נאשם בפרשה 512 נמלט מהארץ; מקורביו ישלמו מיליוני שקלים שהופקדו בערבויות

בית המשפט המחוזי קבע כי יש לחלט את הערבויות שהפקידו המקורבים והנאשם עם שחרורו בתנאים מגבילים בשנת 2016. גולן אביטן, שנאשם בשלוש עבירות רצח, יצא לרופא שיניים לפני כחצי שנה ומאז נעלמו עקבותיו

בר פלג
בר פלג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יצחק אברג'יל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בחודש שעבר
יצחק אברג'יל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בחודש שעברצילום: מוטי מילרוד

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה היום (שני) לחלט 12.5 מיליון שקלים מערביו של אחד מהנאשמים בפרשה 512, חצי שנה אחרי שנעלם וככל הנראה נמלט לחו"ל. הערבויות הופקדו ב-2016, עת נעצר גולן אביטן, שנאשם בין היתר בשלוש עבירות רצח ובשלוש עבירות של חבלה בכוונה מחמירה במסגרת ארגון פשיעה.

השופט אברהם הימן קיבל את עמדת פרקליטות מחוז תל אביב. על ההחלטה ניתן צו עיכוב ביצוע, ופרקליטי הערבים אמרו כי יגישו ערר. עם חילוטן, יועברו הערבויות לאוצר המדינה.

לאחר מעצרו של אביטן, שהוגדר על ידי מערכת אכיפת החוק כאיש ביצוע בשני ניסיונות החיסול של העבריין זאב רוזנשטיין, הוחלט שהוא יוכל לשהות בתנאי מעצר מקלים יותר – מעצר בית עם אזיק אלקטרוני והפקדות כספיות נוספות. הוא עצמו הפקיד מיליון שקלים וחתם על ערבות בסך שני מיליון שקלים נוספים. עשרה ערבים נוספים, רובם ככולם בני משפחתו, חתמו על ערבות בסך מיליון שקלים כל אחד. לפי החשד במערכת אכיפת החוק, אביטן ניצל "חלון" קבוע להורדת האזיק האלקטרוני שלו, אמר למפקח שלו כי הוא הולך לרופא שיניים, וברח מהארץ. עם זאת, סנגורו אמר בדיון בחודש דצמבר כי מכשיר הטלפון שלו אוכן בחולות ניצנים, מקום שאותו הגדיר בדיון כ"לא סימפטי". במערכת אכיפת החוק יודעים כי אביטן אכן נמצא בחו"ל, בין היתר בעקבות שיחת טלפון שבוצעה ממקום מסתורו.

זאב רוזנשטיין בבית המשפט, ב-2011
זאב רוזנשטיין בבית המשפט, ב-2011צילום: מיכל פתאל

פרקליטי עשרת הערבים טענו כי לקוחותיהם לא ידעו על הכוונה של אביטן להפר את מעצר הבית ושלא הייתה להם היכולת לדעת עליה, ואף טענו לפגמים בהליך אזהרת המשיבים לקראת חתימתם על כתב הערבות. השופט דחה את טענותיהם באומרו כי "חתימתם של הערבים, המפקחים על כתב הערבות, מהווה הסכמה לכך כי הם נוטלים על עצמם - כל אחד מהם באופן עצמאי ונפרד - אחריות אישית לכך שהנאשם יתייצב למשפטו. מדובר, אפוא, בנטילת אחריות כבדה שבצידה סיכון כבד. היות וכל אימת שהנאשם הפר את התנאי ולא יתייצב למשפטו, תכנס הערבות לתוקף וניתן יהיה לחלטה עד למלוא סכומה – מיליון שקלים".

בהחלטתו אף ציין השופט את דברי הערבים ביום חתימתם על הערבות. כך, למשל, אמר אחד מהם, חברו של אביטן כי הוא "חבר טוב של הנאשם". "אני מאמין בו וכל דבר שאני מוכן לעשות, כולל בית ונכסים. אני בלב שקט ובנאמנות סומך עליו, וגם מכיר אותו ואת המידות שלו. אני סומך עליו בעיניים עצומות שלא יקרה כלום, ואם חס וחלילה יהיה משהו כהוא זה, אני אתקשר למשטרה. אהיה מוכן גם למכור את הבית", אמר.

בסמכותו של בית המשפט היה גם להפחית מסכום החילוט, וכך עשה עם בתו של אביטן, שטענה בזמן אמת כי היא נטולת אמצעים כלכליים או נכסים, ולכן דרש ממנה חצי מיליון שקלים. לגבי בקשת סנגורו של אביטן לא לחלט ממרשו את מלוא סכום הערבות, שהגיע לסך של שלושה מיליון שקלים, כתב השופט: "אדם אשר מפר בצורה כה בוטה את האמון שניתן לו על ידי בית המשפט כמו גם את האמון שניתן בו על ידי משפחתו וחבריו, בעת שעבירות רצח מיוחסות לו בכתב אישום, נמלט מהארץ, ואין בסיס ואף לא שמץ של בסיס להפחית מהערבות העצמית וההפקדה הכספית שבאו בין היתר למנוע הימלטותו מן הארץ".

כתב האישום שהוגש נגד אביטן בפרשה 512, תיק הדגל של מערכת אכיפת החוק כנגד הפשיעה המאורגנת בישראל, הוגש ב-2015 נגד מספר רב של נאשמים. כתב האישום מתאר כי אביטן היה אחד מאנשי הביצוע של מטעני החבלה. עוד עולה מכתב האישום כי טרם ניסיון החיסול של רוזנשטיין בגני התערוכה ב-2003, אביטן רכש עשרה משדרים ושלטים שבאמצעותם ניתן להפעיל מטעני חבלה. הוא גם סיפק את מערכת ההפעלה הספציפית למטען בו נעשה שימוש בניסיון החיסול בו נפצעו רוזנשטיין ומאבטחיו. מהמשך כתב האישום עולה כי אביטן ונאשם נוסף לקחו חלק בהוצאה לפועל של התכנית השנייה לרציחת רוזנשטיין. אביטן שוחח, בין היתר, עם מי שלימים יהפוך להיות עד המדינה ה.צ. (מהנדס המטענים של הארגון באותה העת), על מנת שיכין מטען חבלה אותו יטמינו בגג חנות המרת הכספים ברחוב יהודה הלוי בתל אביב, כשאביטן מברר עמו האם שלט רחוק "כמו בפעם הקודמת" יתאים. שלושה בני אדם חפים מפשע נהרגו בניסיון החיסול.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ