המדינה הכריזה על מאבק בפוליגמיה, אך המשטרה לא מיישמת

מנתונים שמסרה המשטרה מתברר כי שנתיים לאחר פרסום ההנחיות שנועדו לצמצם את תופעת ריבוי הנישואים, לא הוקצה כוח אדם לטיפול בנושא ומספר תיקי החקירה ירד בחצי. המשטרה: היכולת לטפל בתופעה ללא נכונות הקורבנות היא מוגבלת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אשה בדואית בכפר לא מוכר בנגב

במשרד המשפטים מותחים ביקורת על טיפול המשטרה בנושא ריבוי הנישואים (פוליגמיה), ומאשימים כי הארגון אינו מיישם את מדיניות האכיפה שהוחמרה בשנתיים האחרונות. בכירי המשרד פרסמו בשנים האחרונות הנחיות לרשויות בניסיון למגר את התופעה, הרווחת בעיקר בחברה הבדואית. אך מנתוני המשטרה מתברר כי היא אינה ממלאת אחר חלק ניכר מהן: עד כה לא הוקצה כוח אדם ייעודי לטיפול בנושא, לא נאסף מידע שעשוי היה להקל על הרשויות בטיפול בתופעה ומספר תיקי החקירה ירד ב-2018 ביותר מחצי.

פוליגמיה היא עבירה פלילית בישראל מאז 1977, אך במשך השנים לא היתה נגדה אכיפה, כדי להימנע מפגיעה בנורמות החברתיות של הבדואים. לפי הערכות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בישראל כ-6,200 גברים שנשואים ליותר מאשה אחת. ב-2015 הכריזה שרת המשפטים איילת שקד על יוזמה "למיגור הפוליגמיה", וב-2017 פרסם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הנחיה להגברת האכיפה ולהחמרת הענישה, ובראשה דרישה למאסר בפועל. ההנחיות אינן חלות על גברים שנישאו לאשה נוספת בטרם פרסום ההנחיות.

כנס בנושא פוליגמיה באוניברסיטת בן גוריון, ב-2015צילום: אליהו הרשקוביץ

בשנה שעברה אימצה ועדת שרים את המלצותיו של צוות בין-משרדי בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור להגברת האכיפה הפלילית והאזרחית בנושא. לפי ההמלצות, האכיפה תיעשה בעיקר על ידי המשטרה, אך גם גופים אזרחיים כמו המוסד לביטוח הלאומי ובתי הדין השרעיים הונחו להעביר מידע על חשד למקרי פוליגמיה.

מנתונים שמסרה המשטרה בעקבות בקשת חופש מידע של ארגון לביא, מתברר כי מספר תיקי החקירה שנפתחו ירד ב-2018 בכ-54% בהשוואה ל-2017, מ-406 תיקים ל-188. בניגוד להנחיות פלמור, לא הוקצה כוח אדם לטיפול בנושא, וממילא הגורמים הרלוונטיים במשטרה דרשו רק קצין אחד וחוקר שטח אחד. בארגון אמרו כי "הנתונים מוכיחים שהמשטרה מתרשלת בתפקידה, ואינה פועלת כנדרש כדי לבלום את הפוליגמיה במגזר הבדואי".

בדו"ח של הצוות הבין-משרדי עלה צורך לרכז את המידע בנושא, בשל העובדה שהיקף התופעה והשלכותיה אינם ידועים למדינה. בניסיונו להציג נתונים, התבסס דו"ח פלמור עצמו על הערכות והשערות, והצוות קבע כי על המדינה להנגיש את המידע לכל רשויות האכיפה והרשויות הממשלתיות האחרות הנחשפות למקרי פוליגמיה, כמו הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה.

לפי תשובת המשטרה, לא נאסף די מידע כזה, שיאפשר להקים בעתיד בסיס נתונים שהמדינה תישען עליו בניסיון לצמצם את התופעה, ולא התבצעו פילוחים הנחשבים נחוצים: בכמה מקרים הנישואים היו לאשה פלסטינית, בכמה מהתיקים היתה הונאה של הביטוח הלאומי, היכן מתגוררים החשודים ומהו המקור לתיקי החקירה. בחודשים האחרונים מתקיימות ישיבות מעקב תקופתיות בראשות פלמור, ולפי מקור שהשתתף בדיונים, היא העירה לנציגי המשטרה על אופן יישום הדו"ח.

אימן אבו סקיק, הגבר היחיד שהורשע בפוליגמיה, מחוץ לבית המשפט בבאר שבע, בפברוארצילום: אליהן הרשקוביץ

בכיר במשרד המשפטים אמר ל"הארץ" כי "ברור שהמשטרה לא נרתמה לנושא כמונו", אף שתפקידה חיוני לצמצום התופעה. לדבריו, המשטרה דרשה להסיר מהמלצות פלמור סעיף המורה לארגון לאסוף מידע על פוליגמיה מהעיתונות הפלסטינית, שבה מתפרסמים לעיתים הודעות לגבי נישואים פוליגמיים שבהם אחד מבני הזוג ישראלי עוד בטרם התרחשו. זאת, בשל התנגדות המשטרה להתערבות בחומרים המודיעיניים שלה ודרך איסופם. במקום זאת, צורפה לבקשתה הנחיה כללית ל"אכיפה באמצעות כלל הכלים העומדים לרשות המשטרה". המקור אמר כי בדיון, נציגת המשטרה לא השיבה לשאלה אם מתקיים מעקב אחרי הפרסומים הפלסטיניים בנושא.

גם בית משפט השלום מתח ביקורת על אופן הטיפול הפלילי של המשטרה ושל הפרקליטות בתיקי פוליגמיה, בתיק היחיד שבו הורשע בכך גבר. השופט רון סולקין כתב כי כתבי האישום בנושא דלים בפרטים, וכי חסרים בהם פרטים מהותיים שעשויים להשפיע על היקף העונש שיושת על העבריינים. כתבי האישום קצרים לרוב ומתבססים על חקירה מצומצמת. ברבים מהם אין ממצאים חד משמעיים בנוגע לתאריך שבו התקיימה החתונה השנייה של הנאשם, מצב היוצר קושי בהעמדה לדין בשל היעדר סנכרון עם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מבצעת פעולות רבות להתמודדות עם הפוליגמיה, ומדי שנה נפתחים ונחקרים עשרות תיקים. המדיניות נשענת על מדיניות המוכתבת על ידי היועץ המשפטי לממשלה. בעקבות הנחייתו, החל מ-2017 הוסדרו וגדלו משמעותית דיווחי הגורמים העוסקים בנושא, וכפועל יוצא קיימת עלייה של מאות אחוזים בכתבי האישום שהוגשו אשתקד - נתון שיש בו להעיד על אכיפה, חקירה וטיפול משמעותי מבעבר. מרבית החקירות בנושא מגיעות ללא תלונה של הקורבן, מה שמלמד על השקעת משאבים בנושא. היכולת לטפל באופן עמוק בתופעה חברתית ללא נכונות של מרבית קורבנותיה להגיש תלונה היא מוגבלת.

"כל מקרה המובא לידיעת המשטרה נחקר ביסודיות ובסיומו מועברים התיקים לעיון ולהחלטת הפרקליטות, שעבירת פוליגמיה היא בתחום סמכותה. כל שוטר, איש מודיעין וחוקר משטרה פועלים ככל שניתן לטיפול בנושא, והציפייה להקמת מאות יחידות, אחת לכל נושא פשיעה, אינה מציאותית. הטיפול הנדרש בנושא הפוליגמיה הינו רב-מערכתי, ומיגור תופעות חברתיות אינו יכול להסתמך בלעדית על אכיפה ורצוי שיכלול מערכת חינוך, הסברה והוקעה חברתית קהילתית".

ארגון לביא, הפועל לבלימת הפוליגמיה במגזר הבדואי, מסר: "הנתונים הרשמיים שנחשפים כעת מוכיחים שמשטרת ישראל מתרשלת בתפקידה, אינה מקצה תקנים ייעודיים ואינה פועלת כנדרש כדי לבלום את הפוליגמיה במגזר הבדואי. הגיע הזמן, שנתיים וחצי אחרי שפורסמה הנחיית היועמ"ש המפורשת בנושא זה, לבדק בית מקיף על מחדלי משטרת ישראל בנושא הפוליגמיה".

עמיחי יוגב, רכז מחוז דרום של עמותת רגבים התייחס גם כן להיעדר יישום ההמלצות ומסר כי "מדובר בהתנהלות מקוממת במיוחד". לדבריו "משרד המשפטים קידם מהלך שלא בוצע כמותו מאז קום המדינה כדי להתמודד עם כל התופעות של הפוליגמיה. הצוות עשה עבודה מקיפה במשך למעלה משנה וגיבש שורה של המלצות למשרדי הממשלה ולרשויות השונות. לכן בלתי מתקבל על הדעת שהמשטרה לא מיישמת את ההמלצות וההנחיות שהתקבלו".‎

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ