ברבע ממסדרי הזיהוי בשנים האחרונות זיהו עדים בוודאות אדם שלא היה חשוד

לפי דו"ח של ועדה ציבורית שהוקמה במטרה למנוע הרשעות שווא, בשנים 2018-2016 מרבית מסדרי הזיהוי שהמשטרה ביצעה נערכו בתמונות, ושמונה מהם במסדרים "חיים". הוועדה המליצה לסייג את המשקל הראייתי שבתי משפט מעניקים לזיהוי חשוד מצד עדי ראייה

יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חשוד בהארכת מעצר בבית משפט השלום בירושלים, בשנה שעברה
חשוד בהארכת מעצר בבית משפט השלום בירושלים, בשנה שעברהצילום: אוליבייה פיטוסי

בכרבע ממסדרי הזיהוי שנערכו בשנים 2016–2018 זיהו העדים בוודאות אדם אחר מזה שהיה חשוד במעשה הנחקר - כך עולה מנתונים שמסרה המשטרה לוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא, שהדו"ח שלה הוגש בסוף השבוע לשר המשפטים אמיר אוחנה.

כיום נותנים בתי המשפט משקל גבוה ואף מכריע לעדות מזהה, גם כאשר אין היכרות מוקדמת בין העד לבין החשוד, והוועדה קוראת להפחית ממשקלה. חבריה, ובראשם שופט העליון בדימוס יורם דנציגר וראש הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, פרופ' אורן גזל־אייל, כתבו כי "יש מקום לבחון בזהירות רבה את הזיהוי שנערך על ידי עדי ראייה, ולסייג את משקלו הראייתי". חברי הוועדה הציעו שורה של תיקונים בנהלים הפנימיים של המשטרה כדי לשפר את מהימנות מסדרי הזיהוי ולמנוע זיהויי שווא, ובהם תיעוד של מידת הוודאות שמביע העד בנוגע לזיהוי החשוד.

בית המשפט המחוזי בירושלים
בית המשפט המחוזי בירושליםצילום: אוליבייה פיטוסי

בדו"ח מפורטות נסיבות שעשויות לפגוע במהימנות הזיהוי: תנאי התאורה בזירת הפשע, המרחק מעד הראייה לחשוד ופרק הזמן מהעבירה עד לביצוע המסדר. בנוסף, כתבה הוועדה, השתייכותו של העד המזהה לקבוצה אתנית שונה מזו של מושא הזיהוי עלולה להוביל לטעות בזיהוי. "כאשר פלוני נחשף לדמותו של אלמוני השייך לעדה או גזע אחר משלו", נכתב בדו"ח, "הוא נוטה להתמקד בפרטים הראשוניים הבולטים בו במיוחד (סוג וצבע שיער, צבע עור, צבע עיניים ועוד). הדבר יקשה עליו לשים לב למאפייניו המשניים של מושא הזיהוי, קרי לתווי פניו הייחודיים ועל כן יקשה עליו לדייק בזיהוי".

ממצאי הוועדה, שהוקמה בשנה שעברה בהוראת השרה הקודמת איילת שקד, תואמים מחקרים דומים בעולם המצביעים על פגמים בהליכי זיהוי חשודים מצד עדי ראייה, בעיקר כשאין היכרות מוקדמת ביניהם. כל המסדרים שנערכו בתקופה האמורה היו באמצעות תמונות - בין אם בודדות שהוצגו לחשודים ובין אם כחלק אלבום שלם - למעט שמונה מסדרים "חיים" שבהם הועמדו חשודים פוטנציאליים כשאחד מהם הוא החשוד האמיתי. הסיבה לכך היא הקושי באיתור ניצבים מתאימים למסדרים החיים. הפסיקה בישראל נותנת למסדרים כאלה עדיפות, אף שמחקרים קובעים כי אין להם יתרון.

ב-2016 זיכה בית המשפט המחוזי בירושלים נער פלסטיני בן 16 מעיסאוויה מעבירת יידוי אבנים אל רכב ישראלי, בשל פגמים במסדר הזיהוי של אחד מהנוסעים ברכב. הנער הורשע בבית משפט השלום לנוער בכך שהטעה במכוון את הרכב כדי להיכנס לעומק הכפר, ואז יידו לעברו אבנים. שלושת שופטי המחוזי קבעו כי כי לא ניתן להסתמך על מסדר הזיהוי, שנערך באמצעות תמונות, אף שזוהה בוודאות גבוהה על ידי יושב הרכב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ