בית משפט חייב לראשונה הורים לחסן את בנם נגד חיידק הטטנוס בניגוד לרצונם

פעוט בן שנה נפצע וסבל מכוויה בדרגה 2, אך הוריו סירבו להמלצות הרופאים לחסנו. שירותי הרווחה פנו לביהמ"ש לענייני משפחה, שהורה לחסנו מיידית ולא אפשר להם לערער: "טובת הקטין היא השיקול הראשון במעלה"

רויטל חובל
רויטל חובל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פעוט מתחסן בטיפת חלב, ארכיון
פעוט מתחסן בטיפת חלב, ארכיון. למצולם אין קשר לידיעהצילום: דן קינן

בפסק דין חריג, הורה בית המשפט לזוג הורים מאזור חדרה לחסן את בנם בן השנה נגד חיידק הטטנוס בניגוד לרצונם. ההורים טענו כי אין צורך בכך וסיפקו חוות דעת של רופא משפחה פרטי אך השופט העדיף את עמדת שירותי הרווחה שעתרו מלכתחילה לבית המשפט. ההורים ביקשו לעכב את ביצוע פסק הדין ולאפשר להם לערער לבית המשפט המחוזי אך שופט בית המשפט למשפחה בחדרה, טל פפרני, דחה את בקשתם והפעוט חוסן שלשום.

שירותי הרווחה התערבו בנושא לאחר שהפעוט נפגע ממדורה וסבל מכוויה בשתי אצבעות כף רגלו בדרגה 2 מתוך 4. הוריו הביאו אותו לרופא המטפל בו באופן פרטי, שהעניק לו טיפול במקום ומשם הפנה אותו לקופת חולים. בקופת החולים בדק אותו רופא ילדים והמליץ להורים לחסן את בנם נגד מחלת הטטנוס. מכיוון שההורים סירבו, דיווח הרופא ללשכת הבריאות המחוזית, שיצרה קשר עם ההורים.

מנהלת נפת חדרה במשרד הבריאות, ד"ר אירנה וולוויק, התערבה והמליצה על חיסון ובפנייתה לשירותי הרווחה כתבה כי "המשפחה מוכרת לתחנת טיפת חלב וידועים כסרבני חיסונים". ההורים עמדו על סירובם שלא לחסן את הפעוט, שלא חוסן כלל מאז שנולד, וטענו בין היתר כי ד"ר וולוויק כלל לא ראתה את הילד ולא סיפקה חוות דעת רפואית מקצועית.

במשרד הבריאות טענו כי יש לחסן את התינוק, מחשש שהכוויה שממנה הוא סובל עלולה להזדהם בחיידק הטטנוס ויש לתת את החיסון בהקדם האפשרי שכן יעילותו פוחתת ככל שחולף הזמן מאז הפציעה. החיסון יכול להועיל עד 21 יום מהחשיפה. במשרד מסרו כי המקרה האחרון של מחלת הטטנוס בישראל היה בשנת 2016, של אזרח אריתריאה בן 30 לא מחוסן, שדרך על מסמר והגיע לבית חולים עם רגל נפוחה.

בעקבות סירוב ההורים, פנו ביום ראשון השבוע שירותי הרווחה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשו להוציא צו שיורה להם לחסן את בנם. הדיון התקיים ביום שני השבוע והתייצבו אליו הרופאים משני הצדדים. 

ד"ר וולוביק מטעם משרד הבריאות הבהירה בדיון כי לא מדובר על חיסוני שגרה, והדגישה כי היא "מכבדת את החלטת ההורים שמכל מיני סיבות לא מעוניינים לחסן. אין חוק במדינה שמחייב לחסן. אנחנו עובדים על פי תדריך החיסונים, המלצה ולשכנע הורים עד כמה שניתן. הדבר הכי חשוב שברגע שהחלטתי על החיסון, זהו חיסון סביל מציל חיים על מנת שלא תתפתח המחלה". 

הרופא מצד ההורים סיפק חוות דעת כתובה לבית המשפט שלפיה החיסון איננו הכרחי, בפרט שחלפו עשרה ימים ואין כל אינדיקציה להתפתחות המחלה. נציגי משרד הבריאות טענו כי מחיפוש בגוגל עולה התנגדותו הנחרצת של הרופא הפרטי לחיסונים "והתבטאויות מאוד קשות שלו כלפי הממסד ורופאי הממסד". 

עורכי הדין של ההורים ציינו כי החוק קובע כי רק במקרים חריגים יורה בית המשפט על נקיטת אמצעים רפואיים בכפייה, "ובוודאי לא יעלה על הדעת שיחייב זאת במצב שאין בו ודאות לחשיפה אלא חשש בלבד, ושהסיכוי לחלות בארץ הוא כל כך קטן", וכן הפנו לסיכונים הידועים שבחיסון.

ההורים מצדם הביעו חשש בדיון שבנם יפתח תגובת קשה לחיסון ויצאו נגד הניסיון לציירם כסרבני חיסונים. "אנחנו הורים מאד מסורים ואחראים ובזה מתבטאת האחריות שלי לילד שלי. אני לא לוקחת מה שמוצע לי כמובן מאליו, אלא חוקרת, בודקת, מנסה להבין את ההשלכות", אמרה האם. עורכי הדין של ההורים מסרו עוד: "אין לנו אלא להצר על התנהלות הרופאה, חוסר תום הלב והאשמת ההורים כסרבנים לפרקטיקה שמעמדה החוקי הוא המלצה בלבד, וכי כיצד אפשר להיות סרבן להמלצות?".

מצד הרווחה לא סופקה חוות דעת כתובה ומנומקת לבית המשפט, אולם עורכי הדין של שירותי הרווחה כתבו כי "נקודת המוצא ביחסי הורים, ילדיהם והמדינה היא כי להורים נתונה אוטונומיה בכל הנוגע לגידול ילדיהם, ללא התערבות גורמים חיצוניים. עם זאת, במקרים בהם ההורה אינו מקיים כראוי את חובותיו כלפי ילדו, באופן המסכן או פוגע בו, נתונה הסמכות למדינה להתערב באוטונומיה של התא המשפחתי, זאת על מנת להגן על הקטין ולפעול לטובתו ולשם שמירת שלומו ורווחתו".

עוד באותו היום הורה השופט פפרני להורים לחסן את בנם. בהחלטתו התייחס פפרני למצבו הרפואי של הקטין, על אף שאינו רופא. "במהלך הדיון הוצגה לעיוני תמונת כף רגלו של הקטין במכשיר הטלפון הנייד של המשיב (האב, ר"ח). אינני בעל השכלה רפואית, ואולם להתרשמותי, מדובר בפציעה ממשית, ולמרות חלוף הזמן, ניתן לראות אודם וקילוף עור על כף רגלו של הקטין. לא ניתן לכנות את מצב כף רגלו של הקטין כפציעה קלה. מדובר בכוויה קשה אשר ללא ספק גרמה לקטין סבל רב. להתרשמותי, יחלוף זמן רב בטרם ניתן יהא לומר שהקטין החלים לגמרי מהפציעה", כתב. השופט ציין כי הוא מעדיף את עמדת משרד הבריאות על פני חוות דעתו של הרופא מטעם ההורים, שלדבריו אינו בעל מומחיות בנושא.

עוד הוסיף: "אינני מתעלם מעמדתם של ההורים ומזכותם לקבל החלטות הנוגעות לבנם הקטין, לרבות החלטות מהותיות, וצודקת באת כוחם של המשיבים כי אכן מדובר בזכות חוקתית הנוגעת גם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. התרשמתי כי מדובר בזוג הורים טובים ומיטיבים אשר דואגים לבנם הקטין, ופעולותיהם, כך על פי ראות עיניהם, נועדו לטובת בנם הקטין ולרווחתו. עם זאת, יש לזכור כי טובתו של קטין הינו השיקול הראשון במעלה, ושעה ששוכנעתי כי במקרה ספציפי זה לנוכח פציעתו של הקטין, הרווח ממתן החיסון גדול משמעותית מהסיכונים הטמונים בו, דומני כי לא ניתן להשלים עם עמדת ההורים ועל בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ובשיקול הדעת המוקנה לו". השופט הורה להורים לחסן את בנם כבר למחרת. בהחלטתו כתב כי אם לא יעשו כן, שירותי הרווחה רשאים להסתייע במשטרת ישראל.

פסק הדין נחשב חריג משום שלא ידועים מקרים שבהם בית המשפט הורה להורים לחסן את ילדם בניגוד לרצונם. בעבר נידונו בבתי המשפט תיקים שבהם הורים פרודים היו חלוקים בדעתם לגבי חיסון לבנם המשותף, אז בית המשפט קיבל את המלצות משרד הבריאות ואת העמדה כי יש לחסן ילדים. באחד מפסקי הדין שניתנו לאחרונה שעסק בחיסון לילדה בת 12 שהתנגדה להם, בית המשפט קבע כי עמדתה לא רלוונטית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ