דלאל דאוד, שרצחה את בעלה המתעלל, השתחררה אחרי 18 שנות מאסר

"אני מודה לכולם שעזרו לי לצאת לעולם חדש ולחיים חדשים", אמרה הבוקר דלאל דאוד ביציאה מכלא נווה תרצה. ועדת השחרורים החליטה אתמול כי היא תועבר להוסטל שיקומי כחלק מתוכנית שיקום שתימשך חמש שנים

לי ירון
לי ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דלאל דאוד עם שחרורה הבוקר מכלא נווה תרצה
דלאל דאוד עם שחרורה הבוקר מכלא נווה תרצהצילום: מגד גוזני

דלאל דאוד, האסירה שהורשעה ברצח בעלה המתעלל, השתחררה הבוקר (חמישי) בתום 18 שנים מתוך 24 שנות המאסר שנגזרו עליה. ועדת השחרורים החליטה אתמול כי היא תשוחרר על תנאי והבוקר היא הועברה להוסטל שיקומי כחלק מתוכנית שיקום שהכינה לה הרשות לשיקום האסיר.‎ הקדמת השחרור נעשתה בניגוד לעמדת גורמי הטיפול בשב"ס, אך בתמיכת הפרקליטות, הרשות לשיקום האסיר והוועדה למניעת אלימות במשפחה.

"אני רוצה להגיד לכולם תודה על זה שתמכו בי ועזרו לי לצאת לעולם חדש ולחיים חדשים", אמרה דאוד הבוקר עם יציאתה מכלא נווה תרצה. "חוץ מהתרגשות אני לא מרגישה כלום... אני מתגעגעת לילדים שלי, למשפחה שלי ולחיים".

דאוד הבוקר ביציאה מבית הכלא
דאוד הבוקר ביציאה מבית הכלאצילום: מגד גוזני

"התרשמנו מכוחותיה הפנימיים של האסירה ומן התובנות והלקחים שהפיקה במהלך תקופת מאסרה", נכתב אתמול בהחלטה, שקבעה כי השחרור לא יסכן את שלום הציבור. "התרשמנו שחל באסירה אותו שינוי בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת מעשיה ומבחינת מוכנותה להשתלב בחברה ולתרום לה".

דאוד עצמה אמרה בפני הוועדה אתמול: "אני מאוד מתרגשת, ויש לי גם משא מאד גדול לטפל בילדיי ובמשפחה שלי. אני עשיתי טיפול גדול בכלא, ואני רוצה גם להודות לשיקום, אם לא היה לי את הטיפול והכלים שלקחתי בכלא, לא הייתי עומדת היום פה". לדבריה, "החלום שלי להעביר מסר לנשים שלא יגיעו למצב שאני הגעתי אליו".

דאוד הורשעה בשנת 2002 ברצח בעלה עלי, שהתעלל בה באופן שיטתי. השניים היו נשואים במשך כחמש שנים, שבהן התלוננה דאוד במשטרה 26 פעמים על אלימות מצדו, אולם רוב התלונות נסגרו מחוסר עניין לציבור. היא נדונה למאסר עולם, שנקצב בהמשך ל-24 שנות מאסר. משפחת בעלה התנגדה לשחרורה המוקדם.

מפגינות למען שחרורה של דלאל דאוד, הבוקר ליד בית המשפט ברמלה
מפגינות למען שחרורה של דלאל דאוד, הבוקר ליד בית המשפט ברמלה צילום: מגד גוזני

תוכנית השיקום שנבנתה לדאוד על ידי הרשות לשיקום האסיר תימשך חמש שנים. היא תשהה בהוסטל של הרשות לנשים במשך שנתיים, לאחר מכן תגור שנה בדיור בקהילה, ותלווה על ידי הרשות במשך שנתיים נוספות. כמו כן, ייאסר עליה לצאת מהארץ עד 2026. כחלק מתנאי השחרור, נאסר עליה להיכנס לתחומי היישוב אבו סנאן שבו מתגוררת משפחת בעלה.

בדיון אתמול הסבירה הפרקליטות כי שינתה את עמדתה והיא תומכת בשחרור מוקדם נוכח נסיבותיו המיוחדות של המקרה. בנוסף, נמסר בהודעת הפרקליטות, נשקלה עמדתה של הוועדה למניעת אלימות במשפחה ונכתב כי "הוועדה, אשר התנגדה לשחרורה המוקדם של האסירה בדיון הקודם, שינתה את דעתה מן הקצה אל הקצה, לאור הליך טיפולי ושיקומי שהאסירה עוברת בבית הסוהר שבגינו, בין היתר, נקבע שמסוכנות האסירה נמוכה". עוד נמסר שהפרקליטות תומכת בשחרור כיוון שיש תוכנית טיפול למשך חמש שנים מיום השחרור, וכן מתוך "התחשבות באינטרס הציבורי של שיקום ומתן הזדמנות למי שריצתה את עונשה ועמדה בכל הפרמטרים הקבועים בחוק". 

אנשי הרווחה של שב"ס התנגדו לשחרור המוקדם, וסברו שדאוד צריכה להמשיך את הליכי השיקום בכלא ולהשתלב במסלול שיקום פרטני. עם זאת, בשב"ס לא אפשרו לדאוד להשתלב במסלול שיקומי פרטני, כיוון שמסלול זה דורש שלחופשות האסיר לא יהיו תנאים מגבילים, ואילו לגבי דאוד נקבע כי תשהה במעצר בית במהלך חופשותיה. עוד צוין בהחלטה כי אבחון פסיכו-דיאגנוסטי שנעשה לאסירה בחודש ספטמבר 2018 העריך את מסוכנותה של האסירה לאלימות עתידית כבינונית וסבר כי נדרשת "העמקה בתובנות ובגיבוש אסטרטגיות התמודדות מתאימות".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ