שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הוועדה המייעצת לנושאי פליטים בראשות ציון אמיר ואבי חימי דנה ב-2017 בשתי בקשות מתוך כ-15 אלף

הוועדה קובעת אילו בקשות מקלט יתקבלו, אולם עורכי הדין חימי ואמיר אינם מתמחים בדיני הגירה. רק חמש בקשות מקלט שהשניים דנו בהן בשנים 2017-2016 התקבלו

לי ירון
לי ירון
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מבקשי מקלט מחוץ למתקן של רשות האוכלוסין וההגירה בבני ברק, בשנה שעברה
מבקשי מקלט מחוץ למתקן של רשות האוכלוסין וההגירה בבני ברק, בשנה שעברהצילום: מוטי מילרוד
לי ירון
לי ירון

הוועדה המייעצת לענייני פליטים של משרד הפנים דנה ב-2017 בשתי בקשות מקלט מתוך 14,784 שהוגשו אליה. בראשות הוועדה עומדים שני המתמודדים לראשות לשכת עורכי הדין, ציון אמיר ואבי חימי. ב-2016 הוועדה התכנסה לדון ב-11 בקשות מקלט, מתוך 15,272 בקשות שהוגשו באותה שנה. תפקיד הוועדה והעומדים בראשה הוא לקבוע אילו בקשות מקלט יתקבלו ואילו ידחו.

כמו כן, בשנתיים אלה בחנו השניים 805 בקשות מקלט בסדר דין מקוצר - מבלי שהתקיים כל דיון בוועדה ועל סמך המלצת רשות האוכלוסין וההגירה בלבד. במקרים אלו, יו"ר הוועדה מקבל לידיו המלצה של רשות האוכלוסין בנוגע לבקשת מקלט ומחליט בעצמו אם לקבלה או לדחותה. רק חמש בקשות מקלט שהשניים דנו בהן בשנים 2017-2016 התקבלו ולמבקש ניתן מעמד פליט. הן בית המשפט העליון והן מבקר המדינה יוסף שפירא מתחו ביקורת חריפה על רשות האוכלוסין והוועדה בגין אי בדיקת בקשות המקלט. אחוז בקשות המקלט המאושרות בישראל עומד על 0.09%.

מבקשי מקלט בפתח תקוה, בחודש פברואר
מבקשי מקלט בפתח תקוה, בחודש פברוארצילום: אילן אסייג

שר הפנים אריה דרעי מינה ב-2016 את חימי ואמיר לתפקיד במינוי אישי ללא מכרז, אף שהם עורכי דין פליליים ואינם מתמחים בדיני פליטים או הגירה. לדברי דרעי, הוא מינה אותם לכהן בתפקיד במקביל "על מנת להאיץ את קצב בדיקת הבקשות". בפועל, הנתונים מעידים כי מאז שהשניים מכהנים בתפקיד קצב בדיקת הבקשות ירד: ב-2014 דנה הוועדה ב-31 בקשות, ב-2013 ב-137 בקשות וב-2012 ב-23 בקשות. במשרד הפנים סרבו להעביר את הנתונים העדכניים על תפקוד הוועדה ל-2018, ומסרו כי טרם הוחלט אם מי שייבחר לראש לשכת עורכי הדין יוכל להמשיך בתפקידו גם כיו"ר הוועדה המייעצת.

באחד המקרים שבהם הוועדה התכנסה והחליטה לדחות בקשת מקלט, עו"ד חימי כינה עבודות פרך שהוטלו על המבקש בצבא "עבודות שונות". בבקשה נוספת כתב על מבקש מקלט ששהה שנתיים בכלא: "למעט המעצר שעליו יפורט בהמשך לא נעצר או נאסר בשנית ולא היו לו בעיות עם הרשויות בארצו". במקרה שלישי, הוועדה דחתה בקשת מקלט של אזרחית גאנה שלדבריה נרדפה בארצה בשל היותה לסבית, בטענה כי ניהלה בעבר מערכת יחסים ארוכה עם גבר ולא היתה בקשר עם אשה בישראל.

הוועדה קבעה כי היא בחרה "לאמץ אורח חיים לסבי", ולכן אין לקבל את טענתה כי זו נטייתה המינית. במקרה אחר כתב חימי בהחלטתו כי יש לדחות בקשת מקלט של אדם ששהה במחנה ל"חינוך מחדש" כי "מבקש המקלט לא הוכיח פחד מבוסס היטב, שכן מהצהרותיו עולה כי שהייתו במוסד לחינוך מחדש, על אף שסבל מפעם לפעם מאלימות מילולית ופיזית, לוותה במסגרת לימודית רחבה אשר דאגה לכל צרכיו ומזונו".

הפגנה נגד מבקשי מקלט בדרום תל אביב, בחודש אוגוסט
הפגנה נגד מבקשי מקלט בדרום תל אביב, בחודש אוגוסטצילום: דודו בכר

מנכ"לית המוקד לפליטים ולמהגרים, ד"ר איילת עוז, אומרת כי "אחד מתפקידי לשכת עורכי הדין הוא להגשים את ערכי המשפט, להגן על זכויות האדם ולשמור על שלטון החוק. בעבר הלשכה לא עמדה במחויבויות אלו, וגם ניסיונם של שני המועמדים לראשות הלשכה כראשי הוועדה מעודד דאגה באשר למחויבותם להגנה על זכויות אדם ולמחויבויות הבינלאומיות של ישראל. הם שותפים למחדלה של המדינה לעמוד במחויבויותיה לפי אמנת הפליטים ולהעניק הגנה למי שנמלטו על חייהם".

עו"ד אסף וייצן, מומחה לדיני פליטים והגירה, הוסיף: "אחוזי ההכרה בפליטים בתקופת כהונתם של המתמודדים לראשות הלשכה עשויים ללמד שהאינטרסים הפוליטיים של מי שמינו את יושבי ראש הוועדה קיבלו עדיפות על חשבונם של מי שחייהם בסכנה וראויים למקלט מדיני".

חימי מונה ליו"ר הוועדה המייעצת ב-2010 וכיהן בתפקיד עד יולי 2015. במשך שמונה חודשים לא מונה יו"ר לוועדה, ומבקר המדינה קבע שהדבר הביא לעיכוב משמעותי בבחינת בקשות המקלט. רק במארס 2016 מונה אמיר ליו"ר הוועדה. ביולי 2016 מינה דרעי את חימי בשנית ליו"ר הוועדה, וקבע כי ישמש בתפקיד בצוותא עם אמיר.

ציון אמיר ואבי חימי (משמאל) בתל אביב, בחודש שעבר
ציון אמיר ואבי חימי (משמאל) בתל אביב, בחודש שעברצילום: מוטי מילרוד

ב-2017 נדחתה עתירה שהגיש לבג"ץ עו"ד תומר ורשה נגד מינויו של אמיר ליו"ר הוועדה המייעצת. השופטים אורי שהם ויורם דנציגר לא קיבלו את הטענות שלפיהן נפלו פגמים בהליך המינוי וכי לאמיר אין פנאי לתפקיד. מנגד, השופט עוזי פוגלמן, בדעת מיעוט, תמך בהוצאת צו שימנע את המשך כהונתו של אמיר, בשל חשש לפגמים בהליך המינוי ושאלות באשר לזמינותו למלא את המשימה. פוגלמן סבר כי דרושים הסברים נוספים של המדינה על מנת להכריע בעתירה. בדיון בעתירה התברר כי ועדת המכרזים של רשות האוכלוסין וההגירה אישרה לאמיר מאה שעות עבודה בחודש בממוצע, אך בפועל הוא עבד 182 שעות עבודה בשמונת החודשים הראשונים בתפקיד, כ-23 שעות בחודש.

עו"ד ורשה אמר: "חימי ואמיר, שניהם עורכי דין עטורי ניסיון והצלחה ושמם הולך לפניהם. ואולם, בתקופה שבה מבקשי מקלט ממתינים נצח לקבלת הכרעות בבקשות המקלט שלהם, פליטים דארפורים לא נענים שנים רבות, ותיק ממוצע ממתין מספר שנים, לא ברור כיצד אדם - ויהיה מוצלח ככל שיהיה - מסוגל למלא תפקיד כה חשוב של יו"ר ועדת הפליטים, לנהל במקביל פרקטיקה פרטית ובנוסף לכל אלה לנהל קמפיין לראשות לשכת עורכי הדין. מעבר לכך, כמות ואופי ההשמצות ההדדיות שציבור עורכי הדין נחשף אליהם בין השניים, אינו מכבד איש מהם בלשון המעטה ויש בכך טעם לפגם, בייחוד לאור עבודתם המשותפת בוועדת הפליטים".

עו"ד חימי מסר בתגובה: "הנתונים בכתבה אינם נכונים. כיהנתי כיו"ר הוועדה כשש שנים, ועבודתי זכתה לשבחים ולהערכה מצד כל גורמי המקצוע. שנה לאחר עזיבתי, פנה אליי השר דרעי וביקש שאשמש יו"ר ועדה נוסף לצד עו"ד אמיר, שלא עמד בעומס. רוב החלטות הוועדה המייעצת מבוצעות על ידי הוועדה בראשה אני עומד ולא זו שבראשה עומד אמיר. בשבתי כיו"ר הוועדה לאורך השנים, כל מי שהיה זכאי למקלט, קיבל מעמד פליט, ללא יוצא מן הכלל. לאורך השנים, שום החלטה שלי לא שונתה בערכאות המשפטיות. ההחלטות שלי עברו לא פעם את בית הדין לעררים, את המחוזי ואת העליון. בשום החלטה מהחלטותיי, לא נפל פגם".

עו"ד אמיר לא מסר תגובה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ