המשפט נגד נתניהו יתנהל במחוזי בירושלים; לרשותו 30 יום לבקש חסינות מהכנסת

בסביבת נתניהו העדיפו שהמשפט יתנהל בירושלים, ולא בפני מומחה כלכלי בתל אביב. היועמ"ש מסר היום שוב את כתב האישום ליו"ר הכנסת, כולל רשימה של 333 עדים. יועמ"ש הכנסת: אין מניעה משפטית להקים ועדה שתדון בחסינות

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נתניהו בישיבת ממשלה בשבוע שעבר
נתניהו בישיבת ממשלה בשבוע שעברצילום: אמיל סלמן

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מסר היום (שני) ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין את כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו נקבע כי משפטו יתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. בשל ההגשה המחודשת, הודיע היועץ כי ספירת 30 הימים שיש לנתניהו כדי לבקש חסינות מהכנסת, תחל היום. 

לצד ההודעה על הערכאה הצפויה, כתב האישום שנמסר היום - בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים - כולל גם רשימה של 333 עדים. כתב האישום הראשון שנמסר לאדלשטיין לא כלל פרטים אלה.

היועמ"ש מנדלבליט בפתח הודעה לתקשורת על כתב האישום נגד נתניהו, לפני כשבוע וחצי
היועמ"ש מנדלבליט בפתח הודעה לתקשורת על כתב האישום נגד נתניהו, לפני כשבוע וחציצילום: אמיל סלמן

נתניהו כתב בחשבון הטוויטר שלו לאחר מסירת רשימת העדים כי "אם רק היום הגישה התביעה כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו הכולל את רשימת העדים, מה אצה לה הדרך להציג ליו"ר הכנסת מסמך חסר ולקוי בלי רשימת עדים לפני שבועיים, בדיוק ביממה שבו בני גנץ החזיר לנשיא את המנדט להרכיב ממשלה?" גנץ החזיר את המנדט לריבלין ב-20 בנובמבר, ומנדלבליט הודיע למחרת על הגשת כתב האישום נגד נתניהו.

עוד מסר נתניהו כי "נראה שהאופן החפוז והלקוי שבו הוגש המסמך ליו"ר הכנסת, כשכתב האישום עדיין לא היה מוכן, מעיד על לוח זמנים משפטי שמושפע מלוח זמנים פוליטי. הצורך להידרש למאות עדים מעיד על הקושי לשכנע בנכונות הטענות המופרכות נגד ראש הממשלה. כשיש טענה אמיתית לא צריך 333 עדים, וכשאין טענה אמיתית גם 333 עדים לא יועילו".

בסביבת נתניהו מרוצים מההחלטה של מנדלבליט, כיוון שהעדיפו את ניהול התיק בבית המשפט המחוזי בירושלים, בהרכב של שלושה שופטים (כפי שמחייב החוק לגבי ראשי ממשלה מכהנים), שאינם בהכרח מתמחים בעומק הכלכלי־רגולטורי שבכבד שבאישומים, תיק 4000. זאת, בניגוד לדן יחיד המתמחה בנושאים כלכליים בבית המשפט בתל אביב. 

בסביבת ראש הממשלה סוברים גם כי השופטים במחוזי בירושלים הם בעלי זהות פוליטית נוחה יותר לראש הממשלה ומתאפיינים במידה מופחתת של נועזות משפטית. בנוסף, החלטת היועץ מעניקה לנתניהו שבועיים נוספים של חסינות, כיוון שמועד הגשת הבקשה נדחה.

במכתב של מנדלבליט לאדלשטיין, נכתב כי היועץ סבור שכתב האישום המקורי שמסר מקיים את החוק, על אף שלא כלל את רשימת עדי התביעה ואת בית המשפט המחוזי אליו בכוונתו להגיש את כתב האישום. עם זאת, נכתב כי קיבל פניות מסנגורי ראש הממשלה בנושא ולכן, "למען הסדר הטוב של הדברים", הוא החליט למסור נוסח חדש הכולל את הערכאה שתדון בתיק, לפי הכללים החלים על ראש ממשלה מכהן. 

איל ינון בכנסת, בספטמבר
איל ינון בכנסת, בספטמבר. לדבריו, לא נהוג להקים ועדות קבועות בכנסת לפני הקמת ממשלה

אם יגיש נתניהו בקשת חסינות, ועדת הכנסת אמורה על פי חוק לדון בה. ואולם, ועדה זו לא הוקמה מחדש מאז פיזור הכנסת ה-20. אם היא לא תוקם במיוחד, ויתקיימו בחירות נוספות, הגשת כתב האישום לבית המשפט עלולה להתעכב בכחצי שנה.

היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, קבע היום כי הכנסת רשאית להקים ועדת כנסת קבועה שתוכל להכריע בסוגיית החסינות כבר בימים הקרובים, אף שאין לה חובה לעשות זאת. לדבריו, לא נהוג להקים ועדות קבועות בכנסת כל עוד לא הוקמה ממשלה קבועה, בשל הזיקה בין גיבוש הקואליציה להרכב הוועדות. עם זאת, ינון קבע כי אם חברי הכנסת יחליטו כי יש "מקום לחרוג מההתנהלות המקובלת בכנסת ויתגבש רוב להקמת ועדת כנסת קבועה, אינני סבור שקיימת מניעה משפטית לעשות כן". ינון כתב את הדברים בתשובה לפניית ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן), שעומד כיום בראש הוועדה המסדרת של הכנסת.

ינון הבהיר כי בית המשפט לא יוכל להתחיל לדון בכתב האישום נגד נתניהו, כל עוד הכנסת לא תכריע בשאלת החסינות. בשל כך, אם לא יהיה רוב להקמת ועדת הכנסת לפני הבחירות, המשפט יידחה עד הקמתה בכנסת הבאה. ינון הוסיף כי אם הכנסת תדחה את בקשת נתניהו לקבל חסינות, ראש הממשלה לא יוכל להגיש בקשה נוספת אחרי הבחירות. לדבריו, אם נתניהו יזכה לחסינות, לא יהיה ניתן לדון בכתב האישום עד תום כהונת הכנסת, והיועץ המשפטי לממשלה יוכל לבקש להגיש את כתב האישום מחדש בכנסת הבאה. במקרה כזה, נתניהו יצטרך לבקש שוב חסינות.

לפי החוק, אם הוועדה מאשרת את בקשת החסינות, היא מועברת להצבעה במליאה. שתי ההצבעות יהיו גלויות ולא דורשות רוב מיוחד. בנוסף, הכנסת יכולה להעניק לנתניהו חסינות על כל תיקיו או רק על חלק מהם, בהתאם לקריטריונים המגדירים את תחומי החסינות. בקשת נתניהו לחסינות - כמו כל החלטה שמאשרת אותה - צריכה להיות מנומקת בעילות שקבועות בחוק. הראשונה שבהן היא הטענה שלזכותו של המבקש עומדת "החסינות המהותית". תחת חסינות זו חוסות עבירות שנעשו כחלק ולטובת מילוי תפקידו של חבר הכנסת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ