הנהלת בתי המשפט תרשום את נתוני המועמדים לשיפוט במאגר מידע לפי החוק

מערכת "יהלום" כוללת בתוכנת אקסל את המידע האישי של המועמדים, וכן את הציון שקיבלו בקורסי הערכה וההמלצה לגביהם. רישום המידע כחוק אמור להגביר את השקיפות כלפי המועמדים לשיפוט

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דיון בבג"ץ, באפריל

הנהלת בתי המשפט הודיעה אתמול (ראשון) כי תרשום את המידע שהיא אוספת על אודות מועמדים לשפיטה כמאגר מידע לפי חוק הגנת הפרטיות. המידע, שנאסף במערכת שנקראת "יהלום", כולל גם את המשוב שקיבלו המועמדים בקורסי ההערכה. ההודעה נמסרה לבית המשפט בתגובה לעתירה שהגישה בתחילת השנה התנועה למשילות ודמוקרטיה, שדרשה לרשום את המערכת כמאגר מידע.

חוק הגנת הפרטיות קובע שורה של חובות ומגבלות על בעל מאגר מידע, במטרה להגן על פרטיות האנשים שהמידע על אודותיהם נכלל במאגר. החוק גם מתיר לכל אדם לעיין במידע על אודותיו, כך שרישום המידע כחוק גם אמור להגביר את השקיפות כלפי המועמדים לשיפוט. החוק גם אמור לשפר את אבטחת המאגר.

צילום מסך מתוך מאגר יהלום

המידע נאסף על המועמדים לשיפוט כחלק מהליך הסינון שהם עוברים, שכולל קורס הערכה שנחשב למאתגר ומתקיים במכון להשתלמות שופטים. מטרת הקורס היא התרשמות מהמקצועיות של המועמד, מתכונות האופי שלו, מיכולות קבלת ההחלטות שלו, מדרך חשיבתו ומהקשרים החברתיים שהוא יוצר. בסיום הקורס דנה ועדת המשנה - המורכבת משלושה חברים של הוועדה למינוי שופטים - ומחליטה אם להכניס את המועמד למאגר המועמדים לשפיטה בהתאם לציון שקיבל בקורס. המידע של מערכת יהלום כולל פרטים אישיים על המועמדים כמו גיל, השכלה וערכאה מבוקשת, וכן את המלצת הקורס, הציון שקיבלו המועמדים והמלצת הוועדה.

העתירה של התנועה למשילות ודמוקרטיה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עו"ד יסכה אלפרוביץ, לאחר חלופת מכתבים בין התנועה לבין הנהלת בתי המשפט. הפנייה הראשונה של התנועה להנהלת בתי המשפט נעשתה ביוני 2017, לאחר שפורסם בעיתונות כי נשיאת בית המשפט העליון באותה התקופה, מרים נאור, מחזיקה "מאגר סודי" שכולל מידע על המועמדים לשיפוט, שחלקם הגדול כלל אינו מודע למאגר.

מנהל בתי המשפט באותה התקופה, מיכאל שפיצר, שהיום מכהן כשופט בבית הדין הארצי לעבודה, השיב לפניית התנועה כי הוא דוחה את הטענות על "מחשב סודי" שכולל מידע על המועמדים לשפיטה, אשר חלקם הגדול אינו מודע לקיומו. שפיצר כתב כי המידע - שכולל המלצות, קורות חיים וחוות דעת על המועמדים - מועבר לכל חברי הוועדה לבחירת שופטים, נשמר כמות שהוא ולא מוזן לקובץ אחד או למאגר מרוכז שמאפשר לחלק אותו לקטגוריות. עוד נכתב כי מדובר במאגר שאינו נחשב "מאגר מידע" ואינו חייב ברישום.

באוקטובר כתב היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט כי מערכת יהלום היא עובדת בתוכנת על בסיס תוכנת אקסל, ונועדה לשמור מידע על מועמדים לשיפוט הדרוש לעבודת הוועדה לבחירת שופטים. היועץ הוסיף בתגובתו כי קיים ספק אם מדובר במאגר מידע המחייב רישום לפי חוק הגנת הפרטיות. עוד נמסר כי הנהלת בתי המשפט דנה בנושא עם הגורמים המוסמכים במשרד המשפטים,  וחלק מהשיח כולל את הכוונה לבחון אם קיים צורך ברישום מערכת יהלום כמאגר מידע לפי החוק.

פרקליטות מחוז ירושלים מסרה אתמול לבית המשפט, באמצעות עורכת דין נגה קידר, כי ההחלטה לרשום את המאגר התקבלה לאחר התייעצויות ובחינת ההשלכות הנובעות מכך על המועמדים לשיפוט ועל הליך המיון ועבודת הוועדה. בעקבות זאת, נכתב בהודעת המדינה, העתירה מיצתה את עצמה.

מהנהלת בתי המשפט נמסר: "רישום מערכת יהלום הכוללת מידע על מועמדים לשפיטה כמאגר מידע בהתאם לחוק, נדון במסגרת עתירה המתנהלת בימים אלו. תגובה מקדמית לעתירה הוגשה על ידי הנהלת בתי המשפט. תוכן המאגר וזכויות העיון בו יהיו בהתאם לדין".

התנועה למשילות ודמוקרטיה כתבה בטוויטר בעקבות הודעת הפרקליטות כי "זהו יום גדול לשקיפות בהליך מינוי השופטים. כעת יוכלו מועמדים שנדחו לקבל מידע על השיקולים וחוות הדעת שהביאו לפסילתם. גם הציבור יידע יותר על ההליך הזה. חבל שהיינו צריכים לנהל הליך של שנה וחצי ובסופו להגיש עתירה מנהלית רק כדי שהוראות החוק יישמרו בהנהלת בתי המשפט".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ