שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
בהוראת חיות

בג"ץ יקיים דיון נוסף בפסק הדין שקבע שאשה שבגדה לא זכאית לחצי משווי הבית שבו גרה

באופן חריג ובניגוד לעמדת היועמ"ש, קיבלה נשיאת העליון את עתירת האשה וקבעה כי יש לדון שוב בפסק הדין עד אפריל 2020. בפסיקתו אשתקד אישר בג"ץ פסיקה של ביה"ד הרבני שקבעה שלאשה אין זכויות בבית הרשום על שם בעלה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בשנה שעברה
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בשנה שעברהצילום: מארק ישראל סלם
רויטל חובל

בג"ץ יקיים דיון נוסף בפסק הדין שניתן בשנה שעברה, שבו נקבע כי אשה שבגדה לא זכאית לחצי משווי הבית בו היא מתגוררת, כך קבעה היום (שלישי) נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.

באופן חריג, קיבלה חיות את העתירה - שהוגשה על ידי האשה ומרכז רקמן לקידום מעמד האשה באוניברסיטת בר אילן, כשבהמשך ביקשו להצטרף אליו חמישה ארגוני נשים נוספים, ובהם שדולת הנשים - שביקשה לקיים דיון נוסף וקבעה כי הוא ייקבע עד לחודש אפריל 2020. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ובתי הדין הרבניים התנגדו לבקשה לקיים דיון נוסף בנימוק שלא נקבעה הלכה חדשה ואין בפסק הדין כל חידוש.

בין תשעת השופטים שיכריעו בסוגיה יישבו גם השופטים אלכס שטיין ודוד מינץ שנתנו את דעת הרוב, וכן השופט יצחק עמית שהיה במיעוט. בראש ההרכב תעמוד חיות, ולצדה יהיו גם השופטים חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, נעם סולברג, ודפנה ברק-ארז.

בית הדין הרבני בירושלים, ב-2016
בית הדין הרבני בירושלים, ב-2016צילום: אוליבייה פיטוסי

בנובמבר האחרון אישר בג"ץ פסק דין של בית הדין הרבני הגדול, שלפיו אשה שבגדה בבעלה אינה זכאית למחצית משווי הבית שבו התגוררו. בכך, הפך פסק דין מלפני כ-25 שנה שקבע כי במחלוקות על רכוש בין בני זוג, נדרש בית הדין הרבני לפסוק לפי הדין האזרחי, שאינו מאפשר להביא בחשבון בגידה. השופטים מינץ ושטיין קבעו כי בית הדין רשאי להביא בחשבון את הבגידה, וכי פסק הדין שלו אינו מצדיק התערבות מצד בג"ץ. השופט עמית סבר כי יש לקבל את עתירת האשה נגד פסק הדין, והזהיר כי אישורו יאפשר לבתי הדין למנוע מנשים זכויות ברכוש בשל בגידות בעתיד.

פסק הדין עסק בבני זוג שנישאו בשנת 1982, שלהם שלושה ילדים בגירים. ב-2013, הבעל תבע גירושין מאשתו באמצעות בית הדין הרבני, וטען כי אשתו בגדה בו זה כמה חודשים. האשה הסכימה להתגרש, אך בין השניים התגלע סכסוך סביב חלוקת הרכוש, שהתמקד בבית שבו המשפחה חיה. הבעל טען כי היא אינה זכאית למחצית משווי הבית, הרשום על שמו, כיוון שהוא נבנה על מגרש שקיבל בירושה לפני שהשניים נישאו.

חוק יחסי ממון מ-1974 קובע כי במקרה של גירושים, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, אך נכס שהיה בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואים ונותר רשום על שמו לא ייחשב לנכס משותף. עם זאת, בג"ץ הרחיב את החוק וקבע בשורה של פסקי דין כי ניתן לערוך חלוקה שווה של נכס כזה אם הוכחה "כוונת שיתוף ספציפי". מדובר בקריטריונים שפיתחו בתי הדין למשפחה, כדי לקבוע אם לבני זוג היתה כוונה לחלוק בנכס שהיה בבעלות אחד מהם לפני הנישואים ושרשום על שמו. לפי הפסיקה, במקרים של נישואים ראשונים וממושכים, ובמיוחד כשמדובר בבית שבו התגוררו בני הזוג בעת נישואיהם, הנטייה היא לחלוקה שוויונית.

בית הדין הרבני הגדול. "האשה יוצאת מהנישואים עם נכסים ובמצב כלכלי טוב ביחס לבעל"
בית הדין הרבני הגדול. "האשה יוצאת מהנישואים עם נכסים ובמצב כלכלי טוב ביחס לבעל"צילום: אוליבייה פיטוסי

ב-2016 קבע בית הדין הרבני האזורי בחיפה קבע כי האשה זכאית למחצית משווי הבית, לאחר שהגיע למסקנה שבמקרה זה התקיימה כוונת שיתוף. זאת, בהסתמך על דברי הבעל, שלפיהם הציע לרשום את הבית על שם ילדיהם של בני הזוג, או למכור אותו בעתיד כדי לממן הוצאות רפואיות שלו או של אשתו. בית הדין הביא בחשבון גם את השיפוצים וההשקעות של בני הזוג בנכס בתקופת נישואיהם.

הבעל ערער על פסק הדין, ובית הדין הרבני הגדול הפך אותו וקבע בדעת רוב כי לאשה לא מגיע כל חלק בקרקע או בבית שנבנה עליה. בפסק הדין שקיבל את הערעור שהגיש הבעל נקבע כי העדויות לכוונת שיתוף שעליהן הסתמך בית הדין האזורי אינן משמעותיות, וכי האשה "יוצאת מהנישואים עם נכסים ובמצב כלכלי טוב בהשוואה לבעל".

האשה עתרה לבג"ץ נגד פסק הדין, בטענה שבית הדין הרבני יישם את הדין הדתי על סכסוך הנוגע לרכוש, בניגוד לפסק דין מנחה של בג"ץ. השופט שטיין קבע כי בית הדין הרבני "היה מוסמך להביא במניין שיקוליו" את הבגידה, ואליו הצטרף השופט מינץ, שסבר כי אין להתערב בפסק הדין. לעומתם סבר השופט עמית כי יש מקום להתערב בפסיקת בית הדין הרבני והזהיר מפני השלכותיו.

פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן, מסרה בתגובה: "ההחלטה המקורית של בג"ץ הסיגה אותנו 25 שנה אחורה, לעידן טרום פסק הדין בבלי, בו נשים לא זכו להגנה על רכושן בבית הדין הרבני. ההחלטה לבחון את פסק הדין מחדש משמעותית במיוחד בימים אלה, נוכח השחיקה הגוברת במעמדן ובזכויותיהן של נשים. חשוב מאוד לשמר את בג"ץ כמגן על זכויותיהן של נשים במשפחה, גם כשדבר כרוך בהפעלת ביקורת שיפוטית על פסיקת בתי הדין הרבניים. לא למותר להזכיר שבפסק הדין של בית הדין הרבני האזורי בפרשה זו כלל לא התחשבו במעשה הבגידה, והכירו בזכותה של האשה בדירת המגורים. היה זה רק בית הדין הרבני הגדול, ושניים משופטי בג"ץ, שסברו אחרת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ