נציב שירות המדינה נגד מינוי המועמדת של אוחנה: עלול לערער את תפקוד הפרקליטות

הרשקוביץ כתב לשר המשפטים כי בחירתו באורלי בן ארי-גינזברג להיות ממלאת מקום פרקליט המדינה בעייתית מאחר שתפקידה הקודם לא היה בכיר דיו. "לעת הזאת יש להטיל את התפקיד על הדרג הבכיר ביותר בפרקליטות המוסכם על היועמ"ש", כתב

נטעאל בנדל
נטעאל בנדל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אוחנה ובן ארי-גינזברג
אוחנה ובן ארי-גינזברג. מי שציפה לשמוע מהשר נימוק מנצח חייב להתאכזבצילום: עמוד הפייסבוק של אמיר אוחנה
נטעאל בנדל
נטעאל בנדל

נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, הודיע היום (שלישי) לשר המשפטים אמיר אוחנה כי בחירתו באורלי בן ארי-גינזברג לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה "עלולה לערער את תפקודה התקין של הפרקליטות". זאת, מאחר שתפקידה הקודם - משנה לפרקליטת מחוז המרכז - אינו בכיר דיו בהיררכיה הארגונית. נציב שירות המדינה לא נדרש לאשר את מינויה של בן ארי-גינזברג, אך מכתבו עשוי להקשות על אוחנה להגן על החלטתו בפני בג"ץ.

"אדגיש גם הפעם כי עמדתי היא שלעת הזאת יש להטיל את התפקיד האמור על הדרג הבכיר ביותר בפרקליטות המוסכם על היועץ המשפטי לממשלה", כתב הרשקוביץ. "זאת בשל מאפייניה הייחודיים של המשרה, מיקומה במבנה הארגוני במשרד, ומשיקולי טובת המערכת והמשך ההתנהלות התקינה של הפרקליטות". חרף הביקורת, ציין הרשקוביץ בתחילת המכתב כי בן ארי-גינזברג אכן עומדת בתנאי הסף לתפקיד.

אוחנה ומנדלבליט בכינוס בתל אביב, בחודש שעבר
אוחנה ומנדלבליט בכינוס בתל אביב, בחודש שעברצילום: מוטי מילרוד

בן ארי־גינזברג תכהן במינוי זמני, שכן ממשלת מעבר מנועה ממינוי פרקליט קבוע. בשלב זה ממלאת המקום ממונה לתקופה של שלושה חודשים, שאותה ניתן להאריך בשלושה חודשים נוספים במידת הצורך. מינויה של בן ארי-גינזברג נעשה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שסבר כי יש למנות לתפקיד את המשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר. עד כה, מלבד מקרה אחד, מונו לתפקיד מי ששימשו כפרקליטי מחוז, משנים לפרקליט המדינה או מנהלי מחלקה בפרקליטות.

בן ארי-גינזברג החלה לעבוד בפרקליטות מחוז המרכז בשנת 1992. בינואר 2018 התמודדה מול רחל אבישר ונורית קורנהאוזר לתפקיד פרקליטת מחוז המרכז, ואבישר נבחרה. בראש ועדת המכרזים שהעדיפה מועמדות אחרות על פניה, ישבו אז נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר, מוסיה ארד, ובין חבריה היה גם שי ניצן. גם ב-2012 ניסתה בן ארי-גינזברג להתמודד לתפקיד, וגם אז לא קיבלה אותו. היא בוגרת תואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות וכיום מלמדת בה. בנוסף, היא משמשת ראש הפורום הביטחוני בפרקליטות המדינה.

לפי החלטת ממשלה שהתקבלה ב-2004, מועמד לתפקיד פרקליט המדינה צריך להיות "כשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון... כמו כן על המועמד להיות בעל יושר אישי ואינטלקטואלי, ובעל רמה מקצועית גבוהה ביותר ובקיאות בתחומי דיני העונשין ובתחומי המשפט החוקתי והמינהלי, וכן בעל תכונות אישיות של מנהיגות משפטית ושל יכולת ארגון של המערכת עליה הוא מופקד".

בתחילת החודש פורסם ב"הארץ" כי היועץ צפוי להתנגד למינוי בתוקף אם יחשוב שהאדם שבו בחר אוחנה אינו ראוי לתפקיד, והעימות בינו לבין השר עשוי להגיע לפתחו של בג"ץ. מנדלבליט הבהיר בדיונים סגורים במשרד המשפטים כי במקרה כזה, הוא יסרב להגן על המינוי. "אני לא אתן לזה יד", אמר לעמיתיו. הוא הביע חשש שבצל האישומים נגד נתניהו, תבקש הממשלה הנוכחית לפגוע במערכת אכיפת החוק ולא לחזק אותה.

לאחר הודעת אוחנה מסר מנדלבליטכי המינוי חורג ממתחם הסבירות "באופן קיצוני" וכי ישנה מניעה משפטית לאשר אותו. במכתבו לאוחנה התייחס מנדלבליט למחלוקת בינו לבין השר, שבמסגרתה תמך היועמ"ש במינויו של המשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר. מנדלבליט הבהיר כי אוחנה מוסמך שלא לקבל את עמדתו ככל שינמק אותה באופן משכנע. "במסגרת שיחותינו, ואף בהחלטתך שפורסמה ברבים, לא הוצגו כל נימוקים בעניין זה", כתב בחוות הדעת.

בהודעה לתקשורת, ציטט אוחנה בכירים במערכת המשפט ששיבחו בשנים האחרונות את הישגיה של בן ארי-גינזברג. "שוכנעתי כי מכלול תכונותיה, סגולותיה ואופיה של אורלי, ניסיונה העשיר במגוון תחומים ובעיקר בתחום הפלילי, הידע הרב שצברה והכלים הניהוליים שבידיה – הופכים אותה למועמדת המתאימה ביותר למילוי התפקיד החשוב של מ"מ פרקליט המדינה", כתב אוחנה. "פרקליטות המדינה היא אחד המוסדות החשובים של ישראל כמדינת שלטון החוק. אין לי ספק שאורלי תפעל לשימור כל הראוי לשמור, ותתרום לחיזוק אמון הציבור במערכת הכל-כך חשובה הזו".

לפני כשבועיים פרסם אוחנה את חמשת מועמדיו לתפקיד ממלא המקום, כולם אנשי הפרקליטות: בן ארי-גינזברג, למברגר, מנהל המחלקה הכלכלית, דן אלדד, המשנה ליועמ"ש רז נזרי ופרקליטת מחוז תל אביב אושרה גז-איזנשטיין. לאחר פרסום הרשימה הודיעו נזרי וגז-אינשטיין שהם לא מעוניינים בתפקיד.

זמן קצר לאחר פרסום הודעתו של אוחנה, הודיע מנדלבליט כי הוא סבור שיש למנות לתפקיד את שלמה למברגר. היועמ"ש פרסם הודעה שבה הבהיר כי כדי להבטיח את עצמאותו של ממלא המקום, על אוחנה להתייעץ עמו טרם המינוי. עוד הבהיר מנדלבליט כי עמדתו תהיה בעלת משקל "רב ומשמעותי" שלא ניתן יהיה לסטות ממנה, אלא אם יהיה "טעם מהותי בעל משקל מיוחד".

אוחנה התלבט בימים האחרונים אם לקבל את עמדתו של מנדלבליט או להסתכן במאבק עם היועץ המשפטי. זאת בתקופת בחירות, שבה אוחנה אינו רוצה להצטייר כמי שנאלץ לציית לתכתיבי המשפטנים. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ