ביהמ"ש זיכה אסיר לשעבר שאמר למוקד סיוע נפשי כי הוא מתכוון לפגוע בגרושתו

הגבר, שהורשע בעבר באיומים על חיי גרושתו, זוכה לאחר שהשופט השתכנע כי רק פרק את מצוקתו באוזני המתנדב במוקד ער"ן. "כאשר מקננת מחשבה נוראית בלבו של אדם, עדיף שידבר אודות אותם חלומות ובכך יקטן הסיכוי לממשם", כתב

בר פלג
בר פלג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: אוליבייה פיטוסי

בית משפט השלום בתל אביב זיכה בחודש שעבר גבר שאמר בשיחת טלפון עם מוקד עזרה נפשית (ער"ן) כי הוא מתכוון לפגוע בגרושתו, וכי עבריינים שהכיר אף הציעו לעזור לו בכך. הגבר ריצה מאסר בעבר לאחר שאיים על חיי גרושתו. בית המשפט זיכה אותו לאחר ששוכנע כי הוא לא התכוון לפגוע בה, אלא רק פרק באוזני המתנדב שעמו שוחח את מצוקתו הנפשית. "השיחה בין ד' לבין ער"ן לא היתה אלא תרגום מצוקתו של ד' למלים והרהורים ושחרור קיטור מצדו", נימק השופט שמאי בקר את החלטתו, והוסיף: "כאשר מקננת מחשבה נוראית או נקמנית בלבו של אדם, עדיף לו - גם לנו כחברה - שידבר אודות אותם חלומות, ישתף בהם, 'יפרוק' אותם מילולית ובכך יקטן הסיכוי של הוצאתם מן הכוח אל הפועל". 

על פי כתב האישום, בנובמבר 2018 התקשר ד' לעמותת ער"ן לפנות בוקר ושוחח עם עם המתנדב במשך כ-35 דקות. במהלך השיחה, כינה הנאשם את גרושתו בשמות גנאי ובסיומה של השיחה אמר כי הוא מתכוון "לגמור אותה", ושלשם כך אף שוחח עם עבריינים. הוא הוסיף כי אין לו מה להפסיד, כיוון שבעבר היה אדם נורמטיבי, אך לאחר שהיה בכלא הוא "פרופסור לפשע". במהלך השיחה לחץ המתנדב על "כפתור אדום", שהעלה באופן סמוי פסיכולוג בכיר ומנוסה על הקו, על מנת שזה ידריך את המתנדב כיצד לנווט את השיחה. נציג ער"ן ניסה להניא את ד' ממעשיו, ולאחר מכן דיווח על תוכן השיחה למשטרה.

הנאשם אמר בחקירתו כי רק פרק את אשר על לבו בשיחה עם המתנדב. בחקירתו הראשונה במשטרה אמר: "דיברתי 90% משיחת הטלפון על הכאב שלי והתסכול שלי מכך שאני מורחק מהילדות. וגם על כך שמבחינה כלכלית אני בלי שקל וגר ברחוב. כל מה שחיפשתי זה אוזן קשבת לשתף במצוקה שלי". בעדותו בבית המשפט, אמר: "התקשרתי כי אני אדם בודד שאין לו אף אחד בעולם. בסך הכל רציתי לפרוק את הכאב שלי, כי קשה לי מאוד". באשר לדברים שאמר בשיחה עם המתנדב על כך ששיתף עבריינים בבית הכלא בתוכניתו, אמר כי סיפר את סיפורו האישי בחצר הכלא ומן הסתם שמעו אותו אסירים. "אנשים שם היו המומים מהסיפור והציעו את עזרתם", סיפר בעדותו, אך הדגיש: "אמרתי להם: 'לא הווה, לא עתיד ולא לעולם'".   

הסנגורית של ד' מטעם הסנגוריה הציבורית, עו"ד ענבר קינן, אמרה בסיכומיה כי יש להורות על זיכויו, כיוון שאדם המתקשר למוקד אנונימי – אין לייחס לו את הכוונה לממש את עבירת האיומים. במשטרה טענו כי מדובר באמירות שאינן לגיטימיות ומעלות חשש לסכנה המחייבת דיווח לרשויות. התובע בתיק, עו"ד צוריאל שגב, טען כי אין מדובר ב"שיחת ונטילציה", וכי הגבול הפלילי במקרה זה נחצה. "נקודת המוצא של השומע (המתנדב, ב"פ) היא שיש אדם בעולם שיש לו מניע ברור לרצוח או לגמור או כל מונח אחר את אשתו, שניסה לעשות זאת בעבר באמצעות סכין, נתפס בדרך אליה וישב על כך בכלא, יצא 'פרופסור לפשע' והגיע למסקנה שעליו לעשות זאת שוב, ואף התייעץ על כך עם עבריינים", אמר התובע.

בפסק הדין המפורט שכתב השופט שמאי בקר, הוא התעכב על טיב יחסי מטפל-מטופל, ועל השאלה האם ניתן להרשיע אדם שאיים על צד ג' בשיחה אנונימית עם מטפל. בהתבסס על הכרעת עבר של בית המשפט העליון בנושא, כתב כי "מקרה כזה חייב להיות יוצא דופן, מובהק וקיצוני עד כדי כך שבית המשפט יעדיף לתת בכורה לצורך להגן על שלום הציבור על פני העדפת חופש הביטוי".

השופט בקר קבע כי זהו אינו המקרה, והוסיף: "סיפורים כפי שסיפר ד' למתנדב קשים לשמיעה או עיכול. התיעוב והשנאה לגרושתו אינם מעוררים אמפתיה ואולי אף יש בהם להרתיע את השומע. מכאן, נקל להבין ולקבל את רצונו של ד' למצוא אוזן קשבת למחשבותיו, לשנאתו, לרחמים העצמיים, לתסכול – אצל ער"ן, שם האוזן אנונימית והשמיעה אינה שיפוטית... אני מאמין למתנדב כי בהחלט נבהל, אולם אין בכך משום סתירה: יכול אדם להשמיע דברים קשים, מבהילים ויכול שומעם להתבהל, אף לחוש מאוים סובייקטיבית ועדיין – לא תהא זו עבירה". יחד עם זאת, שיבח השופט את המתנדב שדיווח על תוכן השיחה לרשויות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ