עדים שיקרו, אבנים נזרקו: הממצאים שהביאו לאישום בגרימת מותו של טקה

פרטים מחקירת מח"ש בנוגע לנסיבות המוות של סלומון טקה שהגיעו ל"הארץ" שופכים אור על שאירע באותו היום - ועדיין מדגישים: זה לא היה צריך להסתיים במוות

יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שוטר מתעמת עם מפגין בראשון לציון, ביוני האחרון. לפי גרסת השוטר היורה, טקה היה אחד ממיידי האבנים המרכזיים
שוטר מתעמת עם מפגין בראשון לציון, ביוני האחרון. לפי גרסת השוטר היורה, טקה היה אחד ממיידי האבנים המרכזייםצילום: מגד גוזני
יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר

סדרת גילויים חדשה מחקירת נסיבות מותו של סלומון טקה, שהגיעה ל"הארץ", שופכת אור על התנהלות קצין המשטרה שירה בו, של טקה עצמו ושל האנשים האחרים שהיו באזור. 

פרטי חקירת המקרה, שהתרחש בחודש יוני האחרון בקרית חיים, מגלים ששני נערים, שטענו תחילה כי היו עדים לירי, הודו לפני המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) שלא היו כלל במקום ושיקרו. כדי שהשוטר ייענש, הסביר אחד מהם. עוד התברר לחוקרים כי על אבנים מהזירה אותרו ממצאי דנ"א שתאמו את גרסת השוטר; כי בגופתו של טקה, בן 18, נמצאו אלכוהול בכמות גדולה יחסית וכן חשיש; כי הסיבה שבגללה החליט השוטר להתערב מלכתחילה בנעשה במקום תאמה את גרסתו; ומה קרה בטרם החליט השוטר לירות לקרקע מטווח קצר — כדור שחלק ממנו ניתז אחר כך לגופו של טקה והביא למותו. 

משפחתו של טקה בהלוויתו בבית העלמין תל רגב, ביולי. ביקשה לקבל את חומרי החקירה
משפחתו של טקה בהלוויתו בבית העלמין תל רגב, ביולי. ביקשה לקבל את חומרי החקירהצילום: רמי שלוש

בעקבות גילויים אלו היו בפרקליטות מי שסברו כי יש לסגור את התיק נגד השוטר ולהעמידו לדין משמעתי בלבד. ואולם בסופו של דבר הוחלט פה אחד כי גם אם הנסיבות אינן כפי שנדמו תחילה, המקרה הזה לא היה צריך להסתיים במוות — והעובדה שלבסוף נורה ירי קטלני לקרקע, ולא ירי אזהרה באוויר, מחייבת להעמיד את השוטר לדין בעבירה של גרימת מוות ברשלנות.

הסיפור שהממצאים מספרים תואם במידה רבה את השתלשלות האירועים על פי גרסתו של השוטר בחקירתו. לדבריו הכל החל כשהיה בגינה ציבורית בקרית חיים עם אשתו ושני ילדיו. בשלב מסוים, הסבה אשתו את תשומת לבו לדבר שעורר את חשדה — נער בן 13 חילק כספים לארבעה נערים אחרים, בנסיבות שנראו לה מפוקפקות; היה נדמה לה שהם סוחטים אותו. בשלב זה, סיפר, פנה לארבעת הצעירים שהיו שם, הזדהה בעזרת תעודת השוטר שלו, וביקש מהם לרוקן את כיסיהם. לאחר שה"נסחט" הכחיש כי אונה לו כל רע, הגיע טקה — המבוגר שבחבורה, מקהילת יוצאי אתיופיה — והטיח בשוטר כי התעודה שלו מזויפת, ואינו מי שהוא טוען שהוא. כאשר הראה להם את האקדח האישי שלו, כדי להוכיח שהוא שוטר, הגיבו הנערים בגיחוך. הם טענו כי מדובר באקדח צעצוע. לדברי השוטר, טקה גם החל לאיים עליו ולקלל אותו. גם האחרים הצטרפו אליו.

הוריו של טקה במעמד העלייה לקבר, ביולי
הוריו של טקה במעמד העלייה לקבר, ביולי. אין כל ראיה הקושרת את טקה למכירת סמיםצילום: אמיר לוי

ארבעת הנערים הכחישו כי סחטו אחר וטענו בתוקף שהשוטר נטפל אליהם בלי כל סיבה. אלא של"הארץ" נודע כי הנער בן ה–13 סיפר למח"ש כי הארבעה אכן גבו ממנו כספים באיומים. לדבריו, אחד מהם, שהוא גם חברו לכיתה, אמר לו כי "הזמין עבורו" גראס בסכום של 50 שקלים, אך אם לא יבוא לגינה הציבורית בעיר בשעה מסוימת יתפח החוב ל–200. כשהגיע, סיפר, הודיעו לו הארבעה כי הוא חייב להם סכום נוסף. בעדותו סיפר הנער עוד כי הכספים שנגבו ממנו היו אמורים להגיע לטקה, שהוא הגדיר "ראש החבורה", ומי שארגן בפועל את אספקת הסמים.

אמנם עדות זו תואמת את סיפור הסחיטה של השוטר ורעייתו, אך אין כל ראיה הקושרת את טקה עצמו למכירת סמים, ועניין זה או הסחיטה לכאורה לא נחקרו כלל במשטרה או במח"ש. "משמעות הגילויים האלה חשובה מאין כמותה, שכן היא מהווה חלק בלתי נפרד ומהותי מהאירוע", כתב סנגורו של השוטר, עו"ד יאיר נדשי בטיעוניו למח"ש. "יש בהם כדי לתמוך בגרסת השוטר אודות התנהגותם האלימה חסרת הגבולות של המנוח וחבריו כלפיו. למרות חשיבות זו, דברים אלה לא פורטו בכתב החשדות ולו ברמז".

גידופים ואיומים

אך הפרשה הזאת לא תמה בשאלה אם היתה סחיטה, וגם לא בתהייה אם ההתערבות היתה ראויה. כשהתלהטו העניינים, סיפר השוטר, הוא החליט לעזוב את המקום ובתוך כך התקשר למשטרה וביקש לשלוח בהקדם ניידת לשם. אלא שזה היה מאוחר מדי. עד מהרה החלו כמה מהנערים ליידות אבנים לעבר השוטר, חלקן גם פגעו בו. לפי גרסתו, טקה היה אחד המיידים המרכזיים. גם כמה מחבריו של טקה מיקמו אותו עם אבנים, ובעדותם סיפרו שהוא החזיק בהן ולדברי אחד מהם גם השליך אבן, אך לא לעבר השוטר. הוא החזיק לבנה "על מנת להגן על עצמו מפני השוטר שהחזיק באקדח", אמר אחד מהם.

מחאה על ההחלטה להעמיד לדין את השוטר שירה בטקה בגרימת מוות ברשלנות, מול משרד המשפטים, בנובמבר 2019
מחאה על ההחלטה להעמיד לדין את השוטר שירה בטקה בגרימת מוות ברשלנות, מול משרד המשפטים, בנובמבר 2019צילום: אמיל סלמן

בהמשך, סיפר השוטר, טקה וצעיר נוסף הלכו אחריו, גידפו אותו, הטיחו בו איומים ואף השליכו לעברו אבנים גדולות — וכמה מהן פגעו בו. או אז שלף את נשקו, ביקש מטקה להתרחק וממרחק כשני מטרים וחצי ירה כדור יחיד לעבר הקרקע תחתיו. לאחר המגע עם הקרקע חלק מהכדור התפרק וניתז מעלה לחזהו של טקה — והביא למותו (את מסלול הכדור הזה אישרו גם גורמי המז"פ וגם במכון לרפואה משפטית).

אך צריך להתעכב על מה שקרה לפני אותו הירי, וכאן יש ממצאים לא מעטים שהגיעו אליהם רופאי המכון לרפואה משפטית באבו כביר ואנשי החטיבה הפלילית של מעבדת המטה הארצי של המשטרה.

ראשית, בחוות דעת של המכון נקבע כי ממצאי החבלה שעל גופו של השוטר — לרבות שטף דם גדול בגבו — תואמים את גרסתו כי ספג אבנים. הממצא החשוב השני הוא הדנ"א שנמצא על כמה מהאבנים בזירה. על אחת מהן נמצאה דגימה שהיא בסבירות גבוהה של טקה, ואילו מאחרת נלקחה דגימה שהיא בסבירות גבוהה של השוטר. שני ממצאים התואמים את גרסתו כי נפגע מאבנים שהושלכו לעברו. הממצא השלישי הוא מגופתו של טקה: נמצאה שם כמות אלכוהול שהוגדרה "בינונית", וכן עדות לצריכת קנאביס. כלל הממצאים הללו הובילו את החוקרים למסקנה כי גרסת השוטר עד השלב הזה היתה אותנטית.

הפגנת מחאה מול הכנסת, ביולי האחרון. במח"ש שקלו לחקור כמה מחבריו של טקה מפני שהיו חשודים בשיבוש החקירה
הפגנת מחאה מול הכנסת, ביולי האחרון. במח"ש שקלו לחקור כמה מחבריו של טקה מפני שהיו חשודים בשיבוש החקירהצילום: אוליבייה פיטוסי

לצד העדויות המוחשיות, יש גם עדויות שהתברר כי הומצאו. ל"הארץ" נודע כי במהלך החקירה התברר כי שניים מהעדים בתיק, נערים בני 14, שטענו בערב האירוע כי היו עדים לו — שיקרו, ולא היו כלל במקום. עוד באותו היום נהפכו השניים לכוכבי רשת לרגע לאחר שצולמו מספרים, לפני קהל גדול, כיצד ירה השוטר בטקה בלבו בלי סיבה של ממש, ואגב כך פספס אחד מהם. הסרטון זכה לתפוצה נרחבת ברשת כעדות שלפיה "שוטרי משטרת ישראל רוצחים בחסות החוק", כפי שצעק אחד מהמשתתפים בו.

בעקבות הסרטון זומנו השניים לתת עדות, אך אז הודו כי לא היו כלל במקום. אחד מהם נצמד תחילה לגרסתו וטען כי אכן היה במקום וראה את השוטר יורה בטקה, אולם בחקירתו השנייה חזר בו והודה כי שיקר. רציתי "להגן על החבר שלי", הסביר, וכדי שה"שוטר יקבל את מה שמגיע לו". הנער השני הסביר את הצהרותיו בסרטון בדרך אחרת. "גררו אותי לשם ודיברתי מתוך לחץ, סיפרתי מה שחבר שלי סיפר לי אבל אני לא הייתי שם", העיד. "הייתי בחדר כושר".

עדות לחוסר אמון

גורם המעורה בפרטים אמר כי במח"ש שקלו לחקור כמה מחבריו של טקה מפני שהיו חשודים בשיבוש החקירה, אולם בשל רגישות הפרשה וגילם הצעיר (חלקם בני 13 ו–14) ובעיקר עקב הטראומה שעברו באירוע שנהרג בו חברם, הוחלט להימנע מכך. כמה גורמים סיפרו ל"הארץ" שככלל היה קושי של ממש לדובב חלק מהעדים שכן היו במקום. וזאת לצד מה שנראה כמו ניסיון של כמה מהם להימנע מהגעה למח"ש, והתחמקויות ממסירת הטלפונים הניידים. גורם בכיר שהיה מעורה בחקירה אמר כי במח"ש ובפרקליטות היו שראו בכך לאו דווקא ניסיון לפגוע בחקירה, כי אם עדות לחוסר האמון שהנערים מביעים — חלקם בני קהילת יוצאי אתיופיה וחלקם אנשים ממשפחות קשות יום — ברשויות אכיפת החוק.

אחד העדים המרכזיים שכן שוחחו עם מח"ש היה נער בן 14 שהיה באירוע מתחילתו ועד לירי בטקה. אלא שגם בעדות זו התגלו בעיות. בדבריו הוא התעקש כי השוטר ירה בטקה שני כדורים, ושהיתה הפסקה בין שתי היריות. אלא שממצאי המז"פ העלו כי השוטר ירה כדור אחד, ומה גם שבמחסנית האקדח נשארו 14 כדורים — מתוך ה–15 שאמורים להיות באקדח 9 מ"מ מהסוג שבו השתמש.

הפגנה של העדה האתיופית בתל אביב בעקבות מותו של טקה, באוגוסט 2019
הפגנה של העדה האתיופית בתל אביב בעקבות מותו של טקה, באוגוסט 2019צילום: מוטי מילרוד

ועדיין נשארה השאלה מדוע ירה השוטר את הכדור היחיד הזה בקרקע, ולא באוויר — וממרחק כה קצר (עד שלושה מטרים). גם אם היה טקה בהשפעת אלכוהול וסמים, וגם אם הרגיש השוטר שהוא מאוים ונפגע מאבנים, עדיין עולה השאלה מדוע בחר לירות כפי שירה. קל וחומר כאשר מדובר בשוטר מוערך, שסיים זמן קצר לפני האירוע קורס קצינים. שליטתו הגבוהה בנשק וניסיונו במשטרה, סברו החוקרים, היו חייבים להוביל לירי הרתעתי באוויר או לעבר מקום אחר, למשל חורשה סמוכה. להגנתו טען השוטר כי היו סביבו בניינים גבוהים, וכי ירי באוויר או ירי לעבר האזור החולי היה יכול לסכן עוברי אורח. ואולם טענה זו נדחתה, בין השאר לאחר שפרקליטים שהיו מעורבים בחקירת המקרה ביקרו בזירה, וסברו כי לא היתה כל מניעה לירות באוויר.

"זו הגנה עצמית נטו, לא התכוונתי להרוג בן־אדם", אמר השוטר בחקירותיו, וציין כי לאחר הירי מיהר להתקשר לכוחות החירום כדי להזעיק טיפול. "חשתי סכנת חיים חד־משמעית. וחלילה אם אבן פוגעת לי בראש, הבאים בתור זה אשתי והילדים שעומדים ליד". בטלפון הנייד של השוטר גם אותרה הודעת ווטסאפ ששלחה לו רעייתו כחצי שעה לאחר הירי. "אהוב שלי אני מצטערת, מצטערת ששלחתי אותך להציל ילד אחר ואחר נפגע", כתבה. "הלוואי שלא הייתי שומעת את הסחיטה הזאת".

בחקירותיו הדגיש עוד השוטר שטקה לא הקשיב לקריאותיו לעצור והמשיך להתקדם לעברו עם אבן בידו. "יריתי כדור בודד לרצפה וגם לא מולו ואפילו הצדה ממנו", אמר. "הם זרקו אבנים בגודל של אגרוף, חלק מהן חטפתי". עוד הוסיף כי רק רצה לצאת בחיים. "חראם, זה ילד", ציין. "לא ראיתי אותו כמחבל או אויב, רק רציתי שיעזוב אותי לנפשי".

מעצר בהפגנת מחאה בנתניה, ביולי האחרון
מעצר בהפגנת מחאה בנתניה, ביולי האחרון. השוטר היורה בחקירתו: "זו הגנה עצמית נטו, לא התכוונתי להרוג בן־אדם"צילום: ניר קידר

בהקשר זה עו"ד נדשי אומר כי "הוראות הפתיחה באש של המשטרה אינן מחייבות ירי לאוויר במצב של סכנת חיים". לדבריו, "השוטר נהג במידתיות כשחרף הסכנה שבה היה נתון והאפשרות לירות לגופו של המנוח, הוא בחר לירות ירי אזהרה לקרקע והוא לא יכול היה להעלות בדעתו שהוא ייפגע כתוצאה מכך. הוא פעל בשיקול דעת ובחר בדרך פעולה מידתית לצורך הפחתת הסיכון".

בצוות החקירה היה מי שסבר כי יש להעמיד את השוטר לדין בגין המתה בקלות דעת. אלא שבפרקליטות חששו כי מהלך כזה עלול להעביר מסר הרתעתי מדי לשוטרים: כאשר אתם מחוץ לשעות העבודה, אל תתערבו באירועים המעלים חשד לפלילים, מחשש שיסתבכו.

בין סומך לחמדאן

התיק הזכיר לאנשי מח"ש ולפרקליטות תיק אחר שראשיתו לפני עשור בערך. בשנת 2009 ירה קצין מג"ב ניר סומך שלושה כדורים לעבר הראש ומרכז הגוף של שכנו בן טל, שאחז במוט ברזל — והרג אותו. ארבע שנים אחר כך הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע, פה אחד, את סומך במעשה ושלח אותו לכלא. ואולם ב–2016, לאחר שכבר ריצה שלוש שנות מאסר, זיכה אותו בית המשפט העליון, גם כן פה אחד. זה היה מקרה של הגנה עצמית, קבע.

אלא שבמקרה של טקה, יצטרך השוטר להוכיח שהירי, כפי שנעשה, היה פרופורציונלי ונחוץ. או כפי שקבע שופט העליון נעם סולברג במקרה של סומך, "רק כאשר לא היתה אפשרות להדוף את התקיפה בדרך אחרת, פחות פוגענית". ואולם גם פסק דין זה, שבעיני רבים הרחיב את סייג ההגנה העצמית ומסייע מאוד לשוטר, אינו עומד לבדו במרחב המשפטי. רק באוקטובר האחרון חייבו שופטי בג"ץ את מח"ש להגיש כתב אישום נגד שוטר, שב–2014 ירה למוות בחיר חמדאן, צעיר בן 22 — אף שקודם לכן הוחלט לסגור את התיק בשל חוסר אשמה והיועמ"ש דחה את הערר שהגישה המשפחה בעניין. באותו המקרה, שהתרחש בכפר כנא, הכה חמדאן על חלונות רכב משטרתי כשבידו סכין מטבח, והשוטר נאור יצחק ירה בו למוות בעת שנסוג לאחור.

על רקע שני המקרים הללו תצטרך מערכת המשפט להכריע שוב היכן גבול הגנה העצמית עובר. בכיר במשרד המשפטים שהיה מעורה בתיק של טקה אומר ש"בסופו של דבר צריך לקבל החלטה על סמך הראיות בתיק, ואלה מצביעות על כך שהשוטר לא נהג כדין כשירה את הירייה הקטלנית".

הפגנה של העדה האתיופית מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה במחאה על הטיפול בתיק של טקה, באוגוסט
2019 הפגנה של העדה האתיופית מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה במחאה על הטיפול בתיק של טקה, באוגוסט צילום: מגד גוזני

עו"ד ציון אמיר, המייצג את משפחת טקה, מסר בתגובה: "לא נוכל למסור התייחסות קונקרטית משום שבקשתנו לקבל את חומרי החקירה טרם נענתה, ועד אז לא נוכל למסור תגובה מפורטת לעניין הטענות. הרשלנות של השוטר היורה היא מובהקת וזועקת מתוך גרסתו שלו על ירי שביצע בניגוד לנהלים, בסמוך למקום עמידתו של המנוח. מבלי להיכנס לנכונותן של טענות כאלה ואחרות אשר מייחסות לו הימצאות של אלכוהול או סם בדמו, אין בין הטענות האלה לבין אשמתו והתנהלותו של השוטר דבר וחצי דבר".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ