שנתיים לפני הוראת הרב לאו, בג"ץ מנע איסור על קבורת סרבן גט

בכיר בבתי הדין הרבניים אמר כי הרב לאו פעל שלא כחוק כשאסר לקבור את אמו של הסרבן עד שייתן גט. לעומת זאת אמרו בחברה קדישא כי "על פי החוק, בתי הקברות כפופים להחלטות הרבנות"

אהרן רבינוביץ
אהרן רבינוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הרב לאו
הרב לאוצילום: אמיל סלמן

גורמים במערכת המשפט מתחו היום (שלישי) ביקורת על החלטת נשיא בתי הדין הרבניים, הרב הראשי לישראל דוד לאו, שלא לקבור אשה משום שבנה מסרב לתת גט לאשתו. "הרב לאו הלך מאוד רחוק בהחלטתו, הן מהצד ההלכתי והן מהפן החוקי", אמר גורם משפטי בכיר ל"הארץ" והוסיף: "הוא יכול במקרה הטוב להמליץ, אבל אין תוקף חוקי להוראה שלו".

מנגד אמרו בסביבת הרב לאו שמדובר בהוראה תקינה לחלוטין, וכך טען היום גם גורם בכיר בחברה קדישא. "מדובר בהחלטה סופר לגיטימית ונכונה", אמר. "על פי החוק, בתי הקברות וחברה קדישא כפופים להחלטות הרבנות הראשית. הרב לאו הלך פה על צעד אמיץ מאוד". גם הרב חיים קנייבסקי, מבכירי המנהיגים החרדים, תמך בהחלטה.

החלטת הרב לאו מתייחסת לאזרח ארה"ב, אשר סירב לתת גט לאשתו במשך 15 שנה. בית דין בארה"ב חייב אותו לתת לה גט לפני עשור, אך הוא עומד בסירובו. בכיר בהנהלת בתי הדין הרבניים אמר ל"הארץ" כי זהו מקרה תקדימי, וכי לא נהוג לאסור על קבורת קרובי משפחתו של סרבן גט. בעקבות הודעתו התקיימה פגישה בין עורך הדין של האשה לבני משפחת הבעל, ובה הוסכם כי האיש יתחייב לספק גט ויגבה את ההתחייבות גיבה בערבות כספית. בעקבות ההסכמה הוחלט שאמו תיקבר היום.

בית הלוויות שמגר בירושלים, ממנו אמורה לצאת הלוויית האשה, היום
בית הלוויות שמגר בירושלים, ממנו אמורה לצאת הלוויית האשה, היוםצילום: אוליבייה פיטוסי

מבקריו של לאו ציינו פסיקה של בג"ץ מ-2017, כשקבע שבית הדין הרבני לא יכול להורות שלא לקבור סרבן גט. מדובר בעתירה של שני סרבני גט על קביעה של בית הדין הרבני הגדול בירושלים, שקבע בדעת רוב כי ניתן למנוע קבורה של סרבן גט. בית הדין הרבני הטיל על אחד מהם "הרחקות דרבנו תם" – המכילות חרמות שונים כלפיו מצד קהילתו. הדיינים כתבו אז כי "מדובר ברשע עבריין... ע"פ דין תורה היה צריך לכופו בשוטים, ומאחר והדבר לא מתאפשר ע"פ החוק והנימוס, יש להחמיר עליו ככל שאפשר כדי שיתיר את אשתו מעגינותה". הסרבן עתר לבג"ץ וטען כי שבית הדין הרבני חרג מסמכותו כאשר הטיל עליו את הסנקציות בלי חוק המתיר זאת. בג"ץ, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, דחה את העתירה וקבע כי מדובר בהמלצות שבית הדין יכול למסור. בנוגע לקבורה קבעו השופטים כי לבית הדין אין סמכות.

בסביבת הרב הראשי הסבירו היום כי החלטתו מבוססת על חוקי ההלכה, בפרט כשמדובר בקבורה של מי שתמכה בסירובו של בנה לתת גט. בהודעה שפרסם נכתב כי "לפנינו מונח מקרה של עיגון קשה ביותר, בן למעלה מעשר שנים, כאשר הבעל מסרב בכל תוקף לאפשר לאשתו להמשיך בחייה בעוד הוא נשא אשה שנייה שלא כדין. לאחר שמוצו כלל האפשרויות האחרות נאלצנו להודיע לחברה קדישא שלא לקבור את האם עד להפקדת גט כשר בידי הבן. אנו תקווה כי מהלך זה יביא למתן גט בהקדם ולשחרורה של האשה מכבלי עגינותה לאחר שנים כה רבות".

באפריל גזר בית משפט השלום בירושלים על סרבן הגט מאיר גורודצקי 15 חודשי מאסר בפועל ושבעה חודשי מאסר על תנאי, בעונש הפלילי הראשון שהשית בית משפט על סרבן גט. לפני כן שהה גורודצקי בכלא במשך 18 שנה בהוראת בית הדין הרבני, מפני שסירב לתת גט לאשתו צביה. השופט ירון מינטקביץ קבע כי לזכות גורודצקי עומדת העובדה שמדובר בפעם הראשונה שבה אדם עומד לדין בנסיבות דומות, אולם ציין כי שאר השיקולים פועלים לחובתו ומצדיקים עונש חמור יותר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ