בניגוד לעמדת היועמ"ש

אוחנה החליט: אורלי בן ארי-גינזברג, סגנית פרקליטת מחוז, תמלא את מקומו של שי ניצן

בן ארי-גינזברג התמודדה פעמיים על תפקיד פרקליטת מחוז מרכז והפסידה. בתחילת החודש פורסם ב"הארץ" כי היועץ צפוי להתנגד בתוקף למינוי ממלא מקום פרקליט המדינה אם יחשוב שהאדם שבו בחר אוחנה אינו ראוי לתפקיד, והעימות בינו לבין השר עשוי להגיע לפתחו של בג"ץ

נטעאל בנדל
נטעאל בנדל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אוחנה ובן ארי-גינזברג
אוחנה ובן ארי-גינזברג. מי שציפה לשמוע מהשר נימוק מנצח חייב להתאכזבצילום: עמוד הפייסבוק של אמיר אוחנה
נטעאל בנדל
נטעאל בנדל

שר המשפטים אמיר אוחנה הודיע היום (שלישי) כי בחר במשנה לפרקליטת מחוז המרכז, אורלי בן ארי־גינזברג, להיות ממלאת מקומו של פרקליט המדינה עד למינוי קבע לתפקיד. היא תכהן במינוי זמני, שכן ממשלת מעבר מנועה ממינוי פרקליט קבוע. בשלב זה ממלאת המקום ממונה לתקופה של שלושה חודשים, שאותה ניתן להאריך בשלושה חודשים נוספים במידת הצורך. מינויה של בן ארי-גינזברג נעשה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שסבר כי יש למנות לתפקיד את המשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר. שי ניצן סיים את תפקידו אתמול בתום כהונה בת שש שנים.

בן ארי-גינזברג החלה לעבוד בפרקליטות מחוז המרכז בשנת 1992. בינואר 2018 התמודדה מול רחל אבישר ונורית קורנהאוזר לתפקיד פרקליטת מחוז המרכז, ואבישר נבחרה. בראש ועדת המכרזים שהעדיפה מועמדות אחרות על פניה, ישבו אז נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר, מוסיה ארד, ובין חבריה היה גם שי ניצן. גם ב-2012 ניסתה בן ארי-גינזברג להתמודד לתפקיד, וגם אז לא קיבלה אותו.

היא בוגרת תואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות וכיום מלמדת בה. בנוסף, היא משמשת ראש הפורום הביטחוני בפרקליטות המדינה. בן ארי-גינזברג טיפלה בתיקים ביטחוניים רגישים, בהם פרשת בן זיגייר.

לפי החלטת ממשלה שהתקבלה ב-2004, מועמד לתפקיד פרקליט המדינה צריך להיות "כשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון... כמו כן על המועמד להיות בעל יושר אישי ואינטלקטואלי, ובעל רמה מקצועית גבוהה ביותר ובקיאות בתחומי דיני העונשין ובתחומי המשפט החוקתי והמינהלי, וכן בעל תכונות אישיות של מנהיגות משפטית ושל יכולת ארגון של המערכת עליה הוא מופקד". עד כה, מלבד מקרה אחד, מונו לתפקיד מי ששימשו כפרקליטי מחוז, משנים לפרקליט המדינה או מנהלי מחלקה בפרקליטות.

אוחנה ומנדלבליט בכינוס בתל אביב, בחודש שעבר
אוחנה ומנדלבליט בכינוס בתל אביב, בחודש שעברצילום: מוטי מילרוד

בתחילת החודש פורסם ב"הארץ" כי היועץ צפוי להתנגד למינוי בתוקף אם יחשוב שהאדם שבו בחר אוחנה אינו ראוי לתפקיד, והעימות בינו לבין השר עשוי להגיע לפתחו של בג"ץ. מנדלבליט הבהיר בדיונים סגורים במשרד המשפטים כי במקרה כזה, הוא יסרב להגן על המינוי. "אני לא אתן לזה יד", אמר לעמיתיו. הוא הביע חשש שבצל האישומים נגד נתניהו, תבקש הממשלה הנוכחית לפגוע במערכת אכיפת החוק ולא לחזק אותה.

בהודעה לתקשורת, ציטט אוחנה בכירים במערכת המשפט ששיבחו בשנים האחרונות את הישגיה של בן ארי-גינזברג. "שוכנעתי כי מכלול תכונותיה, סגולותיה ואופיה של אורלי, ניסיונה העשיר במגוון תחומים ובעיקר בתחום הפלילי, הידע הרב שצברה והכלים הניהוליים שבידיה – הופכים אותה למועמדת המתאימה ביותר למילוי התפקיד החשוב של מ"מ פרקליט המדינה", כתב אוחנה. "פרקליטות המדינה היא אחד המוסדות החשובים של ישראל כמדינת שלטון החוק. אין לי ספק שאורלי תפעל לשימור כל הראוי לשמור, ותתרום לחיזוק אמון הציבור במערכת הכל-כך חשובה הזו".

לפני כשבועיים פרסם אוחנה את חמשת מועמדיו לתפקיד ממלא המקום, כולם אנשי הפרקליטות: בן ארי-גינזברג, למברגר, מנהל המחלקה הכלכלית, דן אלדד, המשנה ליועמ"ש רז נזרי ופרקליטת מחוז תל אביב אושרה גז-איזנשטיין. לאחר פרסום הרשימה הודיעו נזרי וגז-אינשטיין שהם לא מעוניינים בתפקיד.

זמן קצר לאחר פרסום הודעתו של אוחנה, הודיע מנדלבליט כי הוא סבור שיש למנות לתפקיד את שלמה למברגר. היועמ"ש פרסם הודעה שבה הבהיר כי כדי להבטיח את עצמאותו של ממלא המקום, על אוחנה להתייעץ עמו טרם המינוי. עוד הבהיר מנדלבליט כי עמדתו תהיה בעלת משקל "רב ומשמעותי" שלא ניתן יהיה לסטות ממנה, אלא אם יהיה "טעם מהותי בעל משקל מיוחד".

אוחנה התלבט בימים האחרונים אם לקבל את עמדתו של מנדלבליט או להסתכן במאבק עם היועץ המשפטי. זאת בתקופת בחירות, שבה אוחנה אינו רוצה להצטייר כמי שנאלץ לציית לתכתיבי המשפטנים. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ