העליון דחה בקשה לחשוף מסמכים על המצב באריתריאה ועל יחסיה עם ישראל

השופטים הותירו על כנה את פסיקת המחוזי וקבעו כי העניין הציבורי לא מצדיק את חשיפת המסמכים, אשר עלולה לפגוע ביחסי החוץ של ישראל. "התרשמנו כי החששות הם ממשיים וקונקרטיים", פסקו

לי ירון
לי ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מבקשי מקלט ליד משרדי רשות האוכלוסין בבני ברק, בשנה שעברה
מבקשי מקלט ליד משרדי רשות האוכלוסין בבני ברק, בשנה שעברהצילום: תומר אפלבאום

בית המשפט העליון דחה אתמול (רביעי) בקשה של קבוצת פעילי זכויות אדם לחשוף מסמכים סודיים הנוגעים למצב זכויות האדם באריתריאה וליחסיה עם ישראל. העליון דן בערעור שהגישו הפעילים לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים דחה לפני כשנה את הבקשה ממשרד החוץ.

לקריאת פסק הדין

נשיא אריתריאה אסיאס אפוורקי באו"ם
נשיא אריתריאה אסיאס אפוורקי באו"םצילום: Jason DeCrow / ASSOCIATED PRESS

השופט נעם סולברג קבע בהחלטתו כי חשיפת המסמכים עלולה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה. "התרשמנו כי החששות מפני הפגיעה ביחסי החוץ של המדינה הם ממשיים, קונקרטיים וממוקדים, ואינם אך חששות בעלמא", כתב, "מפאת תוכנם ורגישותם של החומרים הללו, אין בידינו להרחיב בעניין הזה, אך הדברים משכנעים וברורים". לצד זאת, ציין כי "תוכן המסמכים איננו קרוב די הצורך לעניין הציבורי שממנו מבקש ב"כ המערערים להיבנות". לפסק הדין הצטרפו גם השופטים מני מזוז ודפנה ברק-ארז.

עו"ד איתי מק, שהגיש את הערעור, אמר לאחר החלטת העליון כי "משרד החוץ מונע את חשיפת המסמכים על מצב זכויות האדם באריתריאה, כדי שראש הממשלה בנימין נתניהו ויתר שרי הממשלה, יוכלו להמשיך במסע ההסתה הפרוע נגד מבקשי המקלט מאריתריאה, ופעילי זכויות האדם המגנים על זכויות מבקשי המקלט".

לדבריו, "כל עוד המסמכים הרשמיים של משרד החוץ מוסתרים, נתניהו וחברי הממשלה שלו יכולים להמשיך לטעון כי אזרחי ואזרחיות אריתריאה נמלטים בהמוניהם לישראל ולמדינות אחרות, בשביל הכיף או לחפש עבודה". מק הוסיף שמפסק הדין "משתמע כי שיקול מרכזי באי-מסירת המידע הינו שמירה על היחסים עם הדיקטטורה באריתריאה".

העותרים ביקשו בחודש יולי 2016 כי משרד החוץ יחשוף את כלל המסמכים הנוגעים למבקשי המקלט האריתריאים הנמצאים בישראל, ולמגעים להשבתם בין ישראל לאריתריאה. נציגי המשרד השיבו כי אין בידיהם "כל הסכם עם אריתריאה בנוגע לנתיניה השוהים בישראל", אולם הודו לבסוף כי ישנן חוות דעת בעניין מצב זכויות האדם במדינה. עם זאת, נציגי המשרד סירבו להביא את חוות הדעת - ארבעה מסמכים פנימיים - לידיעת הציבור בישראל בנימוק כי חשיפתם תפגע ביחסי החוץ של המדינה.

שופט המחוזי אלי אברבנאל ציין בהחלטתו בשנה שעברה כי יש נתונים מדאיגים אודות מצב זכויות האדם באריתריאה, אולם קבע כי יש להגן גם על "אינטרסים נוספים, ובהם מניעת הפגיעה ביחסי החוץ של ישראל והשמירה על חופש הדיון הפנימי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ