ובחוות דעת מטעמם של הגורמים הרלוונטיים במערכת הביטחון נמצא כי מדובר במידע בסיווג 'שמור' לכל היותר. לא נמצאה כל ראיה לפיה ארגון שוברים שתיקה, או פעילים מטעמו, מסרו מידע מסווג לידיעתם של גורמים מחוץ לישראל. במכלול הנסיבות, נראה כי על פני הדברים, מטען הארגון איננה פגיעה בביטחון המדינה, אלא קבלת מידע בדבר טענות לביצוע עבירות פליליות על ידי כוחות צה"ל".

מטר הוסיפה כי אמנם קשה לקשור בין השאלות שנשאלו על ידי נציגי שוברים שתיקה לבין מטרותיו המוצהרות של הארגון, אך ציינה כי "לא ניתן לשלול את ההסבר שניתן לכך מטעם נציגי הארגון, לפיו מטרת השאלות הינה לבחון את מהימנות העדות. לא מצאתי כי יש בהתנהלות זו, אף שהיא מעוררת תמיהה, כדי להצדיק החלטה על פתיחה בחקירה פלילית".

ב"עד כאן" הגישו ערר על החלטתה של מטר ליועמ"ש וזה מסר את החלטתו היום, לפיה אין מקום להתערב בהחלטה שהתקבלה והנימוקים של מטר מקובלים עליו.

מנכ"ל שוברים שתיקה, אבנר גבריהו, אמר בתגובה להחלטה: "אחרי שלוש שנים האמת יוצאת לאור וקמפיין ההסתה של הימין התרסק. עכשיו ברור לכולם שארגוני המתנחלים שיקרו לעיתונות, לפרקליטות, לציבור ולכולנו. מי שניסה לסמן חיילים ששוברים שתיקה כבוגדים, מרגלים וסוכנים זרים נכשל גם הפעם. הגיע הזמן שיבינו - מציאות הכיבוש חזקה יותר מכל קמפיין שקרי של ארגוני ימין".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ