העליון הורה לדון שוב בהיתר לחפש בניידים של יועצי רה"מ: "אין מתקנים עוול בעוול"

השופט אלרון קיבל חלקית את הערעור של יונתן אוריך ועופר גולן, שהמשטרה עיינה בטלפונים שלהם ללא צו חיפוש, והורה לבימ"ש השלום לדון שוב במקרה. לדבריו, יש לדחות בקשות חיפוש אם יתברר שהתבססו על מידע שהושג שלא כחוק

יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יונתן אוריך בכניסה למשרד ראש הממשלה בירושלים, בחודש שעבר
יונתן אוריך בכניסה למשרד ראש הממשלה בירושלים, בחודש שעברצילום: אוהד צויגנברג
יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר

בית המשפט העליון קיבל היום (רביעי) באופן חלקי את הערעור שהגישו יועצי ראש הממשלה, יונתן אוריך ועופר גולן, החשודים בהטרדת עד המדינה בתיק 4000, שלמה פילבר, והורה לבית משפט השלום לדון שוב בבקשת המשטרה לחפש בטלפונים הניידים של השניים. העליון קבע כי יש לברר את "הזיקה בין המידע שהושג בחיפוש המוקדם והלא חוקי לבין הראיות לכאורה לנחיצות הצווים". לפי בית המשפט, "ככל שיתברר כי המידע שהתגלה בחיפושים המוקדמים והלא חוקיים עמד בבסיס הבקשות למתן צווי חיפוש, יש לדחותן".

השופט יוסף אלרון מתח בדבריו ביקורת קשה על המשטרה, וכתב: "עצם ביצוע עבירות על ידי גורמי אכיפת החוק מהווה תופעה פסולה שאין להשלים עמה. המטרה אינה מקדשת את האמצעים ואין בעצם השאיפה למיצוי החקירה כדי להתיר לחוקרי המשטרה לבצע עבירות האסורות בדין. על המשטרה להקפיד הקפד היטב על הוראות החוק".

השופט אלרון, ב-2017
השופט אלרון, ב-2017צילום: אתר בתי המשפט

עוד כתב אלרון: "לא יעלה על הדעת כי במסגרת מאמציהן למיגור הפשיעה יבצעו המשטרה פעולות המנוגדות לדין, שהרי אין מתקנים עוול בעוול. אל לחוקרי המשטרה להניח כי כל פעולותיהם יזכו להכשר מצד בתי המשפט". לדבריו, "הליכי חקירה בלתי תקינים עלולים להוביל בסופו של יום לחוסר אמון בתוצאות החקירה, הן מצד בתי המשפט והן מצד הציבור. חקירה שאינה מתנהלת בשום שכל זורעת ספקות בלבו של בית המשפט, מקשה עליו לברר את העובדות הדרושות להכרעתו ופוגמת בהליך הפלילי ובאמון הציבור בו".

לדברי אלרון, "עמדת המדינה לפיה החיפוש המוקדם במכשירים אינה מהווה פגם חמור, אינה נכונה. על המשיבה להקפיד על זכויותיהם של נחקרים בקלה כבחמורה, ואל לה לאפשר לחוקרים לדרוש מנחקרים באופן ספונטני לאפשר להם לעיין בטלפונים הניידים שברשותם מבלי להבהיר את זכויותיהם". הוא אף קרא למשטרה למצות את הדין עם החוקרים שלקחו את הטלפונים ועיינו בהם.

בהחלטה זו למעשה קובע העליון כי לא ניתן להכשיר ראיות שאותרו במסגרת חיפוש לא חוקי, באמצעות צו חיפוש שמתקבל על סמך אותם ממצאים. "ככל שמתן צו חיפוש יביא להחרפת הפגיעה בפרטיותו של אדם שנגרמה כתוצאה מהחיפוש הראשון שבוצע שלא כדין", כתב אלרון, "ככל שהחשש כי החיפוש המוקדם שימש כ'מסע דיג' לאיתור ראיות לכאוריות שיבססו את הצו החיפוש המאוחר וככל שחומרת החשדות פחותות - כך יש להעדיף את הזכות לפרטיות על פני האינטרס הציבורי שבמיצוי החקירה ולדחות את הבקשה למתן צו החיפוש".

אוריך כתב בטוויטר בעקבות ההחלטה: "הפסיקה של השופט אלרון מהבוקר תשים סוף לחיפושים הבלתי חוקיים שמבצעת המשטרה. שינוי דרמטי בזכויות נחקרים במדינת ישראל".

לערעור נגד המשטרה הצטרפו גם לשכת עורכי הדין והסנגוריה הציבורית, שראו בפרשה סוגיה עקרונית. עו"ד עדי כרמלי, שייצג את הלשכה, אמר היום: "לשכת עורכי הדין תמשיך לפעול בכל מקום בו ייפגעו זכויות בסיסיות של אזרחים. גם אם היה ספק, הרי שהחלטת בית המשפט מבטאת את הסלידה ממעשי החוקרים, מדובר בהחלטה משמעותית מאוד לכל אזרח במדינת ישראל".

בית משפט השלום בתל אביב אישר באוקטובר למשטרה לבצע חיפוש "כירורגי" בטלפונים של אוריך וגולן. השופט עלאא מסארווה קיבל את הצעת המדינה, שלפיה שוטר שאינו שייך ליחידה החוקרת ימיין את החומר שבטלפונים ויביא אותו לעיון בית המשפט, שיידרש להכריע לגביהם. אוריך וגולן ערערו על ההחלטה למחוזי, ובחודש שעבר כתב השופט אברהם היימן: "ככל שבחנתי את ההחלטה לא מצאתי בה טעות". ‏עם זאת, היימן הוסיף כי השוטרים לא נהגו בהתאם לדין, וכי "היה עליהם להוציא צו טרם החיפוש".

לפי החשד, אוריך וגולן הם האחראים לכך שמול ביתו של פילבר הוצב ב-29 באוגוסט 2019 רכב ועליו מערכת כריזה, שהשמיע קריאות לפילבר לחזור בו מעדותו. פילבר, שלא היה בבית באותה עת, דיווח למשטרה על הצבת הרכב, אך לא הגיש תלונה רשמית בעקבותיה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ