ביהמ"ש הורה לפנות 22 פלסטינים מביתם בסילוואן, ועשוי לסלול את הדרך לפינויים נוספים

בית משפט השלום קיבל את טענות עמותת הימין עטרת כהנים, לאחר שבשנה שעברה דחה העליון עתירה של הפלסטינים נגד זכויות העמותה על קרקעות בשכונה. עטרת כהנים תובעת לפנות 700 תושבים פלסטינים מביתם

ניר חסון
ניר חסון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תושבים שמיועדים לפינוי בסילוואן בשל תביעות עטרת כהנים, ב-2018
תושבים שמיועדים לפינוי בסילוואן בשל תביעות עטרת כהנים, ב-2018צילום: אמיל סלמן
ניר חסון
ניר חסון

בית משפט השלום בירושלים קיבל אתמול (ראשון) את תביעת עמותת הימין "עטרת כהנים", והורה על פינוי 22 בני משפחה פלסטינים מביתם בסילוואן. בית המשפט קבע כי הבית במזרח ירושלים הוקם על קרקע שהיתה שייכת בעבר ליהודים. בפסק הדין דחו השופטים כמה טענות עקרוניות שהעלו הפלסטינים נגד הפינוי. בכך, ייתכן שפסק הדין יסלול את הדרך לפינוי משפחות פלסטיניות נוספות באזור. עטרת כהנים, שמקדמת את ייהוד מזרח ירושלים, מבקשת לפנות כ-700 תושבים פלסטינים מביתם.

שכונת בטן אל-הווא במרכז סילוואן נבנתה על קרקע שהיתה שייכת בעבר להקדש יהודי, שהוקם כדי לשכן משפחות של עולים יהודים מתימן שהגיעו לירושלים בסוף המאה ה-19. בהוראת ממשלת המנדט ב-1938 עזבו העולים את השכונה בשל החרפת המצב הביטחוני בזמן המרד הערבי. הבתים נהרסו ולימים הוקמה עליהם השכונה.

שכונת בטן אל-הווא במרכז סילוואן

בשנת 2001 קיבל בית משפט המחוזי בירושלים את בקשת אנשי עטרת כהנים להפוך לנאמני ההקדש, ובכך הציב את מאות הפלסטינים המתגוררים בשכונה בסכנת פינוי. בשנה שעברה דחתה שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, עתירה עקרונית של הפלסטינים נגד ההקדש. ברק-ארז קיבלה כמה טענות נגד התנהלות המדינה בפרשה, כמו העובדה שהקרקע הועברה לידי המתנחלים מבלי ליידע את התושבים הפלסטינים. עם זאת, החליטה שהנושא לא צריך להיקבע בבית המשפט העליון, ובכך התירה את המשך הליכי הפינוי.

אתמול קיבל השופט מרדכי בורשטין מבית משפט השלום את תביעת נאמני ההקדש והורה על פינוי משפחת רג'בי, שמתגוררת במקום לכל הפחות מאז 1975. השופט דחה את הטענות שהעלו הפלסטינים, אך חזר על דבריה של ברק-ארז שלפיהם "טוב תעשה המדינה אם תשקול במקרים המתאימים מתן מענה למי שפונו מבתיהם". באופן חריג, נמנע השופט מהטלת הוצאות או פיצויים על הנתבעים. צו הפינוי נקבע ל-1 ביולי, אך המשפחה צפויה לערער לבית המשפט המחוזי.

בחודשים הקרובים צפויות להתקבל החלטות בכמה תיקים אחרים של שכניהם של משפחת רג'בי. כעת חוששים הפלסטינים שההחלטה תהווה תקדים שישפיע על שאר התיקים.

נאסר רג'בי, אבי המשפחה, מתגורר בבניין עם ילדיו ונכדיו. אחת מילדותיו סובלת מנכות קשה ובנו, בן ה-25, לקה לפני כחודשיים וחצי בלבו ומאז שרוי בתרדמת בבית החולים הדסה. "אני כל היום בבית החולים ולא חושב על זה בכלל", אמר אתמול על פסק הדין. "אבא שלי קנה את הבית הזה ואני נולדתי בבית הזה, לא לקחנו אותו מאף אחד, אפילו לא שמענו על התימנים לפני שתבעו אותנו. אני לא אצא מהבית, לאן אני אלך? אני וכולם נמות לפני שיוציאו אותנו".

בשבוע שעבר פורסם שרשם העמותות הודיע לעטרת כהנים שישקול את פירוקה בשל חוסר שקיפות. הרשם הודיע כי התיק הועבר לבחינה של יחידת האכיפה, כיוון שלא הועברו דו"חות כספיים ופרוטוקולים. העמותה, אחד מארגוני המתנחלים החשובים ביותר במזרח ירושלים, דוחה את הטענות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ